מועצת הנגידים של סבא"א אישרה ברוב גדול החלטה לנזוף באיראן – מכיוון שהיא לא מסרה מידע על שרידי אורניום שנמצאו בשלושה אתרי גרעין לא-מוכרזים. מה זה סבא"א אני מניח שרובכם כבר יודעים – הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית, אבל הנגידים זה לא מה שאתם מכירים מהמצ'ינג האחרון, אלא הגוף המנהל של סבא"א, שהשפעתו על עתיד הסכם הגרעין מכרעת.
ראש הממשלה נפתלי בנט אמר בראיון ל'אקונומיסט' כי הוא מעריך שההתנהלות של ישראל מול המשטר בטהרן יכולות לקרב אותו לחתימה מחודשת על הסכם הגרעין בנוסח מחמיר, כזה שישראל תוכל לחיות איתו. בנט העריך כי כלכלת איראן משוועת לחמצן ולהקלה בסנקציות ולדבריו אם ארה"ב תפעל נכון היא יכולה להגיע להסכם שמקפיא את הפיתוח הגרעיני האיראני ללא הגבלת זמן.
לאחרונה אמרה דוברת הבית הלבן כי ארצות הברית מודאגת מכך שאיראן תוכל לפתח נשק גרעיני "תוך שבועות". היא הוסיפה כי הזמן הנדרש לפצצה עבור האיראנים התקצר משמעותית. יש לציין כי היא התכוונה שאיראן רחוקה שבועות מפריצה לחומר בקיע, דבר שמהווה התקדמות איראנית בדרך לפצצה גרעינית – אך נשק גרעיני זקוק לתנאים נוספים. בכל מקרה המשמעות ברורה, התקופה הקרובה מכרעת במאבק הישראלי מול הגרעין האיראני, ובשביל זה באנו לעשות קצת סדר.
מה זה סבא"א?
הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית היא ארגון בינלאומי שהוקם בשנת 1957. הארגון הוקם ביוזמת האומות המאוחדות וארצות הברית, במטרה לקדם פיתוח אנרגיה גרעינית לצרכי שלום, ולפקח על חומרים גרעיניים ברחבי העולם, כדי לוודא שהשימוש בהם נעשה למטרות שלום. בסוכנות חברות כיום קרוב ל-170 מדינות, שאשררו את חוקת הארגון. מטה הסוכנות נמצא בעיר וינה.
הסוכנות היא עצמאית ואינה נמצאת בשליטה ישירה של האו"ם, אך היא מדווחת על פעילותה לעצרת הכללית של האו"ם ועל פי הצורך למועצת הביטחון של האו"ם. פעילותה של סבא"א מקיפה ככלל שלושה תחומי פעילות: סיוע טכני למדינות בתחום השימוש האזרחי באנרגיה אטומית; פיתוח תקנים בתחום הבטיחות והביטחון הגרעיניים וסיוע למדינות ליישם אותם; ופיקוח על מתקנים גרעיניים במגמה למנוע הפצת נשק גרעיני. במסגרת זו הסוכנות מקיימת בדיקות תקופתיות בהתאם להסכמי הפיקוח, וכן חקירות במקרה של חשד להפרת ההתחייבויות שמדינות נטלו על עצמן. במקרים חמורים, מעבירה סבא"א את ממצאי החקירה למועצת הביטחון של האו"ם.
מזכירות סבא"א אחראית לפעילות השוטפת; בראש המזכירות עומד מנכ"ל סבא"א. לסוכנות יש גם שני גופי קבלת החלטות המורכבים מנציגים של המדינות החברות בסוכנות ומנחים את המזכירות והמנכ"ל העומד בראשה: הועידה הכללית, המתקיימת אחת לשנה ובה מיוצגות כל המדינות החברות בסבא"א; ומועצת הנגידים, המתכנסת ככלל אחת לשלושה חודשים (ויותר מכך על פי הצורך), ובה חברות 35 מדינות על פי חלוקה אזורית-גיאוגרפית.
בוועידה הכללית של הסוכנות משתתפים נציגי כל המדינות החברות. הוועידה מתכנסת מדי שנה במהלך חודש ספטמבר ודנה בנושאים השוטפים שבהם עוסקת הסוכנות. בין היתר מאשרת הוועידה הכללית את פעילות הסוכנות ואת התקציב השנתי של הארגון. התקציב השוטף של הסוכנות מתבסס על דמי החבר השנתיים שמשלמות המדינות החברות.
מועצת הנגידים של הסוכנות היא הגוף המנהל של סבא"א. מנכ"ל סבא"א כפוף למועצת הנגידים. במועצה חברים נציגים מ-35 מדינות, על פי חלוקה אזורית. מועצת הנגידים נפגשת 4 פעמים בשנה במטה הסוכנות בווינה ודנה בסוגיות מקצועיות ואחרות. לכל חבר במועצה קול בודד בהצבעות, והחלטות בענייני תקציב צריכות להתקבל ברוב של שני-שליש מהקולות. בין תחומי האחריות של מועצת הנגידים ניתן למנות את קבלת רוב ההחלטות המדיניות של הסוכנות; הגשת המלצות לוועידה הכללית של הסוכנות לגבי התקציב ופעילויות הסוכנות; פרסום תקני הסוכנות ומינוי מנכ"ל הסוכנות, בכפוף לאישור הוועידה הכללית.
