התמונות של רסיסי טיל אחד בבני ברק אתמול הוכיחו לכולנו עד כמה יש להיזהר, בשני המקרים העיקריים ובעוד המון מקרים "קטנים" שהיו שם באזור אתמול מדובר בדירה בתוך בניין קומות, כזה שרובנו גרים בה – בלי גג ובלי גינה, והרסיס פשוט החריב את הבית באופן שאילו היה שם מישהו רח"ל איך זה היה מסתיים, אין לתושבים שם מקלט או ממ"ד אך הם השכילו להיכנס לחדר מדרגות או חדרים פנימיים מעין אלו וחייהם ניצלו.
בסוף השבוע הייתה נפילה בזרזיר וחמישים הפצועים שם הספיקו כדי להבין את גודל שאר הנסים, כאשר רוב הטילים שנורו הינן בעלות ראש מתפצל אשר זורע הרס רב ברדיוס ענק, גם הטילים הקונבנציונליים הם בעלי עצמה שפוגעת למרחקים מחמת ההדף – אתמול הייתי אצל יהודי שביתו ממוקם ארבעה רחובות ממיקום נפילת הטיל והוא הראה לי סדקים שנוצרו בתקרה כתוצאה מההדף – בקיצור, צריך לשמור על ההנחיות ואין מכך תירוצים.
לא נכחד כי יש בשולי הציבור השלנו סוג של זלזול בהנחיות וחלק מכך מוצדק לחלוטין (אם כי מנוגד לחוק), אין שום סיבה לסגור את החיידרים ולמנוע חתונות כל עוד הממ"ד נמצא בהישג רגל, אך כל זה לא קשור לצורך לרוץ למרחב מוגן גם אם לאו דווקא המיקום שהם ממליצים, שכן הוכח שוב ושוב כי מדובר בהרבה יותר מהשתדלות שהיא חובה.
בשבוע שעבר הלכתי לנחם את אבי המשפחה שנהרגה הגר"י ביטון שליט"א (אתמול הלכתי לראות את ההרס במקום, זה לא רק המקלט אלא עשרות וילות מסביב הכל הרוס למחצה לשליש ולגמרי) לקרובי המשפחה שהיו שם היה מאוד חשוב להדגיש כי הילדים שנהרגו היו בדרך לממ"ד ולא נפגעו כתוצאה מהרצון להסתכל על היירוטים.
רבותי, כל טיל הוא עשרות טילים קטנים וכל אחד מהם יכול להרוג מספר בני אדם!
מצד אחד זה אומר שאין להם כח לחדור בטון מזויין אך מאידך זה אומר שגם אם אנו אכן מאמינים בלב שלם כי לכל טיל יש כתובת עדיין מדובר בים של טילים וחובה לנסות לעשות לפחות את המינימום ובזכות כך נינצל מהצרות והרעות.
הזלזול איננו נחלת הציבור החרדי יותר מאשר ציבורים אחרים, נסעתי בימים האחרונים רבות בכבישים וראיתי המוני כלי רכב שנוסעים כאילו כלום, באף אחד מהם לא היה נהג חרדי, אך בכל זאת מאיתנו האמונים על פיקוח נפש ומוציאים הון בשביל רופא פרטי או לניתוח של אדם שאיננו מכירים, מאיתנו מצפים ליותר.
