מדור שבועי מתורתו של הגאון הצדיק רבי נח גד ויינטראוב זצ"ל על פרשיות השבוע
מוגש על ידי נכדו הרב שבתי ויינטראוב יו"ר מכון באהלי צדיקים
פרשת צו – חג הפסח
בַּבֹּקֶר בַּבֹּקֶר וְעָרַךְ עָלֶיהָ הָעֹלָה (ו, ה)
סיפר לי כ"ק אבי [הרה"ק רבי יעקב דוד מראדומסק] זצ"ל, ששאלו אותו שני מלמדי תינוקות בימים הקשים של גזירת המלוכה, לשלוח את התלמידים לבתי הספר של הגויים, ללמוד שם שעה אחת ביום, מתי ישלחו את הנערים, כי עלה בדעתם לשלחם תיכף בבוקר, כדי שיפטרו מהם למשך כל שעות היום.
השיב להם אבי זצ"ל, שלפי דעתו לא ישלחו אותם בבוקר, כי בכל אות שהם מלמדים יש קומה שלימה של קליפה ר״ל, וכשהילד מסתכל בזה עושה עליו הדבר רושם, ומכל שכן, כשעומד ממיטתו בבוקר שאז הזמן של קבלת עול מלכות שמים והקליפה מתגברת בעולם, ומשאירה רישומה על לב הילד הרך, ולבסוף יבוא ח״ו לידי כפירה. ואכן מלמד אחד שמע לדבריו של אבי זצ"ל והצליח עם תלמידיו, אך השני לא שמע להצעתו שלא לשלוח התלמידים בבוקר וכל תלמידיו יצאו לתרבות רעה ר״ל.
זֹאת הַתּוֹרָה, לָעֹלָה לַמִּנְחָה, וְלַחַטָּאת, וְלָאָשָׁם; וְלַמִּלּוּאִים–וּלְזֶבַח, הַשְּׁלָמִים (ז, לז)
אהל יעקב – עולה בגימטריא רי"ח (218), כי ריח לו כלבנון (הושע יד, ז), התורה מכפרת יותר מכל הקרבנות שנאמר (ויקרא ז, לז) זאת התורה לעולה וגו' העוסק בתורת עולה כאילו הקריב עולה (מנחות קי.). ריח לו כלבנון עולה בי"ת, (412) כי בזמן שבית המקדש היה על עמדו הריח כל העולם מריח הקרבנות והקטורת, ועכשיו ניטל הריח הטוב, כי הקטורת טיהר את העולם מכל סיטרין אחרין, והיום התורה מטהרת את הכל.
וַיָּשֶׂם עָלָיו, אֶת-הַחֹשֶׁן; וַיִּתֵּן, אֶל-הַחֹשֶׁן, אֶת-הָאוּרִים, וְאֶת-הַתֻּמִּים (ח,ח)
וישם עליו את החשן (ויקרא ח, ח). פסוק זה הוא חצי התורה בפסוקים ומתחיל באות ו' 'וישם', ופסוק הקודם (פסוק ז') ויאפד לו בו' מסיים באות ו'. והנה האות ו' במילוי ו"ו רומז על התורה שבכתב ובעל פה, יעקב – תורה שבכתב, יוסף – תורה שבעל פה, כי אלה תולדות יעקב יוסף (בראשית לז, ב), והם כלל כל התורה, יוסף תורה שבעל פה "כי פי המדבר אליכם" (בראשית מה, יב) ומדבר בענין חשן ואפוד בכהן גדול כי שפתי כהן ישמרו דעת ותורה יבקשו מפיהו (מלאכי ב, ז) שהוא הכהן תורה שבכתב ושבעל פה ככל אשר יורו אתכם הכהנים הלוים (דברים כד, ח).
שבת הגדול – חג הפסח
מדוע לא שאלו איך מכניסים לפה כזית מצה טהור?
הרה"ג הצדיק ר' בער רוזנברג אבד"ק סטריקוב שהיה מזקני חסידי אלכסנדר זצ"ל בפתיחת דרשתו לשבת הגדול פתח ואמר: רבים באו אלי לשאול שאלות על פסח, זה בא עם שאלה איך להכשיר חבית על חמיצה (בורשט), זה בא לשאול איך להכשיר כפות ומזלגות על פסח. ומדוע לא בא אפילו אחד לשאול איך מכניסים את הכזית מצה הטהור בפה אשר נטמא כל השנה בכל דבר אסור בשקר ברכילות לשון הרע וכדומה, והדברים יצאו מפה טהור בהתרגשות כה עצומה עד שכל הקהל געו בבכיה. [ר' מנחם בנימין בשם אביו הרה"ח ר' יצחק דוד מאלכסנדר ששמע באזניו].
