רצח עם? הקונספריציה המפחידה והאמת המרגיעה: מה גורם לפסים בשמיים? • צפו

צילום: מתוך טוויטר

בימים האחרונים שבו ועלו ברחבי הרשת תיאוריות קונספירציה בנוגע לשובלים הלבנים שמטוסים משאירים מאחוריהם בשמיים – בשל העובדה שפסים רבים נצפו לאחרונה, הרבה יותר מהרגיל.

ד"ר עמית סביר, ד"ר לילך לב וד"ר נועם חלפון מהשירות המטאורולוגי מסבירים כי פסים אלה נקראים פסי התעבות והם נוצרים כאשר הלחות הנפלטת ממנועי מטוסי סילון בזמן הטיסה הופכת לגבישי קרח ויוצרת פס לבן וצר העוקב אחרי המטוס.

היות והפליטה ממנוע המטוס היא בטמפרטורה גבוהה יחסית, כדי שיווצרו פסים כאלה יש צורך בטמפרטורות נמוכות מספיק שיקררו מהר את האדים הנפלטים מהמנוע וייווצרו עננים גם בכמות הלחות הנמוכה הנפלטת מהמטוס. לפיכך, הם נוצרים בגובה רב מאוד שבו האוויר הוא קר מספיק.

פסי התעבות מופיעים במשכי זמן שונים, חלקם נעלמים מהר מאד וחלקם נשארים במשך זמן רב. הדבר קשור בכמות אדי המים באטמוספרה: כאשר באוויר בו המטוס עובר יש רק כמות קטנה של אדי מים, פסי ההתעבות נמהלים עם הסביבה היבשה, חלקיקי הקרח שנוצרו מתאדים ופס ההתעבות נעלם; כאשר באוויר בו המטוס עובר יש כמות גדולה של אדי מים (קרוב לרוויה), פסי ההתעבות נשארים למשך זמן רב ונראים כמו קווים לבנים ארוכים שנותרים גלויים גם דקות רבות לאחר שהמטוס נעלם; כאשר התהליכים האטמוספרים מתאימים גם ליצירת ענני צירוס, פסי ההתעבות יכולים לגדול ולהתפשט לעננים מרובים (בנוסף לעננים אשר יווצרו במצב כזה באופן טבעי מאוחר יותר).

לאחרונה אנו רואים יותר ויותר פסים כאלה בשמים, והסיבה העיקרית לכך היא ריבוי הטיסות האזרחיות העוברות מעל ישראל, בניגוד לעבר, בגבהים המאפשרים את היווצרות פסי ההתעבות, בין היתר בגלל הסכמי אברהם שהובילו למעבר של חברות תעופה ערביות בשמי הארץ.

הקברניט אלון פרג אמר בשיחה עם אולפן ynet כי אכן אנשים מדברים איתו הרבה על הנושא. "בגבהים שבהם טסים מטוסי נוסעים, ולפעמים גם מטוסים צבאיים, הטמפרטורה החיצונית מאוד נמוכה, בסביבות מינוס 50 מעלות", הסביר פרג. "בגובה הזה יש טיפות מים שנמצאות בקירור יתר, כלומר הטיפות נמצאות בטמפרטורה מאוד נמוכה, אבל לא הצליחו להתגבש לאדי מים, ואז כשעובר מטוס ומכניס אנרגיה לסביבה הזו, וגם מכניס אדי מים כי חלק מהשריפה של הדלק במנוע יוצר פליטה של פחמן דו-חמצני ואדי מים – כל אלה הופכים לענן, זה בעצם ענן רגיל שנוצר בבת אחת בגלל האנרגיה שהמנוע מכניס, ורואים את הענן הזה".

צילום: מתוך טוויטר

הקברניט פרג הוסיף והסביר מדוע הפסים נראים שונה מעת לעת. "זה תלוי בזרמים שיש בגובה ובטמפרטורה המדויקת ובכמות הלחות, כמה הפסים האלה נשארים, וזה קצת שונה מיום ליום, לפעמים זה קורה בגבהים שונים. למטוסים צבאיים, אגב, הפסים האלה מהווים מטרד לא קטן כי זה מסגיר אותך ואפשר לראות את המטוס מרחוק".

