כבוד השבת חשוב יותר מכבוד הבג"ץ / דעה

ביום שישי התקיים דיון בביהמ"ש העליון בנוכחות הנשיא יצחק עמית אודות העתירה שהגשתי בשם "אמת ליעקב וישראל", בתקווה שייצגתי נאמנה את העמדה החרדית (יחד עם עו"ד ר' זלמן בלאט המוכשר), העתירה כרגע נראית פחות רלוונטית בשל הפסקת האש שיכולה בכל רגע להסתיים ובפרט שיש לנו את מירון ברקע, אך גולת הכותרת לדעתי היא דווקא אימרת אגב והיא מחאה על חילול השבת.

אוכל לספר לקוראים כאן כי הייתה לנו התלבטות אמיתית בעניין, מצד אחד הכלל המקובל הוא שלא מדברים דברים שאינם נוגעים ישירות לטיעונים ובוודאי לא דברים שיש בהם כדי דוק של ביקורת כלפי השופט היושב בדין קל וחומר כשמדובר בראש מערכת השפיטה, אך לא יכולתי לשתוק ולכן הדגשתי כי היא נאמרת על דעתי האישית.

כשהגיע תורי לדבר אמרתי – בין היתר – את הדברים הבאים בציטוט חופשי מהזיכרון:

"השבוע נתן בימ"ש זה החלטה חשובה וצודקת מאין כמותה ולפיה בעת פגיעה בזכויות יסוד תופעל ביקורת שיפוטית על החלטה של פקיד או איש מקצוע, בכיר ככל שיהיה ובימ"ש יאזן בית הצרכים.

אלא שההחלטה הזו פגעה בחלק גדול מאזרחי המדינה פעמיים.

פעם ראשונה העיתוי, וכאן אני מדבר על דעתי האישית, לי נגרם כאב אישי וכנראה לעוד מיליוני שומרי שבת במדינה: שום דבר לא בער ליתן החלטה בעיצומו של שבת קודש, אפשר היה להמתין עוד שעה וחצי לצאת השבת ואז לתת אותה לשמחת כל העם, אדרבה נשמח אם כבוד הנשיא יתייחס לדבר זה בהזדמנות זו להנחת רוחם של שומרי השבת.

והפעם השנייה זה מבחן התוצאה: אמנם שמענו את ההסברים המבדילים בין עתירת ההפגנות לעתירת התפילות, אך בשורת התוצאה שמע כל אזרח כי זכות ההפגנה שווה 600 איש ואילו זכות התפילה שווה רק מאה איש – זה כואב מאוד שבמדינת היהודים אנשים צריכים לחוש כך".

מכאן עברנו לטיעונים משפטיים ארוכים ומשעממים שאינם עניין לכאן ומי שירצה יוכל לקבל את ההקלטה כולה (למעלה משעתיים) במייל.

הנקודה החשובה ביותר לדעתי היא להבהיר כי התורה והשבת עומדים מעל כל היררכיה אחרת ואין שום דבר שימנע מאיתנו את זכות המחאה כנגד מחלליה, יהא מעמדם אשר יהא וגם אם אנו אכן מאמינים להם בכנות כוונותיהם למניעת סכנת נפשות בצאת השבת.

הדיון התנהל באופן נדיר תוך שידור חי לכל מחשב בעולם, וזאת לאור חשיבות התיק השני להבדיל שנוהל יחד עם שלנו – עתירת גורמי שמאל לתת להם להפגין ללא הגבלות כנגד הממשלה, הייתה כאן הזדמנות משולשת נדירה להביע את המחאה בפני הרכב בג"ץ בנוכחות נשיא ביהמ"ש העליון ולעיני כל ישראל, אמנם הנשיא בחר שלא לענות ישירות (בהמשך הוכיח כי כוחות המשטרה כבר היו במקום לפני החלטתו) אך המסר הובן היטיב ולדעתי המקרה לא יישנה שוב.