עם פטירתו של רבן של ישראל, מרן הגר"ח קנייבסקי זצוק"ל, הבנו במערכת 'חדשות JDN' כי גודל האבידה שחש כל יהודי מצריך סיקור שונה. מרן שר התורה זצוק"ל היה הכתובת של כל יהודי באשר הוא לברכה ולעצה, בזמנים קשים ובעיתות שמחה ידענו שישנה כתובת בבני ברק בה תמצא נפשנו מענה.
כך, עוד לפני מסע ההלוויה החלטנו כי הפעם הגולשים הם אלה שיספרו וייכתבו את אשר על ליבם ויספרו את הזווית האישית בה הם זכו להכיר את מרן זצוק"ל. בפרויקט המיוחד "ר׳ חיים שלי" שותפו עשרות סיפורים עוצרי נשימה המתארים את גדולתו של מרן זצוק"ל מחד, ומאידך נותנים לנו להבין את גודל האבידה. לפניכם מקבץ שני של סיפורים נבחרים.
גולש שהעדיף לא לשחוף את שמו המלא מספר על אירוע מדהים ששמע מכלי ראשון שהיה נוכח במחזה: "יהודי המתעסק בהתרמת נדיבים למוסדות, ומבאי ביתו של מרן זיע"א נתבקש להכניס אל הרבנית זיכרונה לברכה אישה מארה"ב יחד עם בנה שעמד סמוך לגיל 13 לברכה מהרבנית, בהגיעו לנקודת המפגש נדהם לגלות שמדובר באשה שאינה שומרת מצוות ובנה עמד לידה גלוי ראש עם שיער ארוך… אך לא יכול היה לסגת בשלב זה, ולקחם אל הרבנית".
הגולש שחתם את שמו – י.ש. ממשיך לתאר את המעשה: "הרבנית כדרכה קיבלה את האשה בחמימות גדולה, ואז ביקשה האם להכניס את בנה אל הרב לברכה… מיודענו שידע כמה היה שיער ארוך מפריע לרב חשש שמא יורה הרב לנער לגוז את שיער ראשו ואז תעלה חמתה של האם וכו' לכך ניסה להניא אותם אך האם התעקשה".
"הנער נכנס לפני רבינו זצ"ל והנה הרב מושיט לנער את ידו לשלום, והנער נתן את ידו ביד הרב, אך להפתעת הנוכחים הרב מביט בנער לא עוזב את ידו אלא מלטפה שוב ושוב, אז החל הנער לבכות, והרב כנגדו החל גם הוא לדמוע… וכך דקות ארוכות, ויהי לפלא, ואז אמר הרב לנער בעזרת מתורגמן שיגוז את שיערו הארוך והנער הנהן בראשו במרץ לאות הן… הרב בירכו בחמימות והנער יצא לשלום".
ביציאה הקדים מיודענו לדבר עם האם בטרם יספר הנער את שהורה לו מרן, ושאלה למה בכלל ראתה צורך להתברך אצל מרן… להפתעתו הרבה ענתה האם; אנחנו רפורמים (!!!) ויצא לנו לשבות אצל בני דודים חרדים מניו יורק, וכיון שהילדים שם התנהגו למופת באופן שהותיר רושם עז על האם ובנה החליטה שהיא רוצה ברכה עבור הילד שיהיה כמו בני הדודים… שאלה ואמרו לה לכי לרבי חיים קניבסקי… ולכן אנחנו כאן…
"כמובן ששמעה האם את הוראת מרן הסכימה לאלתר, וסופו של דבר שהילד נכנס לישיבה והפך לבן תורה אמרתי. מרן ברוח קדשו חש ברצון הפנימי של האם ובנה ובכח דמעותיו פרץ להם דרך לשוב בתשובה שלימה".
גולש בשם יעקב רוזנס מספר כי "לפני כ30 שנה, כאברך חוצניק בן תורה בגיל ה-40 היה לי שאלה אישית שרציתי לשאול את רב חיים. היה לי שכן הרב אליהו בורר שהיה לו קביעות ללמוד עם הרב כל מוציא שבת. ביקשתי מרב אליהו אם אני מסיע אותך לבני ברק ברכב שלי, האם אוכל להיכנס לכמה דקות לדבר עם רב חיים ביחידות".
