מי שרוצה הצלחות צבאיות לא רודף בני תורה / דעה

מכל זירה צצים לפתע קשיים, בצפון החיזבאללה המציא נשק חדש שקוטל בחיילינו כברווזי מטווח ואין למדינת ישראל תשובה אפקטיבית לכך, בנוסף הוא מעז לשלוח ביום אחד שלושים רקטות ודומיהם ולשתק את הצפון ואין באמת מה לעשות לו כי טראמפ לא אוהב, גם באיראן הסיפור דומה ואף חמור כאשר כל העולם רואה איך ידיו של ראש ממשלת ישראל קשורות לאחור והמפתחות בכלל בוושינגטון – ומה עושה המדינה כדי לקבל סייעתא דשמיא? רודפת אחר בני הישיבות…

בעתות משבר ומלחמה, ברור לכל כי הניצחון אינו תלוי אך ורק בעוצמה צבאית ובטכנולוגיה מתקדמת, אלא נדרשת סייעתא דשמיא מיוחדת כדי להצליח במערכה ולהגן על העם והארץ, זהו אינו הזמן לרדיפת לומדי התורה מהסגנון שנעשה כאן בשבוע האחרון ובפרט ביום שישי כאשר נעצרו בזה אחר זה בני תורה יקרים מסולאים בפז, בערים שונות בארץ.

ברגע זה נמצאים בכלא הצבאי למעלה משלושים בני ישיבות שנעצרו רובם בשבוע האחרון, מבלי להיכנס לחשבונות שמים אי אפשר להתעלם מהעובדה שההצלחה שנדבקה לידי ההנהגה והסייעתא דשמיא המופלאה שזכו לה נעלמים ותמורת זה מגיעים כשלונות מדיניים וצבאיים בזה אחר זה בתזמון מדוייק עם הכבדת העול על בני התורה.

אין לנו כמובן שום שמחה בכך ואפילו לא נחמת שוטים, שכן עם אחד אנחנו וגם רוב הכישלונות הם גם על חשבוננו כאשר הציבור שלנו סובל בכפליים מהתקפות החיזבאללה, בעיצומה של שבת קודש נאלצו אלפי משפחות חרדיות לרדת למקלטים כאשר לרוב רובם של הציבור החרדי בצפת (להבדיל מהחילונים שמתגוררים בדרך כלל בבתים מתקדמים יותר) אין מקלט.

המסקנה מזה גם לא צריכה להיות העמקת הקרע והפערים בין האחים אלא להיפך, שיבינו השופטים בבג"ץ ויפנים המפכ"ל – או לפחות שהמון העם המסורתי יבין – כי את הנושא הרגיש של מעמד בני הישיבות יש לדחות לאחר המלחמה וכעת להשקיע יותר מאיחוד השורות, בעת מלחמה הפעולה הנדרשת היא חיזוק האחדות, מניעת שיח מפלג ומתקפות פנימיות, והכרה בכך שרק מתוך כבוד הדדי ושותפות גורל נזכה לסייעתא דשמיא ולישועה.