שמרית מאיר, היועצת המדינית של ראש הממשלה נפתלי בנט, ומי שהייתה נחשבת לגורם הכי מקורב אליו מאז הושבעה הממשלה, הודיעה במפתיע ביום שישי האחרון כי היא מסיימת את תפקידה, כמעט במיידי, תוך שבועיים, ואפילו סירבה לבקש בנט להישאר בתפקיד עד לביקורו בישראל של נשיא ארצות הברית ג'ו ביידן, שהיא הייתה ממקדמיו.
בהודעה ששלחה לרה"מ כתבה כי "עם הקמת הממשלה, ביוני אשתקד, התבקשתי על ידך לשמש כיועצת המדינית לראש הממשלה. לאחר לבטים, הסכמתי. במהלך השנה האחרונה הקדשתי את כל כוחותי לסייע לך בתחום המדיני ובכלל. בבניית היחסים הטובים עם ממשל ביידן, בחיזוק הקשר עם מדינות ערב, הקרובות והרחוקות, בייצוג טוב של ישראל על הבמה הבינלאומית, וחשוב יותר – בהשגת תכליות מדיניות חשובות שלא זה המקום לפרטן, כולל מהלך מדיני משמעותי ביותר רק לאחרונה".
"היתה זו שנה מלאת עשייה, מבוקר ועד לילה. שורת המשימות הארוכה שהטלת עלי, חייבה הקרבה ניכרת בחיי האישיים. לקראת סיום שנה בעבודה משותפת קרובה, זה הזמן לעזוב. אסיים את תפקידי ב-1 ביוני. בכוונתי לסייע ככל שיידרש בהשלמת המשימות עליהן אני מופקדת, בעיקר בכל הקשור לביקורו המתקרב של נשיא ארה״ב בישראל. אני מודה לך על ההזדמנות לתרום למדינת ישראל בתחומים כה חשובים ומאחלת לך בהצלחה", לשון המכתב.
לשכה מסוכסכת
בניגוד למה שאולי ניתן להבין מנוסח המכתב, כאילו היא פורשת מרוב עומס והמחיר האישי שהיא משלמת, הרקע האמיתי לעזיבה שלה את התפקיד הוא סכסוכים קשים מאוד שהיו בתוך לשכת בנט, לשכת ראש הממשלה, שלמעשה מנהלת את המדינה, או לפחות אמורה לעשות זאת.
בלשכה פעלו שני מחנות שניסו כל אחד לקדם אג'נדה משלו והיו בעלי דעה שונה לחלוטין על מה נכון לבנט לעשות, אסטרטגית ופוליטית. במחנה האחד ניצבה שמרית מאיר, שלמרות תוארה כיועצת מדינית היא ערבבה בכל, ובמחנה השני היה טל גן צבי, ראש הסגל בלשכה ומי שמלווה את בנט כעשור, ושלום שלמה שמכהן כמזכיר הממשלה.
על פי הטענות של מחנה גן צבי-שלמה, שמרית מאיר הייתה זו שדחפה את בנט למרכז. בין היתר היא מואשמת כמי שאחראית לשימוש של בנט בביטוי "הגדה המערבית" במהלך הצהרה לתקשורת עם מזכיר המדינה האמריקאי אנתוני בלינקן, שכזכור גררה סערה גדולה והביאה אף לביקורת בתוך סיעת ימינה.
בנוסף מאיר מואשמת על ידי יריביה שהיא גרמה לבנט להתעסק יותר מידי בעניינים המדיניים ולכן הוא פספס את המשבר עם סילמן שכזכור פרשה בסוף מהקואליציה. בקרב אויביה של מאיר טוענים כי היא התערבה "בכל עניין", בדברים שהם מעבר לנושאים המדיניים, והצליחה להביא גם לסכסוכים עם לשכת ראש הממשלה החליפי ושר החוץ יאיר לפיד ועם לשכתו של שר הביטחון בני גנץ.
מנגד, מאיר טוענת להגנתה כי מדובר בבליל של הדלפות קשות וזדוניות כנגדה מצד מחנה גן צבי ושלמה, שסימנו אותה כמטרה. בסביבתה של של שמרית מאיר טענו שהיועצים הפוליטיים נרדמו בשמירה, בעוד היא התמקדה בעבודתה והביאה קבלות בזירה הבין-לאומית.
