הטרגדיה של הריגת האם החרדית מניו יורק בשבת קודש בפלטבוש, צריכה לזעזע את כולנו, כאן מדובר על החיים עצמם.
הגב' שרה סעדה ושתי בנותיה, דיאנה ודבורה נהרגו בתאונה מחרידה, עם ישראל מלווה בתפילות את הבן השלישי בן הארבע, פנחס בן נטשה שרה אשר נפצע אנושות והרופאים נאבקים על חייו, שלוש הרוגות ופצוע אנוש מזעזעים כל לב יהודי.
אך הזעזוע מצטרף לזעם נורא כאשר שומעים את פרטי התאונה, מתברר כי הגב' פעלה לפי כל כללי הבטיחות וצעדה רגלית עם ילדיה בחזור על מעבר חצייה מסומן בטיול של שבת קודש בצהריים, התינוק נשאר בבית עם האבא בהיעדר עירוב ובכך ניצלו חייו.
מפרטי התאונה עולה, כי לפתע עלה עליהם רכב אאודי יוקרתי וגדע את חייהם באחת, ללא כל ספק נהיגה בהפקרות נוראית המוגדרת כהריגה בקלות דעת.
הזעם עולה לשמים כאשר שומעים מי הרוצחת, המשטרה הודיעה כי היא תואשם בסעיפים של הריגה, הריגה ברשלנות פלילית ותקיפה מדרגה שנייה. בנוסף, היא הואשמה בנהיגה רשלנית ובהפעלת רכב ללא רישיון בנסיבות מחמירות, אי מתן זכות קדימה בפנייה ימינה באור אדום, ונהיגה במהירות מופרזת.
מתברר כי הנהגת הייתה דמות מוכרת מידי למשטרה, היא קיבלה בחייה הצעירים 93 (!) דוחות תנועה, בין השאר 20 קנסות על מהירות מפורזת, חמישה קנסות על עבירות של נסיעה ברמזור אדום, ועוד עשרות קנסות נוספים, גם אם נניח שחלק גדול מהן קשור לחניה מדובר ברפרטואר עשיר של עבירות תנועה ומהרף הגבוה שבהן.
את הגב' סעדה ובנותיה ישיב רק מחיה המתים, אך שומה עלינו לנסות למנוע את האירוע הבא וחייבים לומר את האמת הכואבת: נהגים – צעירים אך לא רק – משתוללים ברחובותינו, נוהגים במהירות שאינה מתאימה לתנאי הדרך בקלות ראש ובחוסר איכפתיות בלב רחובות הומי ילדים.
איני מוציא מהכלל את עצמי, לכל נהג יש מה לתקן בתחום הזה ואשתפר מהיום בלי נדר, כל נהג מופרע הוא רוצח בפוטנציאל ויש לרסנו, אך כאשר מדובר באדם שצבר כבר הרבה עבירות תנועה, בפרט אם מדובר על מעבר באור אדום וכיוצא באלו – זה כבר רוצח מקצועי אשר השאלה היא רק מתי זה יקרה וכמה הוא יהרוג באותו אירוע.
המשטרה אוכפת את החוקי החניה ביתר אכיפה ונוהגת כלפי נהיגה מופרעת ביתר סלחנות, למשל במודיעין עילית עיר מגוריי – אם תחנה רגע בכחול לבן להתפלל מעריב, גם אם זה יהיה בתשע בלילה סביר להניח שימתין לך קנס על החלון, אך אם תנהג במהירות של כביש שש בסמטה מלאת ילדים איש לא יעיר לך.
יש לנו נטייה לסלחנות כלפי עבירות תנועה חמורות (להבדיל מדברים שאדם דש בעקביו תרתי משמע, שגם בהם צריך להקפיד יותר), אך בפעמים הבאות שיעוררו רחמנו על אחד ממכרנו שנתפס נוהג באופן חמור נזכור את הגב' סעדה ובנותיה, נזכיר לעצמנו כי אילו משטרת ניו יורק הייתה מתייחסת לנהגת הזו בדרך המתאימה, הכל יכול היה להיראות אחרת.
ועוד משהו: הקנסות לא תמיד עוזרים, הנהגת הזו למשל היא מיליונרית ששום קנס בעולם לא עצר ולא יכול היה לעצור אותה, רק הורדה מהכביש, לא בתור עונש אלא בתור מניעת הרצח הבא.





















העליתם נק'חשובה לגבי סימת לב מוגברת של נתינת דוחות על חנייה. הסימת לב צריכה להיות על נהגים מופרעים.
אולי חוק שיחייב את נותני הדוחות שיהיה אחוז מסוים של דוחות חנייה וכו'
צריך לכתוב גם על הולכי הרגל
הולכים חופשי על הכבישים,
בלי להסתכל
ילדים קטנים חוצים בין מכוניות
זה לא רק תרבות הנהיגה
זה גם הרגלים אחרים
"היא הואשמה בנהיגה רשלנית ובהפעלת רכב ללא רישיון בנסיבות מחמירות"
משמע שכבר שללו לה את הרישיון, אז מה הכעז?