הקונספירציה

קיימות תאוריות קונספרציה שונות ברחבי העולם בנוגע לפס ההתעבות, הקרויות "כמטרייל". בין השאר יש הטוענים כי זוהי דרך הממשלה "לרסס" את אזרחיה כנגד מתקפה כימית, להשתמש בחומרים שיחזירו את קרינת השמש מכדור הארץ וכך לפעול כנגד ההתחממות הגלובלית ואף קיימות תאוריות אנטישמיות הטוענת כי זוהי מזימה ציונית. טענות הקונספרציה נשענות על העובדה כי פס ההתעבות נמצא בגובה רב בהרבה מאשר הגובה שרואים פסים אלו לרוב בפועל וכן בשל הזמן הממושך שפסים אלו נשארים בשמיים לעומת פסי התעבות רגילים.

תומכי התאוריה טוענים שבשנת 1995 חל שינוי בפסי ההתעבות, ומציגים מדי פעם צילומים המנסים להוכיח טענה זו ובהם למשל נראים פסי התעבות רגילים המתפוגגים מהר ופסי התעבות אחרים אשר נשארים זמן ממושך באוויר. לטענתם, החומרים המפוזרים בפסי ההתעבות גורמים למניפולציה פסיכולוגית, שליטה באוכלוסייה, שינוי מזג אוויר באמצעות החזרת קרינת השמש, מחלות בדרכי נשימה ובעיות בריאות אחרות, וכן לוחמה ביולוגית או כימית.

בשל הפופולריות של תאוריית קשר זו, גורמי ממשל במדינות רבות מקבלים פניות מהציבור הדורשים הסברים לתופעה. מדענים ופקידי ממשל ברחבי העולם נאלצים להסביר שוב ושוב את העובדה שפסי ההתעבות של מטוסים הם פליטה נורמלית של אדי מים דחוסים, הנוצרת בגובה של 5 עד 16 קילומטרים.

בכתבה בנושא באחרונה בחדשות 12 נכתב כי כבר שנים מופצות תיאוריות קונספירציה על ריסוס מכוון ממטוסים במטרה ליצור "הנדסת אקלים", ואילו לאחרונה אותו שיח תופס יותר ויותר נפח ברשתות החברתיות. הסיבה ככל הנראה נובעת מהעובדה שאנחנו נמצאים בעונת מעבר, שמלווה בעלייה בשכיחות ימי שרב, רוחות מזרחיות שמייבשות ומנקות עננים בשכבות הנמוכות של האטמוספירה – וכך קל יותר לראות את "המטוסים המציירים". בנוסף, אותן רוחות גוררות עימן אבק ואובך מאזורים מדבריים שגורמים בין היתר לקוצר נשימה, אלרגיות ועכירות באוויר.

לצד זאת, הסכמי אברהם וחופש הטיסה שניתן למטוסים משורת מדינות החתומות עליהם לטוס מעל לשטח האווירי של ישראל מגדילים את מספר המטוסים בשמי הארץ. כלומר, יש יותר מטוסים במקביל לעונת מעבר ולכן פחות עננים ואוויר עכור שיוצר בעיות נשימה ואלרגיות. השילוב הזה מהווה מתכון קלאסי לשיח קונספירטיבי, לא מקצועי ולעיתים חרדה בקרב הקוראים ברשת.

בעמוד הפייסבוק "הנדסת אקלים" שעוסק בנושא נכתב באחד הפוסטים: "אנו מתריעים על האפשרות ששימוש בטכנולגיות הנדסת אקלים להקטנת אפקט ההתחממות הגלובלית נמצאות בשימוש כאן בישראל ובמקומות רבים בעולם. מהשנים הרבות שאנו עוקבים אחר התופעה, נראה כי דווקא יש קשר ישיר וברור מאוד בין ימים שבהם מופיעים שבילי המטוסים הארוכים לימים עם מזג אויר עכור, אפרורי, חם מהרגיל, יבש ומעורר אלרגיות".

