מי שמכיר את הטרמינולוגיה הערבית לא צריך להכיר את השפה בכדי להבין את המילה "אינטיסר" (ניצחון), זה חוזר על עצמו בכל אירוע שלהם: הם מעולם לא מפסידים במלחמות, רק מנצחים.
ידיד שלי שביקר בקהיר בזמנים הטובים תאר לי כיצד בכל הזדמנות מקימים עוד מוזיאון או אנדרטה לזכר הניצחון האדיר כביכול בספטמבר 73 הכוונה כמובן למלחמת יום הכיפורים שבה הם הובסו עד עפר ואלמלא התערבות בינלאומית היו אסאד ומובראק מופלים כבר אז בידי ישראל וחוסכים לעמם עשרות שנות דיכוי.
הבעיה היא שהיחידים שאינם מבינים את זה הם דוברי הערבית בעצמם, אלו מאמינים למילים של עצמם, קחו את חגיגות הנציחון האדירות בעזה על רקע ההריסות שנותרו ממנה ומעל גופותיהם של כחמישים אלף הרוגים, אינטיסאר הם צועקים ומתכוונים לכך, יום אחד ימציאו מקצוע של פסיכיאטר-המונים שיסביר כיצד זה קורה ואיך הם באמת חשבו שיצליחו לכבוש מדינה שלימה עם כמה טויוטות וקטיושות.
דווקא על רקע שחור זה ניתן להתרשם מדבריו של מזכ"ל חיזבאללה החדש, נעים קאסם שהבין באופן לא נעים שאין קסם ואין אפשרות לנצח את ישראל, הוא כמובן עטף את דבריו בעשרות פעמים (!) של אזכור המילה ניצחון על כל הטיותיה, אך בסוף בסוף הוא מודה על האמת: אין יותר מה לחלום על כיבוש ישראל.
הוא תולה את תוצאות המלחמה בסיבות שונות, החל מההייטק הישראלי (כאילו זה היה סוד שצריך את פלדשטיין בשביל לדעת אותו) עובר בכך שהם הופתעו מכך שאינם מצליחים להפיל את כל המטוסים הישראלים ועד לחשד כי גורמים לבנונים שיתפו מידע עם הישראלים, אך אנו יודעים כי הסיבה לניצחון הוא אבא שלנו ששומר עלינו מלמעלה, אבל מילא.
חשיבות ההצהרה הזו היא כי לראשונה הם מבינים את מה שסאדאת הבין לפני ארבעים שנה ואת מה שזרש הסבירה להמן כבר לפני 2500 שנה: את העם הזה אי אפשר לנצח ומי שמתחיל עימו מסיים עם קסם לא נעים כגון פיצוץ הביפר וכדומה, שישאל את נסראללה וכל האחרים.
