המתנה הנפלאה של חודש אלול: לנוס אל עיר מקלט – ולזכות לשנה טובה

בפרשת השבוע, פרשת שופטים, אנחנו לומדים שוב על דין ערי מקלט – ויש לכך הקשר לחודש שבתחילתו אנו עומדים, חודש אלול. לפי האר"י הקדוש, אלול, מלבד שלל ראשי התיבות המפורסמים, הוא גם ראשי תיבות של הפסוק: א'נה ל'ידו ו'שמתי ל'ך.

מדובר בפסוק בחומש שמות, המדבר, כמו בפרשת השבוע שלנו, על דין ערי מקלט. לפני שננסה להבין מה הקשר בין ערי מקלט לבין חודש אלול, הנה כמה הלכות אקטואליות בדין ערי מקלט:

א) ערי מקלט היו בכל מקום בו היו עם ישראל. גם במדבר, גם בארץ ישראל, וגם בחו"ל – בעבר הירדן.

ב) מי שנמלט לשם, היה מי שהרג את הנפש בשוגג. ערי מקלט לא הגנו על הרוצח במזיד מפני גואל הדם.

ג) למרות זאת, גם הרוצחים במזיד היו נמלטים אל עיר המקלט הקרוב אליהם, שם שהו עד שפסקו את דינם בבית דין, וזאת כדי למנוע מצב שגואל הדם הורג אותם לפני כן.

ד) בערי מקלט, הרוצחים לא רק קיוו למות הכהן הגדול וקיבלו אוכל מאמא שלו, אלא בעיקר עסקו בלימוד התורה, כפסק ההלכה כי תלמיד שגלה – מגלין רבו עימו.

ה) היה צורך להניח שלטים לכל אורך הדרך, שיכוונו את הרוצחים לעבר עיר המקלט.

***

רגע לפני שננסה להבין את ההקשר בין כל ההלכות שציינו לבין חודש אלול, יש שאלה אחרת, מזווית שונה לגמרי: מדוע בכלל יש צורך בכפרה ובהליכה לגלות על חטא שחטאנו בשגגה? הרי מדובר על יהודי שעלה על סולם כדי לתקן משהו, ובטעות נפל לו הגרזן מהיד ורוצץ את מוחו של מישהו, שהדבר הגיע לו – כפי המובא ברש"י על המקום, בשם הגמרא?

ספר התניא, ספר היסוד של עולם החסידות, מבאר קודם כל בארוכה את מבנה נפש האדם, כולל תיאור על כך שלכל אחד מישראל יש שתי נפשות. נפש אלוקית, חלק אלו-ה ממעל ממש, שהיא שואפת להיכלל בקדושה, באור אין סוף ברוך הוא.

מולה, נלחמת בכל התוקף, הנפש הבהמית שלנו. החלק שבתוכנו שרוצה לחיות את החיים, להנות מתעגוני העולם הזה, ממש כמו הבהמה, ומכאן שמה. ומה אנחנו? אנחנו בסך הכל עיר קטנה, ששני מלכים מנסים לכבוש אותה. המלחמה הזאת נמשכת לכל אורך שנות חיינו, והמשימה שלנו היא לנצח בכל רגע מחדש.

אבל, מה שנותן את הכח לנפש הבהמית להשתלט עלינו ולגרום לנו לחטוא, גם אם בשוגג – זה המעשים הלא טובים שעשינו, ועל כך, על אותם מעשים שהובילו את הנפש הבהמית לשלוט בנו ולגרום לחטא, אנחנו זקוקים לכפרה, ולכן אנחנו נענשים בהליכה לגלות, לעיר מקלט.

***

עכשיו, בואו נדמיין רגע סיטואציה אחרת. יהודי שרצח במזיד, ונמלט לעיר מקלט על מנת לשבת שם ברוגע עד שבית דין יסיימו להפך בדינו ולנסות למצוא איך לזכות אותו, עושה תשובה. מעומק הלב, הוא משנה את מעשיו לחלוטין, והוא הפך להיות 'אני אחר', כלשון הרמב"ם בהלכות תשובה.

האם אותו יהודי נפטר מעונש בשל התשובה שעשה?

ה'נודע ביהודה' מסביר באריכות, מדוע הוא עדיין יהיה חייב בעונש בבית דין של מטה. תשובה, זה דבר שבלב, ואין לו לדיין אלא מה שעיניו רואות, ולכן זה לא פוטר. מכאן, שבבית דין של מעלה, שם דן אותנו ה' הרואה ללבב, התשובה מועילה.

וכך אומרים לנו רז"ל, ב'תנא דבי אליהו': אדם עבר עבירה ונתחייב מיתה למקום, מה יעשה ויחיה? אם היה רגיל לקרות דף אחד, יקרא שני דפים; לשנות פרק אחד, ישנה שני פרקים וכו'.

***

עכשיו בואו נבין יחד את ההקשר בין ערי מקלט לחודש אלול. האר"י הקדוש מגיע בעצם להגיד לנו כך: חודש אלול, הוא העיר מקלט של כל השנה. האדם צריך לצאת לגלות מהרצונות שלו, מההרגלים שלו ומהמסקנות השכליות שלו, ולנוס אל העיר מקלט, על מנת להשתקע שם. להתחיל סדר חדש, של תשובה וכפרה.

אבל לא על ידי ייסורים ותעניות, בדיוק כמו שזו לא הייתה המטרה בערי המקלט – אלא על ידי עצם הגלות, ובדגש על החיים בגלות, כמו שכתוב 'וחי', ומשם למדו חז"ל שצריכים לתת למי שנמצא בעיר מקלט כדי חיותו, וגם להגלות את רבו, כדי שילמדו תורה, ורבו יהיה זה שיביא לו חיים, ואתם הדבקים בה' אלוקיכם – חיים כולכם היום.

כך, בכל מקום בו נמצא יהודי, עליו לנוס אל עיר המקלט, גם אם הוא חטא במזיד, שכן כיום התשובה מועילה כדי לפטור את היהודי, אותו דנים בבית דין של מעלה – כמובא לעיל. וכך, בחודש אלול, נינצל מגואל הדם, אותו שטן שהחטיא אותנו, הוא המקטרג, והוא מלאך המוות.

ואת העניין הזה, יש לפרסם. בדיוק כמו שהיו צריכים להניח שלטים על כל הדרכים המובילות אל ערי המקלט הפיזיות שהיו.

אומר הרבי מליובאוויטש, שיבקש להעביר את המסר הזה גם שלא בשמו, אם הדברים יתקבלו יותר על דעת השומעים אם לא יידעו מי המקור לנאמר.

הקב"ה אומר לבני ישראל:

"אני נותן לכם עשרים ותשעה – שלושים יום, ובמשך ימים אלו – אם תנתק עצמכם מהרגלים והתנהגויות בלתי רצויים, ונס שמה, תנוסו אל סדרים והנהגה של אלול ו"תשתקעו" שם – תהיו מסוגלים אז לתקן את כל אשר היה עד עתה שלא כהוגן, ויהיה אז הדבר למקלט מגואל הדם, מקטרוגים שונים.

ועל ידי תשובה,

– תחלה תשובה מיראה, "ונעשו לו כשגגות" ולאחר מכן תשובה מאהבה – "נעשו לו כזכויות" – 

תכתבו ותחתמו לאלתר בספרן של צדיקים, לשנה טובה ומתוקה".

להערות והארות: [email protected]