עושים 'על האש' בל"ג בעומר? הנה ההבדלים בין אשכנזים לספרדים

מובא בשער הכוונות (דרושי הפסח דרוש יב) שמנהג ישראל "ללכת ביום ל״ג לעומר על קברי רשב״י ורבי אלעזר בנו אשר קבורים בעיר מירון כנודע ואוכלים ושותים ושמחים שם".

מובא בשו״ע או״ח סימן תכח: לעולם ביום שיהיה פורים יהיה ל״ג לעומר וסימן פל״ג.

ופסק הרמב"ם שיש חובה לאכול בשר בסעודת פורים: "כיצד חובת סעודה זו, שיאכל בשר, ויתקן סעודה נאה כפי אשר תמצא ידו, ושותה יין עד שישתכר".

כידוע קביעת חז״ל אין שמחה אלא בבשר ויין. לפי זה ייתכן שיש מקום לאכול בשר בל״ג בעומר.

כשרות הבשר.

השיטה האשכנזית והשיטה הספרדית. נבוכים?

מומחה הכשרות הנודע הרב יוחנן רייכמן בהסבר מתומצת ורהוט שיעשה לכם סדר.

ההבדלים העיקריים:

סירכות בריאה. והחלקים האחוריים.

האם בשר חלק לדעת הבית יוסף הינו חלק לדעת הרמ״א? והאם בשר חלק לדעת הרמ״א הינו חלק לדעת הבית יוסף?

לאחר שחיטת הבקר כדת וכדין, מתבצעת בדיקת הריאה: כתב השו"ע (יו"ד סי' ל"ט, א') אין צריך לבדוק אחר שום טרפות חוץ מן הריאה שצריך לבדוק בבהמה וחיה אם יש בה סירכה וכל הפורץ גדר לאכול בלא בדיקה ישכנו נחש. ע"כ.

ההבדל בין חשש טרפות הריאה לחשש טרפות של שאר האיברים: אמרו חז"ל שאת הריאה צריך לבדוק אחר שחיטת בהמות דקות וגסות וחיות. משום שדבר מצוי הוא בריאה לעתים קרובות שיש בהם לקויות המטריפות את הבהמה. מה שלא מצוי בשאר אברים.

בבדיקת הריאה יש שתי סוגי בדיקות:

א. בדיקת פנים ב. בדיקת חוץ.
בדיקת פנים: נעשית בסמוך לשחיטה, פותח הבודק את הכרס החיצונה עם סכין ועושה נקב בטרפש הכבד (חצר הכבד) עם אצבעו ומרחיב הנקב עד שתכנס כל ידו, ואז כשמגיע לריאה ממשש אותה בנחת מכל צדדיה באונות באומות ובחיתוכים שבינהם מלפנים ומאחור ובורדא, לראות אם יש שם איזו סירכא (כמין ריר עבה).

ב. בדיקת חוץ: לאחר בדיקת פנים מוציא הריאה לחוץ ומנפח אותה ע"י שמכניס אויר לסמפון הגדול הנכנס לריאה. ויתרון נפיחת הריאה שאז יכול לודא יותר שאין בה נקב, וכן רואה בעיניו שאין בה שום סירכא, ואין בה בועות, ואין בה חסר ויתר או יובש או מראות הפוסלות.

סירכא מהי:
הסירכות הינם כמין חוטים של ריר היוצאים מצד חוץ של הריאה והם כעין חבל בשר מת, ופעמים שהם דקים הרבה כעין שער, ולפעמים הם עבים וגסים,

השו"ע (סי' ל"ט י' – ועוד מקומות) פוסק: אין סירכא ללא נקב, לכן כל סירכא שתמצא בריאה מטריפה את הבהמה, ודעת הרמ"א (שם סעי' י"ג) אף שנמצאת סירכא עדיין אין הוכחה לכך שיש חור בריאה ויש לבדוק את הריאה בבדיקת חוץ ע"י קילוף הסירכא ובדיקת מום הסירכא בהכנסת אויר לריאה ונתינת מים על מקום הסירכא ואם לא מבצבץ מקום הסירכא סימן שלא היה בה חור וכשרה הבהמה, ואם בצבץ סימן שיש חור בריאה והבהמה טרפה.

וכן כתב המהרש"ל בים של שלמה (סי' כ"ה) המנהג בכל אשכנז למעך בסירכות באצבעותיו, אף שהרשב"א כתב שלא שמענו מהחכמים בשום מקום, כך הוא לפי דעתו, אבל לא שמעתי אין ראיה, ודברי המתירין אני אומר עליהם ברוך שבחר בהם ובדבריהם כי מושג בשכל ובחוש כך הוא וכו'.

מאידך, יש חולקין בתוקף על היתר זה של מיעוך ומשמוש בסירכות. וכן כתב הטור בשם הרשב"א שכל הנוהגים כן כאילו מאכילים טרפות לישראל.

