במסגרת הפרויקטים שמובילה הספרייה הלאומית לשימור ושיקום כתבי יד המגיעים לפתחה, הגיע לידי הספרייה כתבי יד פרסיים, אשר היו בבעלות החוקר אמנון נצר, אותם רכשה הספרייה בפטירתו.
מדובר בעשרות כתבי יד של יהדות פרס, אשר הועברו עם רכישתם למחלקת כתבי היד לשם תיאור ורישום. בין כתבי היד בלט אחד מהם שמסגנון כתיבתו ניכר כי היה הקדום ביותר, אך גם מצבו הפיזי היה הקשה ביותר – עובש שחור וצמיגי השתלט עליו, ואי אפשר היה לדפדף בו, על אף כל זאת החליטה הספרייה להשקיע את מירב המאמצים והכתב הועבר לטיפול במחלקת השימור והשיקום בספרייה הלאומית.
הפריט, שהובא לידי המחלקה בחודשים האחרונים, היה פריט ייחודי שכלל חיבורים שלא היו מוכרים ממקורות אחרים בשל קדמותו, הגיע במצב רע, הכולל עובש וכתמים שחורים לכל אורך הדפים, שהיו לחים ודבוקים אחד לשני כמעט לכל אורך החיבור כמקשה אחת, כך שלא היה ניתן לראות את הכיתוב בחלקים שונים, בשל כל החל תהליך ייבוש של הפריט, על מנת להפריד את הדפים, כך שבדיגיטציה ניתן יהיה לסרוק את החיבור. כמו כן, לשם הטיפול בפריט הוצע לטפל בו במקום נפרד מן המעבדה בשל החיידקים המצויים בפריט.
כמו כן, לשם ייבוש הפריט, הוצע לטפל בו בחצר הסמוכה למעבדת השימור והשיקום של הספרייה על מנת להפחית את הסיכון להתפשטות נבגים בחלל המעבדה, בנוסף לטיפול שהתבצע תוך הקפדה על התנאים האקלימיים אשר יאפשרו טיפול הולם בפריט, לצד שמירה על איכות הפריט באמצעות טיפול שאינו יגרום נזק לנייר ולדיו.
צילום: הספרייה הלאומית
הפריט היה מצוי במהלך הטיפול בתוך קופסה שקופה לשם הגנה מפני הרוח לפיזור חתיכות הנייר. בנוסף, לצורך הפרדת הדפים הדבוקים נוסו מספר שיטות כולל חשיפה לאדים עם חומרים כימיים מקובלים לטיפול בפריטים עם עובש. אך בסופו של דבר ההפרדה נעשתה בצורה מכנית. בנוסף, מאחר והדפים היו מפורקים היה צורך להרכיב את הדפים יחדיו, תהליך שארך מספר חודשים
מעיון קצר בחיבור התגלה כי מדובר בקובץ חיבורים שרובם הגדול עוסק בהלכות שחיטה. בצד החיבורים הכתובים בשפה הלכתית, נמצאים גם שירים שמסכמים את ההלכות בחרוזים. בסיומו של החיבור הראשון נמצא קולופון, אשר ממנו נלמד כי כתב היד הועתק בפרס לפני 365 שנים.
בכתב היד נמצאו שלושה חיבורים חדשים שלא הוכרו לפני כן, והתברר כי החיבור הראשון בכתב היד עוסק בהלכות טריפות, והוא מצטט פוסקים רבים ומגוונים. בגלל מצבו של כתב היד החיבור הזה חסר הרבה, אך הדבר הבולט ביותר בחיבור הוא שבהרבה מקומות כותב המחבר: "מצאתי כתוב בספר מורי כמה"ר ר' יוסף קארו", המייחס עצמו כתלמידו של רבי יוסף קארו.
צילום: הספרייה הלאומית
החיבור השני הוא פירוש להלכות שחיטה לרמב"ם, ובראשו כתוב: "פירוש שחיטה להרמב"ם ז"ל, דברי ר' אברהם החסיד זצ"ל". הפירוש הוא בדרך של שאלות ותשובות. השאלות והתשובות חביבות מאוד, ופעמים רבות מעלות חיוך על פני הלומד. הדבר החשוב ביותר בחיבור הינו מדרשי חז"ל שמביא המחבר בדרך הילוכו, והם אינם מוכרים ממקורות אחרים.
הדבר השלישי שנמצא בכתב היד הוא שיר שחיטה מחורז מאת "ר' ישועה", שמסכם את דיני שחיטה וטריפות. פותח: "אבאר לך כלל תיקון שחיטה, בלי חסרון בביאור, בעזרת אל אשר איום ונורא, אבאר לך זביחה". כאשר מי שחתום על השירים הינו "מצליח בן מניאל" שנכתב לפי הכתב בראש חודש אלול תס״ג בשנת 1703.
מרסלה סקלי, מנהלת המעבדה לשימור ושיקום ספרים ונייר בספרייה הלאומית: "במסגרת העבודה המאומצת שמקיימים אנשי מחלקת השימור של הספרייה ,אנו פועלים מדי יום לשימור אוספי הספרייה. לעתים קרובות מגיעים אלינו כתבי יד עתיקים בעלי חשיבות היסטורית ומחקרית ממדרגה ראשונה במצב קשה במיוחד. המאמצים של מחלקת השימור נועדו לייצב את מצב הפריטים, לתת להם תנאי אחסון נאותים ולתקן במידת הצורך תוך שימוש בשיטות ובחומרים המקובלים במקצוע, ובכך להבטיח את קיומם למעננו ולמען הדורות הבאים".