רוזנס ממשיך לשתף: "הוא אמר שנראה לו שכן ויצאנו לדרך ביחד. בהגיענו לבית ברח. רשב"ם רב אליהו ביקש רשות, ואח"כ נכנסתי לפני ולפנים לבד. נדהמתי שרב חיים קם מלא קומתו ב ש ב י ל י ! אינני זוכר את השאילה ולא את התשובה רק לא אשכח את הכבוד הזה שעשה לי (בטביעות ובפשטות) לעולם".
חיה ש.מספרת על נס גלוי שהיה לה עם בנה: "הבן שלי נולד נכה והדבר היחיד שהיה יכול לעזור לו היה ניתוח מח, שהיה סכנה- וגם לא בטוח שיעזור. שאלנו לשר התורה והוא בירך את הילד – ואמר לשים לו כיפה- והכל יהיה מוצלח. שמנו לו כיפה (הוא עוד לא היה בן 2) וב"ה, בנסים גדולים, הניתוח עבר בשלום, והיה מוצלח. כמובן, כשהוא נהיה בן 3, עשינו חלאקה אצל ר' חיים".
עזריאל גליקסמן מספר על יחס הרב זצ"ל ליתומים: "נסענו עם קבוצה של יתומים ממודיעין עילית לבית מרן שר התורה באוטובוס הסברנו לילדים היקרים שכדאי לחכות שעות כדי לראות את מרן ולהתברך מפיו ככל פעם שמגיעים למרן מחכים אך ליתומים יש פרוטקציה. איך שהגענו נכנסנו ישר פנימה ולכל אחד נתן יחס אישי נותן יד שואל מתעניין כאילו שיש את כל הזמן שבעולם. כמובן שכל ילד קיבל סוכריה ממרן רבי חיים קנייבסקי ושמר עליה כיהלום איזה ברק נראה בעיניים של הילדים היקרים החמימות והחביבות לכל אחד זכורה להם עד היום".
איתמר מספר: "הייתי בערך בגיל 20 וקמתי בבוקר עם כאבי תופת בבטן לאחר שהלכתי למיון בבית חולים איכילוב אמרו לי במיון שיש לי דלקת חריפה בלבלב. אשפזו אותי ותוך כדיי האשפוז עשו לי אולטראסאונד בבטן וגילו שיש לי אבנים בכיס המרה והם אלו שעברו ללבלב וגרמו לו לדלקת חריפה".
"הרופאים המליצו לעשות ניתוח להסרת כיס מרה וכך גם יעץ לי הרב פירר. קבעתי מועד לניתוח לעוד כמה חודשים ובינתיים הלכתי לרב חיים לבקש ברכה, כתבתי לרב בפתק שיברך אותי שהניתוח יעבור בשלום, הרב לא בירך אותי שהניתוח יעבור בשלום אלא אמר לי "רפואה שלמה"".
לדברי איתמר, כאן הגיע הנס: "באותו יום של הניתוח (לפני הניתוח) הלכתי לעשות אולטראסאונד שוב, הרופא שעשה לי את האולטראסאונד לא הבין למה אני צריך ניתוח. הוא אמר לי "כיס המרה שלך נקי מאבנים אין צורך בניתוח. "צדיק גוזר והקב"ה מקיים".
גם שרה מספרת על נס רפואי: "אחותי גילו לה דימום בראש ובהתייעצות עם המומחים היה צריך לעשות ניחות בחו"ל בעלות של חצי מיליון ש"ח. לפני ההחלטה אבי הלך לרב חיים לשואל מה לעשות ורב חיים עונה זה לא כלום ולא לעשות שום דבר. ואכן זה לא היה כלום, ובהמשך עשו עוד צילומים שהראו שזה לא היה כ"כ מסובך".
אין עליכם. פשוט לעניין. נותן מקום לבטא את הגעגוע שלנו… תבורכו