כנגד ארבעה משקיעים / טור

בכל שבוע עשרת קוראיי מגיבים פה ושם אבל הפעם זה היה מוגזם, מאות תגובות הוכיחו שהנושא הזה של השקעות נדל"ן הוא הבוער ביותר בציבור החרדי. אז הכנתי לכם משהו קטן לקראת חג הפסח ובעיקר השבוע שאחריו שהוא אחד העמוסים ביותר בשנה מבחינת רכישות, אבל לפני כן הערה אחת:

כל מה שכתוב כאן לא נוגע בכלל לאברכים המחפשים דירה ראשונה, כל אלו שימשיכו לחפש את הדירה בהגרלה הגדולה שמתוכננת לצאת מיד לאחר הפסח, אין שום דבר בוער שלא יכול להמתין עוד כמה שבועות עד שתדעו אם זכיתם או לא.

ובכן ויהי בחצי הדרך – כנגד ארבעה משקיעים מדבר עולם הנדל"ן.

*אחד חכם – הוא אברך עם כמה ילדים בבית, מסודר בדירה ומתחיל לחשוב תכלס מה יהיה עם עמלנו אלו הבנים והבנות שאוטוטו בשידוכים (הרבה יותר מהיר מהאוטוטו של הפשרת הקרקעות והפינוי בינוי) ותיכף יצטרכו חצאי דירות כמנהג בעלי בתים חשובים אז מה עושים?

אז הוא עושה את מה שאביו וסבו עשו וכנראה גם בניו ונכדיו יעשו: קונה דירה זולה במקום רחוק אבל מחיר קרוב שנמצא בהישג ידו, לא קופץ מעל היכולות ולא ממנף מעבר למשהו מינימלי שהוא יכול לעמוד בו.

מגרד את המאתיים אלף הראשונים (הוא התחיל לחשוב על כך כבר במעייני הישועה – אנחנו עוסקים בחכם שעיניו בראשו) מכל מיני חסכונות ופיצויים וקצת עזרה מההורים ומהגמ"ח השכונתי, קונה משהו ב-600-700 אלף, כך שארבע מאות משכנתא, אלפיים ש"ח לחודש זה לא בא ברגל אך בהחלט בהישג יד, בחודשים שיהיה שוכר (שמשלם טיפה יותר אך ההפרש הולך להוצאות) השוכר ישלם ובחודשים שלא – הוא יתאמץ קצת וישיג את זה.

נכון, יש הוצאות נלוות: תיווך הוא מוותר או הולך על המינימום, את העו"ד הוא סוחט אחרי סקר שוק ויועץ משכנתאות הוא לא צריך בשביל סכום כזה נמוך, מס רכישה זה הוצאה רצינית גם אחרי שהוא מצליח לקמבן משהו, הוא מגיע איתם להסדר פריסה ואיכשהו מצליח ב"ה לצלוח את זה.

מרגע הקנייה הוא עסוק בלימודו/פרנסתו ושוכח לחלוטין מהעניין, לא מתעניין אם הדירה עלתה או ירדה ומה העתיד צופן בחובו עד שהבת תהיה בשידוכים, אז הוא בודק ורק אם הוא חייב למכור הוא מוכר ברווח עצום ונשאר לו אפילו בשביל הבן. ברוב המקרים הוא לא יצטרך אפילו למכור, אלא הדירה שכבר תהיה כמעט לא משועבדת ומאידך תהיה שווה פי כמה, כך שהוא יוכל לשעבדה ולהוציא עוד משכנתא לדירה של הילד השלישי ולהמשיך הלאה.

בפעם הבאה שיצטברו לו עוד מאתיים אלף הוא כבר יודע מה לעשות. יש לו ניסיון והוא מוסיף עוד דירה, שיהיה גם בשביל הילד הרביעי וכן הלאה.