מזכירות סבא"א אחראית לפעילות השוטפת של הסוכנות. המזכירות היא גוף טכני-ביצועי שבראשו עומד מנכ"ל סבא"א, שכפוף למועצת הנגידים. מנכ"ל סבא"א הנוכחי הוא הדיפלומט הארגנטינאי רפאל גרוסי, שמכהן בתפקיד מ-2019. המנכ"ל נבחר ע"י מועצת הנגידים ומאושר ע"י הועידה הכללית, לתקופת כהונה של 4 שנים. לסוכנות 6 אגפים: אנרגיה אטומית; בטיחות וביטחון גרעיניים; מדעי הגרעין ויישומים; פיקוח; שיתוף פעולה טכני; ומחלקת מנהל.
איך מייצרים נשק גרעיני?
פצצת האטום, או פצצת ביקוע גרעיני, מנצלת את האנרגיה שאגורה בגרעין של האטום. בפצצת אטום מתבצע ביקוע גרעיני מהיר, שבו מתפצל גרעין אטום לגרעינים קטנים יותר ונפלטים ניטרונים רבים. כשהתופעה מתרחשת בגרעינים של יסודות כבדים, היא משחררת אנרגיה עצומה שמביאה להרס רב.
לצורך ייצור פצצת ביקוע גרעיני, פצצת אטום, מצפים באורניום כדור שיצרנו מפלוטוניום. את כדור הפלוטוניום המצופה באורניום עוטפים בחומר נפץ רב והפצצה מוכנה. כשהיא תוטל על היעד, יתפוצץ חומר הנפץ, ידחס את הפלוטוניום וייצר ביקוע גרעיני שממנו תתחיל תגובת שרשרת הרסנית.
על ידי שחרור של האנרגיה הגרעינית, ניתן לייצר כוח הרס עצום. זו בדיוק מטרתה של פצצה. הביקוע הגרעיני או פירוק הגרעין הכבד לגרעינים קלים יותר, הם שיוצרים כוח הרס עצום, דרך תגובת השרשרת.
מה האיראנים זוממים?
פיתוחה של תוכנית הגרעין האיראנית החל בשנות ה-60 של המאה ה-20. בתקופת השאה מוחמד רזא פהלווי זכתה איראן לסיוע אמריקני, צרפתי וגרמני בפיתוח תוכנית גרעין אזרחית למטרות שלום. לאחר המהפכה האיראנית, בעקבות עמדתו של מנהיג איראן, רוחאללה ח'ומייני, שדגלה בכך שפיתוח נשק גרעיני לא עולה בקנה אחד עם האסלאם, ומאחר שהופסק הסיוע המערבי לתוכנית, הושעתה התוכנית. היא חודשה לאחר מותו של ח'ומייני. איראן הסתפקה בשותפות עם ארגנטינה, רוסיה וסין ובפיקוח סבא"א.
עם הזמן גברה הערכה בעולם שאיראן שואפת בחשאי להשתמש בתוכנית הגרעין שלה גם כדי לקדם את האפשרות לייצור נשק גרעיני בעתיד. ב-2002 חשפה קבוצת אופוזיציה איראנית מידע על כורים גרעיניים חשאיים בנתנז ובאראק שאיראן לא הכריזה עליהם. למרות שהיה מדובר בהפרת ההסכם הדו-צדדי בין איראן לסבא"א ליישום האמנה למניעת הפצת נשק גרעיני שאיראן חתומה עליה, הסוגיה לא הופנתה למועצת הביטחון של האו"ם כמקובל, עקב התנגדותן של רוסיה וסין, עד 2006. לאחר חודשים של דיונים, החלטות "סנקציות מרוככות" התקבלו במועצת הביטחון.
ב-2011 פורסם דוח חמור של סבא"א, לפיו איראן מבצעת ניסויים ופעולות שמטרתם היחידה היא פיתוח נשק גרעיני. ב-2012 עוד טען דובר הבית הלבן לענייני ביטחון כי "הערכתנו לא השתנתה: איראן לא פועלת לפיתוח נשק גרעיני".
על פי חוקר הטרור פרופ' אלי כרמון, לתוכנית הגרעין האיראנית יש שלושה מניעים עיקריים: מניע הגנתי של שרידות המשטר. כאשר יש למשטר נשק גרעיני מדינות העולם לא יעזו לקרוא תיגר עליו, או לנסות להפילו באמצעים צבאיים. ביסוס הגמוניה איראנית אזורית באזור המפרץ הפרסי. תחת המטריה של נשק גרעיני יקל על איראן להשתלט על שכנותיה מבחריין ועד סעודיה באמצעות עידוד והפעלת הגורמים השיעים במדינות הללו. סחיטה. איום באמצעות הגרעין האיראני על מדינות כמו ארצות הברית וישראל להימנע ממהלכים מדיניים או צבאיים (בדומה לפעילות של קוריאה הצפונית), ובכך לשתק פעילות של מדינות החזקות ממנה.
כתבה מעניינת