מנהגי הספרדים והאשכנזים:
המנהג שעושים שני מיני בשר: אחד – היתר ע"י מיעוך ומשמוש וכותבים עליו "כשר". והשני – כשהריאה נקיה מבלי סירכות כותבין עליו "חלק" (גלאט) דהיינו שהוא חלק ונקי מסירכות והוא כשר לדעת כולם. והספרדים החמירו מאד לקנות אך ורק בשר חלק שלא מיעכו בו סירכות כלל. ואף רבים מהאשכנזים מחמירים בזה.

המקור למנהג בארץ ישראל שעושים שני מיני בשר: "כשר" ו"חלק" (גלאט):
כתב בספר כף החיים (סי' ל"ט או' רכ"א) ומנהג הספרדים אשר בעיר קדשינו ירושלים ת"ו היו נוהגים כפסק השו"ע לאסור במיעוך ומשמוש, אבל אחר זמן המלחמה דהיינו משנת תרע"ח ואילך שלקחו האנגלים את ארץ ישראל התחילו להקל במיעוך ומשמוש משום שרבו האוכלוסין ויש כמה עדות ממקומות שנוהגים להקל במיעוך ומשמוש כמו מדי ופרס וכדומה ששם מקילין במיעוך ומשימוש מפני שהגויים אינם קונים בשר טרפה, אלא שעל כל פנים הספרדים אשר בעיר קדשנו ירושלים ת"ו עושים שני מיני בשר דהיינו בשר היתר ע"י מיעוך ומשמוש כותבים עליו "כשר", וכשתהיה הריאה נקיה בלא סירכות כותבים עליו "חלק" כלומר חלק בלי סירכות וכשר אליבא דכולי עלמא כדי שיקנו ממנו היראים והנוהגים כפסק השו"ע , אבל דא עקא שהמון העם אינם יודעים מזה וקונים בשר שאין כותבים עליו חלק אפילו אותם הנוהגים להחמיר כפסק השו"ע וצריך להזהיר המוכרים והקונים על זה. 
עוד כתב (או' רכ"ב), ומנהג האשכנזים אשר בעיר קדשנו ירושלים ת"ו נוהגים להקל במיעוך ומשמוש, אלא שעושים גם כן שני מיני בשר היתר במיעוך ומישמוש כותבים עליו "כשר", וכשתהיה ריאה נקיה בלא סירכות כותבין עליו "גלאט" – חלק בלי סירכות כדי שיקנו ממנו החסידים והיראים המחמירים ע"כ.
ובספר השל"ה ציוה לבניו שלא יקנו מבשר בהמה שמיעכו בה הסירכא שלא כסדרן ודומיהן.

האם בימינו הבשר גלאט – חלק משחיטת האשכנזים כשר וחלק גם לספרדים:
בשו"ת "עמא דבר" (עמ' מ"ט) כתב, בימינו יש המקילים לסמן "גלאט" או "חלק" גם על בשר מבהמה שנמצאו בריאתה סרכות כל שהן. מנהג זה נהוג בהרבה שחיטות כמנהג האשכנזים (ובפרט בחו"ל). מנהג זה יסודתו בכמה מדינות באירופה ששם היו מקומות שבהן היה נדיר למצוא בהמות נקיות לגמרי מכל חשש סירכא כל שהיא, ובכדי להפריד בין בשר מבהמות שהיו בהם סרכות מסויימות לבשר מבהמות שהיו בהם סירכות קשות יותר פסקו שם כמה אחרונים, שאם ימצאו בריאת הבהמה עד שלש סירכות קטנות הנקלפות בקלות, הם מחשיבים את הבהמה ההיא כגלאט – חלק. דבר זה כתבו "המטה אשר" על הספר "שמלה חדשה" (בסוף הספר בדיני קליפת הסירכות פ"ו באמצע סעי' צ'), ובסוף דבריו כתב, לספרדים אין שום היתר לאכול מבשר זה וחייבים לדרוש ולחקור אחרי זה ולאכול רק בשר חלק שלא היו בו שום סירכות בריאת הבהמה וכפי שפסק הבית יוסף.

בשר שרשום עליו "חלק בית יוסף" בימינו אם הוא תמיד חלק גם לאשכנזים:
כתב בשו"ת "עמא דבר" (עמ' נ'), בימנו יש הקובעים על בשר סימון "חלק בית יוסף". דבר זה אף שלכאורה יכול להיות בשר חלק לספרדים ולמי שנוהג כפסקי הבית יוסף, לפעמים יכול להיות שאינו חלק (וייתכן לא כשר) לאשכנזים ולמי שנוהג כפסקי הרמ"א. כי כידוע הבית יוסף התיר כמה סירכות ללא בדיקה. כגון: (יו"ד ס' ל"ט, ד') אונא הסרוכה לאונא או לאומא וכו' כסדרן כשרה אפילו בלא בדיקה וכו'. והטעם לדעת רש"י דאמרינן דאע"פ שיש בה נקב חבירו סותמו, ולדעת התוס' אמרינן דבכסדרן אין סופו להנתק.

אך לדעת הרמ"א (שם בהגה) כתב בשם יש אומרים דאפי' בכסדרן צריך בדיקה שאין נקב בריאה וכו'. והבדיקה היא ע"י קילוף הסירכא ניפוח הריאה ובדיקה במים פושרים במקום הסירכא שלא יבצבץ.