שלמה המלך אומר "לא לחכמים הלחם (ומצות)", אבל דירות בהחלט יש להם וגם שלוות חיים.

*אחד רשע – מה העבודה הזאת לו? הוא לא הגיע כאן בשביל לעבוד, ואם כבר כן לעבוד – אז על אנשים.

הוא לוקח את אותה דירה המדוברת, חותם זכרון דברים על 700 ויוצא למסע צייד, מהר מאוד הוא פוגש את החד גדיא שאפשר לקנות בתרי זוזי, הכבש התמים שיותר חכם מכל שאר הכבשים והרועים ומתחיל לדבר על ליבו:

"תראה, יש לי כאן את המציאה של החיים בשבילך, אנחנו נחלק את הדירה לשלוש יחידות נשכיר לסטודנטים (שלומדים בסודנית איך לסחוב אופניים מהשכן) כל יחידה ב-2500, תרוויח 7500 לחודש ועם זה תשלם את המשכנתא שנוציא על דירתך פלוס לשעבד את הדירה של אביך על חשבון הירושה, 6000 בשביל המשכנתא ועוד יישאר לך 1500 תתחיל לתכנן מה אתה עושה עם כזה סכום מיותר כל חודש.

הכבש מהנהן מראש בהתלהבות והוא ממשיך: כל זה לגבי השכירות וזה רק הקניידאלאך (לא שרויה), הדירה עצמה עומדת להכפיל את עצמה פי שלוש כי "אוטוטו" עושים כאן פינוי בינוי, יש אפילו הסכם עקרוני עם היזם אבו-אחמד ושות' ואתה מקבל במקום השלושה חדרים חמישה בקומה 29 עם חצר ונוף לכינרת בו זמנית. א קיצר זה המציאה של החיים ואתה המיליונר הבא של המשפחה מאז שבן דוד שלך פשט את הרגל לאחר שקנה קרקע חקלאית באותה שיטה.

והמחיר? טוב, אתה מבין שמציאות כאלו זה לא בחינם, הדירה החדשה תהיה שווה שלוש מיליון ל-פ-ח-ו-ת, כי היא עם נוף לים וכל האזור כאן ישתנה לשכונת יוקרה, אבל בגלל שאני אוהב לעזור לאברכים אתה מקבל אותה בפחות מחצי המחיר, 1.2 מיליון בלבד והדירה שלך וכמובן דמי התיווך כאן זה לא עסקה רגילה כפי שאתה מבין ואני גם מסדר לך את הכל, אבל בגלל שאני אוהב וכו' אז אסתפק בעשרה אחוזים מהדירה ובתנאי שהכל קורה כאן ועכשיו, גם החתימה וגם דמי התיווך.

אולי הוא לא נוכל וגנב ואולי הוא מגובה עם עו"ד וטו"ר אבל הוא רשע, עם פראק או שטריימל שספק אם היה בהר סיני ושמע לא תגנוב, גם אילו היה שם לא היה נגעל.

*אחד תם – שזה הרוב המוחלט של המשקיעים: הוא מבין שיום אחד יצטרך לחלק דירות לילדים, יש לו קצת כסף בצד שהוא קיבל מירושה או משהו והוא רוצה לעשות עם זה משהו בשביל העתיד אבל יש לו בעיה: הוא לא מבין כלום בנדל"ן ואין להם "מסורת" במשפוחע איך להשקיע, הוא גם יודע שהשוק מלא באנשים ישרים, אבל יש גם "לא נוכלים" ברחוב ושדווקא בגלל שהוא איש תם יושב אוהלים הוא יודע שהוא לא מכיר את השפה הרחובית ובעיקר לא את רמת האי-אנושיות בתחום.

אז מה הוא עושה?

הוא מתייעץ!

