המשפט של בג"ץ על עצמו / דעה

היום יתקיים דיון משמעותי מאוד בבית המשפט העליון של מדינת ישראל, מצד אחד שר כריזמטי וסוחף קולות שהתחיל את פעילותו כנער גבעות קיצוני שבקיצוניים ועשוי בהחלט לסיים בלשכת ראש הממשלה ביום מן הימים וזה כמובן בעיה מבחינתם.

מהעבר השני עומדת היועצת המשפטית לממשלה, או ליתר דיוק והתאמה: נציגת מערכת המשפט בממשלה והיא טוענת שצריך להדיחו, הסיבות? אין ממש סיבה אחת רצינית היא מודה אך טוענת כי הוא פעיל מידי ומשפיע על צמרת המשטרה לפעול לפי מדיניותו ועבור ציבור בוחריו (הלוואי השרים שלנו כך).

אין ספק שהשופטים מאוד מרוצים מהעבודה של היועמ"שית ומאוד היו רוצים כבר בבקשה הראשונה להדיחו לאלתר ולהיפטר ממנו אחת ולתמיד פוליטית כפי שעשו למורו ורבו ולחברו בן ארי ומרזל וכו' – מוצאים איזה התבטאות לא מחמיאה על ערבים וזהו, או כפי שעשו לשרים מש"ס שהיו פעילים מידי בהחזרת עטרה ליושנה – זבנג וגמרנו.

אבל כאן יש בעיה: נשיא ארה"ב המשיל פעם שני כוחות מנוגדים לשני עקרבים שנמצאים בתוך מכל זכוכית, כל אחד מהם יכול לחסל את חברו אך המחיר יהיה חיסולו שלו עצמו, בג"ץ יכול תיאורטית, (כלומר הוא לא יכול אבל הוא הוכיח כבר שאין משהו שהוא חושב שאינו יכול) להכריז על פיטוריו אלא שאז תפרוץ המוגלה החוצה והציבור הימני כבר לא יקנה יותר את העובדה שהוא מצביע עבור אנשים ואילו השופטים – שמפלגתם לא הצליחה לעבור את אחוז החסימה – הופכים הקערה על פיה.

החבר'ה הללו מהימין אינם הציבור החרדי אשר בג"ץ יכול כנגדו להוציא אילו החלטות ואנו מרכינים ראש וממשיכים הלאה, כאן מדובר במיליוני אנשים שכבר חיים זמן רב בתחושה שגונבים להם ת'מדינה והצעד הזה עלול להיות אחד יותר מידי ולגרום לאנרכיה חוקתית שזה סוף הסיפור המשפטי, אך גם הדמוקרטי, של המדינה.

לפיכך בג"ץ ינסה לדעתי ללכת בין הטיפות: מצד אחד הרוב של ההרכב המיוחד לא יפסול את בן גביר מלכהן כשר, ומצד שני ישמור לעצמו את האפשרות לעשות בפעם הבאה אם הוא יגזים לדעתם, כך הם ירוויחו פעמיים: גם לא יפסידו את שארית האמון של ציבור הימין וגם יקבלו שר מוכנע שיעשה פחות.