רצידיביזם של מפרי אמון / דעה

בעולם הפלילי שבו עסקתי בעבר בייצוג יש מונח שנקרא "רצידיביזם" והיינו הנטייה והחשש כי אדם שעשה עבירה כלשהי יעשה זאת שוב ברגע שיתאפשר לו שוב, נזכרתי בכך אתמול בעקבות שני אירועים מקבילים שאירעו בסביבתו של נתניהו – העדות של פלדשטיין על כך שקיבל הוראות מהקטארים והגינוי הפומבי של גנב הקולות עמיחי שקלי (שעוד מעז להטיף לציבור החרדי על טוהר מידות).

שניהם מריחים את מה שחש כל מי שמסתובב במוקדי קבלת ההחלטות – וכך חשתי השבוע כשהייתי בכנסת וגם שמעתי מכל מי שמסביב, כולל ח"כים ועוזריהם – כי אופסים הסיכויים להעברת חוק דחיית הגיוס וכתוצאה מכך המערכת יוצאת לבחירות, ביבי ממשיך להכחיש כדרכו תוך שהוא מכין את הליכוד דה-פקטו לבחירות וכולם מאמינים לו ולהכחשותיו באותה מידה.

ובמצב כזה כל אחד מנסה למקסם את מצבו, שקלי מבין לדעתי כי סיכוייו לזכות בפריימריס של הליכוד דומים לסיכויי הממשלה לשרוד – חברי הליכוד יודעים לתעב את גנב הקולות ולא משנה כרגע ממי הוא גנב ולאיזו מטרה, גם מי שגונב לצרכי צדקה הוא גנב – אז הוא מנסה לפחות לקבל חיבוק דוב מהתקשורת השמאלנית בתקווה שמישהו שם יסתכל עליו.

ומה עם הכרת הטוב למי שנתן לו שריון ומשרד מכובד לארבע שנים? הצחקתם את שקלי, מי שגנב קולות פעם אחת יעשה זאת שוב ועם אותה רמת בושה.

כנ"ל גם פלדשטיין, תומכיו של נתניהו הגיבו בהלם כאשר האיש שקיבל מהם את מלוא התמיכה כולל גיוס סכומי עתק למשפטו הפך ברגע את עורו ושופך אש וגפרית שעלולים לגרום לפיטוריו וכליאתו של מיטיבו אשר מינה אותו בגיל כה צעיר לתפקיד כה בכיר, הם לא מבינים מאיפה זה נחת עליהם ואיך אדם יכול להיות כה כפוי טובה?

אסביר לכם ביביסטים יקרים, זה יכאב טיפה אבל כדאי לדעת את האמת: מר פלדשטיין הגיע מבית חרדי מפואר ולצערם הרב של הוריו (יש סיכוי טוב שהסיפור הזה יחזירו למוטב) וזנח מאחוריו את אמונתו, וכפי שהוא עצמו העיד כי הפגישה המפלילה התקיימה בליל שבת בתוך הרכב שלו – רח"ל איך לא רעדו ידיו של מי שלמד בחיידר בני ברקי?!

ברור לי שיהיו קוראים שיחלקו עליי לחלוטין, אך מנסיוני רב השנים ראיתי כי מי שזונח את אמונתו הבסיסית ומי שכפוי טובה פעם אחת – יעשה זאת שוב, ככה זה אצל רצידיביסטים.