כמובן לא עם היועץ שמתווך או משווק הביא לו, שכן כבר עדיף להתייעץ עם המשווק עצמו, הוא בוחר את היועץ הניטרלי ואם אין לו רעיון הוא פונה לרב שלו ושואל אותו (אם אין לו רב הוא בבעיה גדולה בחיים בכלל) והוא כבר יידע למי להפנותו או לייעץ לו בעצמו, אחרי הייעוץ הוא גם מברר בעצמו, לוקח איש מקצוע שיבדוק עבורו בתשלום את העסקה, ואם הכל בסדר והוא בדק את ההיגיון הכלכלי ושזה לא מכביד עליו, הוא מתקדם.

ועוד משהו שהוא יכול לעשות:

במקום לקנות לחול המועד שניים וחצי ק"ג של עיתון מלא בשטויות ממומנות הוא קונה את ספר הדרכה כלשהו על נדל"ן (למשל את הספר שלי "בית פלוני לפלוני" במחיר עלות – הנה האינטרס שלי שחיפשתם) ובסיום חול המועד הוא כבר יוכל כמעט להפוך ליועץ נדל"ן בעצמו…

בהצלחה.

*אחד שאינו יודע לשאול – אבל לקרוא הוא דווקא כן יודע ולכן כשהוא קורא מודעה בעיתון הוא מתלהב ממנה, פתי מאמין לכל דוור ולכל יועץ נדל"ן מדופלם עם רכב יפה וביטחון עצמי מופרז ולא יודע לשאול את השאלות הפשוטות.

כשהוא יגלה איפה הוא נפל – וזה יקרה יום אחד על בטוח – זה יהיה מידי מאוחר ולא בטוח שיהיה מה להציל, עכשיו זה הזמן של את פתח לו, תספר לו, תתריע, תתחנן, תוכיח, תסביר לו שלא אחד בלבד יעמד עליו לכלותו.

ואם בכל זאת הוא ילך לשם ויעדיף להפסיד את כספו?

לא נורא, שאינו-יודע'ניקים אינם מתים הם רק מתחלפים (אחרי שהקודמים פשטו רגל), אפשר רק להתנחם שהשונרא עוד יחטוף יום אחד מהכלבא בנקמה על התרי זוזי של החד גדיא.

***

ויש את הבן החמישי, הרבי מליובאוויטש מסביר שהוא לא מופיע בהגדה כי הוא כלל לא הגיע לליל הסדר, הוא שמע בקו של איצ'ה כל כך הרבה סיפורי זוועה (אמיתיים) והסיק שכוווווווווולם גנבים וזהו, עכשיו יש לו פטור לכל החיים מכל סוג של השקעת נדל"ן כלשהי, הכסף שיש לו ישכב בבנק ויביא את החצי אחוז שלו, אולי חלק ממנו ייכנס לאסנפי-חמש-מאות ויניב קצת יותר מזה ומה שיהיה יהיה וזהו, ייאוש.

לבן הזה, שהוא כבר אבא ועוד מעט סבא, ברצוני לכתוב את המילים הבאות:

על כל סיפור זוועה אמיתי ששמעת יש עוד ארבעה שלא שמעת, אך מול כל חמישה יש חמישים סיפורים מוצלחים של צעירים שהשקיעו ממה שהיה להם (לא ממה שאין להם) והיום הם מגיעים לשידוכים ששים ושמחים לבניין ביתך.

אז אם אתה באמת בעל אמונה וביטחון בקב"ה שיחתן לך את הילדים, תמשיך כך והוא אכן יחתן לך אותם וכימי צאתך מארץ מצרים יראנו נפלאות.

אך אם אינך שלם במידת הביטחון ויש לך את האפשרות הכלכלית אתה צריך לדעתי לשאול את רבך אם מצד ההשתדלות לא כדאי שתקנה איזה דירה'לה פיצקאלע בדימונה'לה, צעד קטן בשביל מצוות ההשתדלות והקב"ה יכניס ברכה והצלחה בכל מעשי ידיך, לשנה הבאה בדירה הבנויה.