ממשלת לבנון הודיעה ברוב טובה וחסדה שהיא מוכנה להיכנס למו"מ עם ישראל ובתנאי שזו תפסיק את התקיפות בה, מדובר באחיזת עיניים אשר טוב עושה נתניהו שאינו מתייחס אליה, לרמות קולות הנהי של גורמי שמאל מבית ומחוץ.
מדינת לבנון על כל אורגניה וזרועותיה החלשות היא האחראית הבלעדית על מה שקורה בתחומה, זה נכון שהמדינה כמדינה איננה לוחמת ישירות מולנו וכנראה חלק גדול מהלבנונים הצטערו פחות מאיתנו על מותו של נסראללה, אך היא זו שאפשרה למפלצת הזו לגדול ולגדל כנפיים מתוך חשש להתעמת עם החיזבאללה ולפיכך היא זו שצריכה לדאוג לסיום האיום והקיום של הארגון הרצחני.
הקולות הדו משמעיים היוצאים מביירות מזכירים את הדו פרצופיות של אחיהם חברי הכנסת הערבים במדינת ישראל, אשר מצד אחד רודפים כל שוטר שצעק על מחבל ומאידך מאשימים את ממשלת ישראל בכך שערבים רוצחים ערבים…
גם לא בטוח כלל כי האוכלוסייה הלבנונית איננה ששה בליבה על כל חייל ישראל שנופל בלבנון, כבר מזמן לא מדובר במדינה עם רוב נוצרי כפי שהייתה עד קום המדינה, היום הנוצרים עם בסביבות עשרים אחוז וגם זה פוחת והולך.
הסביר לי את זה פעם עו"ד ערבי-נוצרי כשהייתי במשרדו בנצרת שהיא העיר החשובה ביותר לנוצרים בעולם, ואעפי"כ הנוצרים הפכו מרוב מאסיבי למיעוט זניח בתוך כמה עשורים, שנאת המוסלמים כלפי היהודים אינה בשל נושא ציוני כזה או אחר אלא הוא בראש ובראשונה שנאת השונה, מאותה סיבה גם בבית לחם שהיא עיר חשובה מאוד לנוצרים, אשר עם קום המדינה הייתה בעלת רוב של למעלה מ80% והיום נותרה בה בקושי קהילה נוצרית קטנה עם 7% בלבד.
הסיבה שממשלת לבנון מעוניינת לדבר עם ישראל ולהגיע להבנות איננה משום שהיא הגיעה למסקנה שהחיזבאללה הוא ארגון מיותר במדינה נורמלית שיש לה לכאורה צבא ומשטרה, אלא היא משום שהם חשים את הפצצות מידי יום ורואים כיצד כל האיזור מדרום לליטאני הופך לטריטוריה אקס לבנונית, וברגע שקולי המלחמה יחדלון החיזבאללה שום ירים את ראשו וכל בכירי המדינה יעברו דום לפניו.
בקיצור, יש לגבות את המחיר ממדינת לבנון מבלי להבחין בהבדלים בין קבוצות האוכלוסיה, את המו"מ לשיקום ארץ הארזים שהרסו המחבלים ננהל רק אחרי שהמדינה תקיז את דמה במלחמת חיסול החיזבאללה או מולנו – הברירה בידם.