מדוע נקרא שבת הגדול?
שבת הגדול, אפשר, כי עד כאן היתה במצרים שמירת השבת מכח משה שהיה גדול בעיני פרעה והיה גדול בעיני ישראל ובירר להם את יום השבת למנוחה (טור או"ח סימן רפ"א). ושבת זו שקודם הפסח היא היתה השבת האחרונה ששמרו מכח משה, ובשבת שניה כבר באו למרה ושם נצטוו על שבת מפי הקב"ה. ולכן נקראת השבת שלפני פסח 'שבת הגדול', להורות שעד עכשיו שבת ששמרו הוא מכח משה הגדול בעיני פרעה ובעיני ישראל ופעל אצל פרעה ליתן להם יום אחד בשבוע מנוחה ובירר להם את יום השבת.
ישועות מקיפות מלשון הקפה
אמר הרבי הזקן הרה״ק רבי יצחק מווארקי זי״ע: ״החודש אשר ישועות בו מקיפות״ (יוצר לפרשת החודש – ניסן), מלשון הקפה, שמלווים ישועות לכל הנצרך היום.
ולא כמו שנוהגים עכשיו
אמר הרבי הזקן הרה"ק רבי יצחק מווארקי זי״ע: כתב בשולחן ערוך הרב [לרבי שניאור זלמן מילאדי זי"ע] (הלכות פסח סי' תכ״ט ס״ב) ״והעיקר לדרוש ולהורות להם דרכי ה' וללמד להם המעשה אשר יעשון, ולא כמו שנוהגים עכשיו״.
וקשה, למה לו לומר ולהוסיף ״ולא כמו שנוהגים עכשיו״, לשון שאינו כתוב במגן אברהם. ברם, הכוונה של בעל השו"ע הרב זי"ע שיאמר להם הרב איך לעבוד ה׳, אבל לא ינהגו עצמם כמו שנהגו עד עכשיו.
כך אכל האבני נזר כזית מצה
הגה"ק רבי אברהם מסאכטשוב זי"ע בעל 'אבני נזר', חלה פעם בערב פסח בגרונו באופן חמור. כשבא לאכילת כזית מצה בליל הסדר, לא יכול היה לאכול. החל אפוא לומר את הזוהר הקדוש ״מצה מיכלא דאסוותא״ [מצה מאכל הרפואה] פעמים הרבה, עד שבא להתלהבות גדולה ועצומה, ואכל את ה'כזית' בדבקות עד שכמעט הגיע לשיעור שני זיתים.
כאשר ראו זאת בני הבית, חשבו כי הוטב לו והביאו לו לאכול דגים. והנה, בשום אופן לא יכול היה לאוכלם. הגישו רוטב וגם זאת לא היה מסוגל לאכול. עתה פנה אליו נכדו החביב עליו כבבת עיניו, הרה"ק רבי דוד מסאכטשוב זי"ע – לימים בעל 'חסדי דוד' – וביקשו שיאכל לכל הפחות כף אחת מהרוטב – והראה לו ה'אבני נזר' כי אינו יכול בשום אופן לבלוע.
איזה חירות אם משועבדים לתפוח אדמה?
מעשה בבכור שהתענה בערב פסח וכשהגיע ליל הסדר והגישו תפוח אדמה לכרפס, נטל האיש יתר על המידה. נענה הרבי הזקן הרה"ק רבי יצחק מווארקי זי״ע ואמר: ״איזו חירות היא זו, אם עוד משועבד לחתיכת תפוח אדמה?!"…
בפסח יכולים להתקדש שלא בהדרגה
מכתב שכתב אלי בן אחותי הצדקנית מרת רייזל ע"ה, הבחור המופלא שמואל אהרן ווארגון הי״ד אחר שהותו בליל הסדר אצל מרן הרה"ק רבי אלימלך מנחם מענדיל מסטריקוב זי"ע:
״הייתי אצל אדמו"ר שליט״א בזגירש בימים הראשונים של פסח ושמעתי ממנו ״קדש ורחץ״ (מתוך הגדה של פסח), 'קדש' לשון קדושה שיקדש עצמו, 'ורחץ' לשון טהרה, שיטהר עצמו. ואם כן, הוי ליה למימר איפכא, קודם טהרה ואח"כ קדושה, 'רחץ וקדש', כמו שנאמר (אחרי טז, יט) ״וטהרו וקדשו״. ואמר, משום שבחג הפסח יכולים להתקדש שלא בהדרגה ובתנאי שתהיה אח"כ טהרה".