דוגמא נוספת (יו"ד סי' ל"ט, י"ח) בדין סירכא בדופן צר דהיינו מגב האונות לבשר שבצלעות כנגד האונות שבזה הכשיר מרן השו"ע. והרמ"א כתב על זה (שם בהגה) ולדידן אין נפקותא בחילוקים אלו וכו', כי כבר נהגו באלו הארצות להטריף הכל.

לכן בשר שסומן "כחלק בית יוסף" אף שהוא כשר לספרדים, יתכן והוא אינו כשר לאשכנזים אם הוא מבהמה שנמצאת בה סירכה המטריפה בכסדרן או בדופן צר.
ועל כן הנוהגים כפסקי הרמ"א, אם קונים בשר "חלק בית יוסף" יש להם לברר שהבשר הוא לא מבהמות שהיו בהם סירכות כסדרן או בדופן צר ולא נבדקו.

בסיכום :
א. ההבדל בין בשר בחותמת "כשר" לבשר בחותמת "חלק" – "גלאט":
בשר הניתר ע"י מיעוך ומישמוש נקרא "כשר", כאשר הריאה נקיה מבלי סירכות כותבין עליו "חלק בית יוסף" או "גלאט" (אך פעמים יש המקלים בסירכות כל שהן וחותמין עליהם "גלאט" או חלק ולספרדים אין שום היתר לאכול מבשר זה ויש לחקור ולדרוש אחר זה ולאכול רק בשר שלא היו בו שום סירכות בריאה.

ב. ההבדל בין מנהג הספרדים למנהג האשכנזים בזה:
מנהג הספרדים להחמיר ולקנות אך ורק בשר "חלק" שלא מיעכו בו סירכות כלל, ואף רבים מהאשכנזים מחמירים בזה.
מנהג האשכנזים להקל ולהתיר הבהמה ע"י מיעוך ומשמוש ואם לא בצבצה הריאה כשרה ובאופן זה חותמין "כשר", ולספרדים אין היתר לאכול מבשר זה.
הבדל נוסף בין מנהג הספרדים לאשכנזים: ישנן מספר סירכות שמרן הבית יוסף התיר בהן ללא בדיקה כגון: בכסדרן (יו"ד ל"ט, ד') וכן בסירכה בדופן צר (יו"ד ל"ט, י"ח) ועוד, וזהו חלק לספרדים, אך לאשכנזים הנוהגים כפסקי הרמ"א אינו כשר באופנים אלו אלא רק לאחר בדיקה.
ולפיכך על כל אחד לחקור ולדרוש בזה כי רבה המכשלה בעוה"ר ועל כן הירא את דבר ה' יקח בשר "חלק" לפי מסורת אבותיו ורבותיו בלבד.

כשרות החלקים האחוריים:

לבהמה (שור/פרה) בדרך כלל יש 13 זוגות צלעות, ומשום שניקור האחוריים הוא מאד חמור וצריך קבלה גמורה וידיעה גדולה, הנהיג המהרש"ל שלא לאכול בשר אחוריים, (מצלע 12 ומטה)

וכך כתב בבאר היטב שהחמירו לבני אשכנז שלא לאכול בשר אחוריים, וראה בערוך השלחן (יו"ד סי' סד סעיף נד), בדורות האחרונים התקינו בכל מקומות ישוב האשכנזים, ובפרט כאן בארץ ישראל נהגו האשכנזים שלא לנקר מבשר אחוריים כלל.

שזה כולל:
סינטה
שייטל
פילה
ועוד.

בשו"ת יד הלוי (לרי"ד במברגר, יו"ד סי' ל) כתב כך: כי מה שאבותינו ואבות אבותינו נוחי נפש הרבנים הגדולים שהיו בכל אלה המדינות שנהגו איסור לנקר האחוריים פשיטא שלא משום טעות או חסרון ידיעה נהגו מנהגינו כן אלא שברוחב דעתם וגודל ידיעתם בתלמוד תורה ועוז צדקתם בחנו וראו גודל המכשלה אשר תצא מזה אילו נתיר לנקר האחוריים וע"כ נסוגו אחור לעשות סייג וגדר ומשמרת לאיסורי תורה החמורים כי מאד קשה מלאכת הניקור וצריך אימון ובקיאות גדולה ושמוש רב לדבר כנודע אשר על כן זה נכלל בסוג דבר שנהגו משום גדר ושידעו בו שמותר והחמירו על עצמם כדת וכהלכה.

כמו כן ידוע שהאר״י הקדוש לא אכל בשר מחלק האחוריים כמובא הסיפור הידוע כאשר התארח אצל מרן הבית יוסף וכו׳ בספר מאיר עיני הגולה.

להזמנת הרצאה מרתקת בליווי מצגת מרהיבה בנושא כשרות מוצרי המזון בעידן הטכנולוגי, למידע ולהתייעצות:
טלפון: 052-7112543
וואטסאפ: 054-7694615
דוא״ל: [email protected]

להצטרפות לקבוצת ״כשרות״ – מידעים ועדכונים
‏https://chat.whatsapp.com/K5QZG4j291v7vghfovbzZV

בית