רפורמת החלב? לא על חשבון הכשרות! / דעה

בשבועות האחרונים מקדם שר האוצר את רפורמת החלב בשקידה רבה, כל יום דיונים ארוכים של 5 שעות, השתתפתי השבוע בדיון בוועדת המיזמים של הכנסת בראשות ח"כ אוהד טל מהציונות הדתית (איך זה הגיע לוועדה הזו? סיפור מרתק בפני עצמו, כי יו"ר וועדת הכלכלה מתנגד לרפורמה, אז פשוט הוציאו ממנו והעבירו לוועדה ווירטואלית) והבעתי את עמדתי בפני יו"ר הוועדה וחבריה.

עקרונית הרפורמה חשובה מאוד, מחירי מוצרי החלב (מלבד המפוקחים) הרקיעו שחקים ושוחקים את משק הבית, מדובר במצרך בסיסי וכל מה שהממשלה יכולה לעשות על מנת להקל היא חייבת לעשות, ולפיכך עקרונית יש לברך על החקיקה של סמוטריץ (אגב, השר שעושה הכי הרבה למען בוחריו – הלוואי היה לנו אחד כזה) שאמורה לפתוח את השוק לייבוא, פתאום מתברר כי אפשר לייצר את אותה גבינה בפולין ברבע מחיר וכולל עלויות הייבוא עדיין יהיה זול בכמחצית מהשוק המקומי.

הנקודה היא הכשרות, אין אפשרות ריאלית שהחלב ומוצריו שיגיעו מחו"ל בכמויות יהיו כשרים, מהר מאוד יצטרכו לוותר על עניין הכשרות, וזה יגרום לכך שחלק ממוצרי החלב יהיו בגדר של טריפות ממש בהגדרה ההלכתית שלהם, שמעתי פעם הרצאה של מי שהיה הרב הראשי לנורבגיה שהיא מדינה חסרת יהודים ולכן הוא הלך לבדוק איך מייצרים את הגבינות אצל הגויים על מנת לחפש היתר הלכתי כלשהו ולאחר בדיקה הוא גילה לתדהמתו כי באירופה מכניסים לרוב הגבינות שומן חזיר ובעלי חיים אחרים.

היום המצב הוא שכל יהודי במדינת היהודים יכול לשתות קפה היכן שהוא רוצה ואין אפשרות למשהו לא כשר, וזאת משום שהרבנות הראשית אוסרת על ייבוא חלב ניגר (זה הכינוי לשקיות חלב טרי) ורוב מוצריו גם אם הם כשרים למהדרין.

כל זה יסתיים עם הרפורמה משום שהקימעוני הראשון שילך לבג"ץ ויטען כנגד איסור הרבנות בשם חוק יסוד חופש העיסוק ויקבל מייד את מבוקשו ובג"ץ – שאנחנו יודעים היטיב את יחסו לרבנות ולהלכה – יתן לו מיד את מבוקשו ויורה לרבנות להסיר את האיסור וזו תתייצב מייד לדום כמו שעשתה השבוע בעניין בחינות ההסמכה לנשים – נושא שעוד נסבול ממנו רבות מאוד עד ביאת משיח.

ולפיכך הצעתי לוועדה (אגב, שום ח"כ חרדי לא הגיע וגם בוועדות האחרות צריך לחפשם בנרות, גם במנחה היה רק ח"כ אחד בשני המניינים – בטח עסוקים בדברים חשובים יותר) צריך לחפש את דרך האמצע שהיא אימוץ הרפורמה לטובת האזרחים ובד בבד להוסיף פסקת הגבלה שתדאג לכשרות המינימלית שכן ללא כן עדיף לוותר על הרפורמה, כי עם כל הכבוד להוזלת המחירים – היידישקייט חשובה יותר.