גאל ישראל… וניצל מהפריץ
שח הרה"ק בעל 'ישמח ישראל' זי״ע מאלכסנדר:
מעשה שהיה אצל הרה"ק בעל 'אוהב ישראל' זי"ע מאפטא, שפעם אחת נשא דרשת שבת הגדול ובתוך הדברים אמר שאיש כי יבכה לפני ריבון העולמים ב'גאל ישראל', אחר חצי ההגדה יפעל בכל אשר צריך וייוושע״. בין הנוכחים עמד יהודי אחד שהיה חייב לפריץ כמה אלפי רובלים, הון עתק ולא היה לו לשלם עד שעמד בפני סכנת נפשות ממש. ויהי, כשמעו דברי הצדיק יוצאים בקדושה וטהרה, הלך לביתו ואמר לאשתו: ״אינני מפחד מהפריץ, יש לי עצה טובה״. באמצע ליל הסדר, ב'גאל ישראל', עמד האיש ואמר לבני ביתו הסובבים אותו: ״כאן צריכים לבכות ולבקש מהשי״ת שיושיענו״. מיד עמדו בני הבית על רגליהם ובכו בכי רב על מצוקתם וביקשו ישועה מהשי"ת.
כאשר הגיע יום ראשון של חול המועד פסח, שלח אחריו הפריץ, שיבוא לערוך את החשבון. לאיש היתה חנות נוספת שהפריץ שכר אצלו עבור אדם אחר. החלו שניהם לחשבן את חשבונותיהם, מה מגיע לפריץ ומה ליהודי. וראו זה פלא: הסכום שעמד להיות ל'זכות הפריץ', פרח ועבר ל'חשבון היהודי', ואילו הסכום שהיה אמור להיות ל'חובת היהודי', פרח ל'חשבון הפריץ'… כעס הפריץ ברוגזה גדולה, כי מתחילה חשב בליבו שהיהודי צריך לתת לו כסף, ולבסוף, ונהפוך הוא, הוא עוד חייב ליהודי כסף רב. מיד לקח הפריץ את פנקסי החשבונות בידו והשליכם אל האש שבערה בתוך התנור שעמד בפינת בחדר.
סוף דבר: היהודי נשאר בחנות היי"ש שלו ועוד זכה לקבל מהפריץ את הסכום המגיע לו, ואף אתה אמור לו כהלכות הפסח…
צא ולמד מלבן הארמי… לא להתערב עם הגויים
מה ששמע הרה"ח ר' יחיאל טרהאן יוסקוביץ מכ"ק אאמו"ר זצקלה"ה [הרה"ק רבי יעקב דוד מראדומסק זי"ע]
צא ולמד מה ביקש לבן מה ביקש לבן הארמי (הגדה של פסח).
"יש אנשים בינינו שחושבים שכל צרותינו מהגוים, מחמת שאנו נזהרים מהם הן באכילה ושתיה והן בכל דבר. וזה שאמר המגיד, צא ולמד מיעקב שכל זה לא הועיל. כי יעקב הלך עד קצה האחרון, כי לקח בנות לבן. זאת אומרת שאין לך קירוב דעת יותר מזה, וזה עוד יותר מאכילה ושתיה והתערבות עמו. ומכל מקום צא ולמד מה ביקש לעשות ליעקב אבינו, שרצה לבן "לעקור את הכל", להרוג את חתנו שהיה בן אחותו ולא חס על בנותיו ולא על זרעם.
אם כן נסתם בזה פה דוברי נבלה המתבוללים. ופרעה הרשע שהיינו נזהרים ממנו בכל העניינים לא רצה להרוג. על כל פנים הנקבות עוד רצה להשאיר שריד.
אם כן ראה עד היכן הדברים מגיעים, לברוח מהם כמו משעיר שחור ביומי דניסן[1].
[1] אמר שמואל: הני מילי בשור שחור וביומי ניסן, מפני שהשטן מרקד לו בין קרניו. ברכות לג ע"א
באדיבות "מכון באהלי צדיקים" להדפסת ספרי וכתבי הרנ"ג ויינטראוב זצ"ל. כל הזכויות שמורות
להערות והארות [email protected]
