אתמול הודיעה פולין שהיא מבקשת להפעיל את סעיף 4 להסכם נאט"ו, שאומר כי אם אחת ממדינות הברית מותקפת בידי רוסיה כולן צריכות לסייע בעדה, זוהי התפתחות מדאיגה ביותר, וגם נוגעת מאוד לחייהם של אלפי ישראלים חרדים, פשוטו כמשמעו.
מאז מלחמת העולם השנייה לא סבלה פולין ממלחמה כלשהי והנה השבוע בתוך יומיים נכנסו לשטחה 15 כטב"מים וחלקם אף התפוצצו וגרמו לנזקים, וזאת כתוצאה מהמדיניות ההתקפית של רוסיה האכזרית אשר תוקפת מאוד את העיר לבוב (למברג לשעבר) הנמצאת על גבול פולין וכתוצאה מכך נכנסים מידי פעם כטב"מים גם לשטחה של פולין, ביודעין ובלא יודעין.
וזה מדאיג מאוד משום שאם עד כה תקפה רוסיה רק בחלק הקרוב אליה הרי שמעתה אנו מדברים על כל אוקראינה, לבוב נמצאת במרחק עצום מהגבול הרוסי וכביכול מנסה הדוב הרוסי לשדר כי הוא יכול להגיע לכל מקום ולזרוע הרס ואבדן נוראיים.
אך אותנו כיהודים חרדים זה מדאיג בכפל כפליים שכן בשבוע הבא אמורים להסתובב אלפי יהודים חסידים בדרך שבין נמלי התעופה בפולין לכיוון אומן שבאוקראינה כאשר במחצית הדרך שוכנת העיר המותקפת לבוב.
בשנתיים האחרונות טסתי לאומן דרך פולין, ישנה רכבת מהעיר חלם (כן, יש דבר כזה ומשפחתי מגיעה משם, נכדים לאדמו"ר הקדוש מחעלם השוכן בביה"ח המשוקם שבעיר) עד קייב, הדרך אמנם ארוכה בהרבה מאשר המקבילה המולדבית אך ההמתנה בגבולות היא נסבלת יותר מאשר במולדובה וגם על הדרך מספיקים ב"ה הרבה מקומות קדושים וקברי צדיקים.
מתברר אבל שבעוד כולנו עסוקים בשאלת הגעתם של מאות בחורים ואברכים מעוכבי יציאה מחמת שלטונות הצבא, ובעוד הכותרות האחרות עוסקות במדיניות של מולדובה המשתנה מיום ליום, הרי שהסכנה האמיתית אורבת לפתחנו בדמות מלחמה אמיתית, בלתי מובנת ובלתי קשורה אלינו.
אז מה עושים?
מתפללים!
זכיתי שלשום לעלות לביתו של הג"ר נתן ליברמנש שליט"א בנוגע לדרכי ההשתדלות האפשריים בעניין בני ישיבות שאינם יכולים לטוס, העסקן המפורסם הרב שישא שעלה איתנו לאחר ההדרכה שקיבל הציע לערוך עצרת מחאה כנגד השלטונות על האפליה כלפינו, תשובתו של רבי נתן ממרומי שנותיו הייתה בקול חלש אך חדה וברורה לדורות:
"קיבלנו מרבינו הקדוש שהפעולה היחידה שלנו היא אך ורק תפילה, להתחזק בתפילה היא הדרך היחידה להעביר את רוע הגזירה".
שבעה ימים ושבעה לילות בטח ישבת על הכתבה הזאת….
תפנה לגולדקנופפף חבר שלך , הוא משועמם , ויעזור