דוגמה ליחסים העכורים בתוך הלשכה היא, שהצוותים ניהלו את הלשכה בשתי קבוצות וואטסאפ נפרדות. בלשכה החשובה ביותר במדינה שני הבכירים, גן צבי ומאיר, אפילו לא החליפו ברכת בוקר טוב נימוסית. היריבות שנמשכה כמעט מאז בנט נכנס לתפקיד כללה דם רע ותדרוכים שליליים משני הכיוונים
מקורבי בנט מספרים כי שמרית מאיר ממש הובילה את בנט והוא היה סר למרותה. הם נותנים כדוגמה ראיון שבנט נתן בערוץ 13, במהלך אותו ראיון בנט התחיל להתבדח ולהשתטות ואז מאיר הורתה לו לחזור לתלם. לדברי המקורבים ההתיישרות המיידית של בנט מוכיחה שהיא למעשה שלטה בו. הם מוסיפים כי אף אחד לא היה נוהג כך בנתניהו, רבין או שרון.
מעיתונאית ליועצת
תפקיד של משרת היועץ המדיני בלשכת ראש ממשלה הוא תפקיד לאנשים בעלי רקע בעלי רקע ביטחוני או דיפלומטי. מאיר איננה בוגרת של אף שירות דיפלומטי ולא עברה תפקידים ביטחוניים. בעברה היא עסקה בעיתונות, והייתה לפרשנית בענייני המזרח התיכון.
בחודשים האחרונים הייתה מאיר דומיננטית מאוד בלשכת בנט, היא הייתה אחראית על "פרשת התיווך" אוקראינה – רוסיה, שבמרכזם טיסת בנט לפגישה עם נשיא רוסיה פוטין במוסקבה, בעיצומה של השבת. בנוסף הייתה אחראית לנסיעות של בנט למדינות שחתמו עם ישראל הסכמים במסגרת "הסכמי אברהם".
היא הייתה אחראית גם לתאם לבנט ביקור בהודו, ביקור שבוטל בסופו של דבר לאחר שבנט נדבק בקורונה. עד לימים האחרונים עסקה בארגון הביקור הצפוי של ביידן בישראל. בנט על פי הדיווחים ביקש ממאיר להישאר בתפקיד עד לאחר הביקור של נשיא ארה"ב, אך היא סירבה.
שמרית מאיר, עיתונאית בעברה, נהגה להתבטא רבות בעניינים שעל סדר היום, בעיקר בנושאים מדיניים, ביטחונים וערביים, מתוקף היותה פרשנית מוערכת ובכירה לענייני ערבים, בארץ ובעולם. עקבות כך, לא פעם הביכה את בנט, כשרשתות החברתיות הופצו דברים שאמרה בעבר, שסתרו את מדיניותו של בנט כיום.
כך למשל כתבה במאמר ב'ווינט' על ממשלה עם רע"מ: "בימין הביביסטי כבר מכשירים במרץ הסתייעות ברע"מ. בהתחשב בעובדה שלא מדובר, למשל, בשותפות בתוך ממשלה רחבה יותר, אלא בסיטואציה פוליטית שרידותית, מדובר במהלך ציני, של מי שלא מבינים את מהותה של התנועה, השלוחה המקומית של האחים המוסלמים במה שמכונה '48'".
לדבריה, "מנסור עבאס הוא איסלאמיסט, לא ביביסט. יש שיטענו כי מדובר במגמה מבורכת של השתתפות הערבים, תיקון לעשרות שנים של הדרה. זה חצי אחד של הסיפור. החצי השני הוא יצר ההרס העצמי של המערכת הפוליטית הישראלית, שהגיעה למצב שהיא נזקקת לתנועה-בת של האחים המוסלמים – רשת פוליטית שמרכזיה הפוליטיים בקטאר, בטורקיה ובעזה, ושמודרת בכל המזרח התיכון – כדי להקים ממשלה".
הבוס החדש
ההערכות הן כי בנט ימשיך במאמצים לרענן את לשכתו ובנוסף יעבור להתעסק הרבה יותר בעניינים הפוליטיים כדי לשמור את הקואליציה הקורסת. מעבר לכל, המחנה של גן צבי נחשב למחנה שמקורב הרבה יותר לשרי וחברי הכנסת של ימינה, עובדה חשובה מאוד לבנט לעת עתה.
אחרי פרישתה של חה"כ עידית סילמן, הבין בנט ששרידותו בשלטון תלויה בשביעות רצונם של חברי ימינה – איילת שקד, ניר אורבך ואביר קארה. לכן, מבחינתו, עליו לאפשר לצוות הפוליטי של הלשכה להשתלט על המצב ולנהל את המשבר.
גורמים פוליטיים אמרו ל'שחרית' ו'חדשות JDN' כי ההתנהלות האגרסיבית של ראש הממשלה בנט עם הדחתו של ח"כ יום טוב כלפון על ידי החזרה לכנסת של מתן כהנא, במחיר התפטרותו מתפקיד השר לשירותי דת, היא תוצאה ישירה של חזרתו של גן צבי לניהול העניינים. ההערכה היא שמעתה הכל יהיה הרבה יותר מהיר וקטלני.
