לא משנה מי הצית ומי ירה – אלימות מחוץ לתחום! / דעה

שני אירועים קרו בסוף אתמול ושלשום, שניהם אמורים להדאיג אותנו ובשניהם הרקע עדיין לא ברור, אך מה שברור בשניהם יש להוקיע את מי שעשה זאת ולא משנה מי הוא.

האירוע הראשון (כרונולוגית) הוא פיצוץ חלון בבית המשפט העליון בירושלים, אשר לפי דעת החוקרים הבליסטיים נעשה בידי רובה אויר, האירוע הוא חמור מאוד ולמרות שלא ברור עדיין מאיזה צד זה הגיע (בהנחה שלא מדובר בכדור תועה – הלוואי ויתברר כך) הוא מחוייב גינוי חד משמעי.

עם כל המחלוקת שיש סביב הבניין זה ויושביו, ויש מחלוקת עזה נגדם כי הם הכריזו מלחמה משפטית נגדנו ונגד תורתנו, עדיין אלימות צריכה להיות מחוץ לתחום ללא כל תירוצים, וירי הוא בהחלט אלימות חמורה, אנשים מתים מזה כידוע.

האירוע השני והחמור בהרבה (פיזית) הוא הצתת בית הכנסת אור חביב אשר בו מכהן כרב מרן הראשון לציון הגר"י יוסף שליט"א, ביהכנ"ס שהוא בעצם צריף לא גדול מוכר לי היטיב וחביב עליי ביותר, את שנות נערותי עברתי בבניין ליד וזכורני את ביקוריו של מרן זצוק"ל במקום, עוד בימים שהיה מחולק חצי חצי בין החרדים לבין הדתיים-לאומיים עד שהאחרונים עזבו את השכונה.

גם כאן טרם ידוע בזמן כתיבת השורות מי עשה זאת ובעיקר למה, ולדעתי לא כדאי למהר מסקנות בעניין יען רגליים לדבר כי מדובר לצערנו בעשב שוטה ממחננו, אך גם כאן אין זה משנה מי עשה זאת, מי שמצית בית כנסת עושה זאת בשל שנאה, ומי שמדליק שריפות בשל שנאה צריך לשבת המון שנים במקום שלא יוכל לסכן משם חיי אדם, במלבורן, ניו יורק או ירושלים.

יחד עם זאת ובלי קשר לאירועים הנ"ל, יש באמת מה לחשוש ולדאוג כתוצאה מגל ההסתה חסר התקדים כנגד הציבור החרדי, מה שילך ויגבר כנראה עם התקדמות חוק הגיוס ולחילופין התקדמות הבחירות, לא משנה מה יקרה – אנחנו צפויים להיות הקרבן, ולפיכך כדאי קצת להנמיך להבות כדי שלא נגיע למקומות מסוכנים יותר.