מחר יהיה מאוחר / טור

חריש הייתה עיר עתיד, בציבור הכללי נהגו לכנותה "מודיעין הצעירה". בתכלס היא התחילה בכיוון טוב והייתה נראית עיר מבטיחה, אבל איפשהו היא קצת נתקעה. ארנונה דיי גבוהה (לעיר אין יותר מדיי מקורות הכנסה לעת עתה), תעסוקה אין, תחבורה ציבורית נגישה ונוחה גם אין ודרכי הגישה לעיר גם לא מקבלים ציון גבוה למדיי.

עו"ד נתן רוזנבלט האריך על חריש מעל במה זו בטורו שבוע שעבר, והשאיר את השאלה בנוגע למחירי הדיור הנמוכים יחסית, די פתוחה. אז בשבילכם הקוראים, סגרתי את הפינה הזו ובשורות הבאות אכתוב באריכות על מה שגרם לכך, ועל ההזדמנות שעדיין לא פוספסה בעיר שעתידה עוד לפניה.

מחירי הדיור בחריש עלו בקצב איטי ובמשך כשנתיים, בין השנים 2020 ל-2023, חריש רשמה עלייה משמעותית בהיקף רכישות הדירות בעיר, כאשר מחירי הנדל"ן תורגמו בהתאם עד קרוב ל-16,000 ₪ למ"ר בממוצע, אבל איפשהו במהלך שנת 2023 החלה האטה ואף מיתון במחירים.

לא צריך לחפש הרבה סיבות לכך. שוק הנדל"ן באופן כללי ולא רק בחריש, הפך למאתגר יותר בנקודת זמן זו, בעקבות הריביות הגבוהות שהחלו לנסוק מעלה, במקביל לכך שגם הגרלות 'מחיר למשתכן' חזרו בקול רעש גדול.

לצד זאת, בשלהי 2023 פרצה המלחמה, שלא תרמה הרבה לשוק הדיור, להיפך. אנשים הסתגרו בבתיהם וכל מקום שהוא צפון או דרום היה נראה להם מאיים, ודאי לא אופציה למגורים. חריש נתפסה גם כבעייתית, אולי עוד יותר, בשל סמיכותה לצפון השומרון וממילא ליישובים הערביים.

אפשר להתווכח על כך רבות ולהפיג חשש זה, אבל מרחוק תמיד הכל נראה מפחיד ומאיים יותר. בחריש לא מסוכן יותר מאשר אלעד, מודיעין עלית או ביתר עלית, ודאי לא מירושלים שחלקים נרחבים ממנה גובלים בכפרים ושכונות במזרח העיר, אשר האיום מצדם הוא מוחשי ומורגש יותר פי כמה וכמה ממה שקורה בחריש.

"יש בחריש ערבים", אוהבים מחפשי דיבת הארץ רעה להסביר למה היא אופציה פחות טובה, אבל האמת היא שמי שמדלקם זאת, מצביע על ניתוק וחוסר היכרות עם המציאות בשטח. מי שהסתובב בחריש פעם או פעמיים יודע שהם כמעט ולא קיימים, וגם השתיים וחצי משפחות שכן קיימות, חיות בתוך עצמן ולא מורגשות כלל, ודאי לא כמו אחיהם המתגוררים בבירתנו הנצחית.

על כל אלו חשוב להדגיש את "מלחמות הדת" שעברו על העיר והוצגו בתקשורת בחוסר פרופורציות (והם באמת לא היו כאלו דרמטיות כפי שהוצגו. מספיק משוגע אחד בשביל להדליק מדורה, כל השאר שמתקבצים סביב הם אלו שבאים לכבות) – ולא עשו שירות טוב לעיר.

בהיבט החרדי, משפחות רבות מן השורה, ואני מכיר לא מעט כאלו, חשבו על חריש כאופציית מגורים ברצינות וברגע האמת עשו חושבים והעדיפו להרחיק לכת ולקבוע את ביתם בפריפריות מרוחקות יותר, אבל גם ממוסדות יותר ופחות רוויות מלחמות (לפחות כפי שהצטייר בתקשורת). המיינסטרים מחפש את השקט והשלווה, לא מלחמות על אוהל תפילה וצופר או משחקייה שפועלת בשבת.

על כל אלו צריך להוסיף את היעדר התנאים הכלליים בהם פתחנו, תעסוקה ותחבורה ציבורית, כמו גם דרכי הגישה לעיר וכדו', שרק חיזקו בלב רבים את ההחלטה להרחיק לפריפריות ותיקות ומרוחקות יותר, אבל גם עם תחבורה ציבורית ממוסדת ונגישה יותר.

ופה בדיוק הפספוס של חריש. הכל בסוף זה עניין של ביצה ותרנגולת. מוסדות חינוך, תחבורה ציבורית, מסחר ותעסוקה, הם לא נבנים ומתפתחים מעצמן, אלא בהתאם לצרכי האוכלוסייה והביקוש. אי אפשר לשבת בבני ברק ובירושלים ולצפות שהכל יהיה מוכן וגם שהמחירים יישארו נמוכים. כשהכל יהיה על מגש של זהב, גם המחירים יהיו שווי זהב.

ובכל זאת, לצד הרכישה שנעצרה כדאי לשים דגש דווקא על הרוכשים הרבים שקנו ועדיין מתמהמהים מלהגיע. מתווכים ואנשי נדל"ן מהעיר יודעים לספר לדוגמה על עשרות רבות של רוכשים (ואולי אף יותר) רק מהציבור הליטאי שרכשו בשכונת החורש ומעדיפים לשבת בינתיים על הגדר.

כך גם בשכונת בצוותא, לצד המשפחות החרדיות הרבות שכבר הגיעו להתגורר בשכונה וקולם נשמע שם ברמה, ישנם רוכשים רבים שעדיין חוששים "לקפוץ למים" (מי שישמע..) ומעדיפים לתת לאחרים לעשות את העבודה.

אנקדוטה קטנה שיכולה להמחיש את הדברים שהוצגו בשורות אלו ויכולה לתרגם במעט את המספרים למציאות, ניתן ללמוד מסיפור קטן וחמוד שארע לאחרונה על אחד מחופי הכנרת בטבריה עיה"ק:

קבוצת אברכים שיצאו לריענון ואגירת כוחות לקראת 'זמן קיץ' הנוכחי, נתקלו בקבוצת מטיילים זהה להם. הללו שאלו לתומם מהיכן באתם ויאמרו מחריש אנחנו. עד מהרה התברר, כי אותה קבוצת מטיילים הם בני משפחה, אחים וגיסים, חמישה במספר, שהמחנה המשותף הנוסף להם הוא שהם מחזיקים דירות בשכונת אבני חן בחריש, אבל כמו רבים אחרים מתמהמהים מלהגיע, בתירוצים ושיקולי נוחות שונים.

על אף שהנהירה המאסיבית לעיר נחלשה מעט, חריש החרדית מתפתחת ובהחלט עומדת במקום אחר לגמרי כיום. לא הכל מושלם (כמו במקומות ותיקים יותר, עם חסרונות אחרים), אך בהחלט שהיום יש מענה כמעט מלא לכל צרכי הקהילה החרדית בעיר.

והתחבורה והתעסוקה? גם הם צפויים לעבור שדרוג משמעותי. זה רק עניין של זמן.