הם מסבירים את המניע מאחורי אותו "ריסוס כימיקלים" לטענתם: "למעשה בעלי התאגידים לא יכולים לעשות שום דבר בעצמם. הם שוכרים את שרותיהם של מיליונים שעוסקים בהשמדה עצמית תמורת תלוש משכורת. חלקם משרתים בצבאות. כל צבא בעולם עסוק בהשמדה עצמית. מניעים נוספים: רק זרעים מהונדסים גנטית שורדים את החומציות והרעילות של האדמה והמים ותנאי בצורת. דהיינו, שליטה על המזון העולמי. ורווחים לתאגידי התרופות. אם הריסוסים לא ייפסקו, האנושות תוכחד והפלנטה תהפוך לפלנטה מתה עוד בדורנו אנו".

תומך בתאוריה כתב: "תוך כדי נסיעה לרמת הגולן, השמיים היו כחולים ממש, ראיתי שובלים של מטוסים לבנים שמשאירים אחריהם עקבות רבות, לאחר זמן מה השובלים התפזרו ונהפכו למין עננים מרוחים. המטוס חג במעגלים ויצר מלא שובלים, לאחר מכן האוויר הרגיש מאוד חנוק, השמיים היו כחולים ממש ולאט לאט הפכו ללבנים מרוב עננים מלאכותיים משובלי המטוסים. בהמשכו של היום לא הצלחנו כלל לנשום, נסענו לכיוון הכנרת ושם הרגשנו ריח כימיקלים באוויר".

הוא הזהיר: "מרססים אותנו יום אחרי יום, בבוקר ובלילה. הם מתחילים בסביבות הבוקר המוקדמות לתוך הצהריים וגם בלילה. לא נשמנו בחורף האחרון אוויר נקי למעט מספר ימים בודדים. המטוסים הם צבאיים, ממריאים מבסיסים צבאיים ומרססים השכם והערב את אוכלוסיית אזרחי ישראל בכימיקלים! הערים שלנו מפוצצות כימיקלים. תל אביב למעט יומיים בחצי שנה האחרונה לא נראתה ברורה, וזה לא הזיהום אוויר מהרכבים, כי עובדה שזה קורה בלייב. צה"ל, בנט, תפסיקו לרסס אותנו! זה רצח עם! לא פחות מזה. זה פוגע בדרכי הנשימה, לנשום אוויר כזה זה מסרטן!".

ד"ר עמית סביר, ד"ר לילך לב וד"ר נועם חלפון מהשירות המטאורולוגי כתבו בהתייחסות לתאוריית הקשר, כי הריסוס לכאורה מתבצע בגובה של כ-10 ק"מ מעל הקרקע. זמן נפילה חופשית של רסס דק מגובה זה הוא עצום ולכך יש להוסיף תופעות מטאורולוגיות של ערבול ותנועה אנכית, רוחות אופקיות מאוד חזקות, קפיאה והפשרה, כך שאין שום ודאות לדעת היכן ינחת ה"ריסוס" ואילו אינטרקציות יעבור. גם כשיש אובך רום, לא ברור כמה זמן בדיוק ישאר באוויר והיכן ישקע. מטוסי ריסוס אמיתיים מרססים מגובה של מטרים בודדים מעל הקרקע.

בנוסף, הם תוהים בלעג, מדוע ביום? למה לא מעל עננים נמוכים שיסתירו אותו? מדוע לעשות זאת דווקא במזג אוויר בהיר ובשעות דמדומים שאז פסי ההתעבות מאוד בולטים בשמים?

בכל מקרה, רוב הקהילה המדעית דוחה את תאוריית הכמטרייל. עשרות מאמרים פורסמו בכתבי עת מדעיים המסבירים את תופעת פסי ההתעבות ושוללים את הטענות של תומכי התאוריה.

האסטרונום בוב ברמן אפיין את תאוריית כמטרייל, כך: "במקום להבין את העיקרון הפשוט לפיו פסי ההתעבות מורכבים מאדי מים קפואים, הם מעדיפים לחשוב שמדובר בתופעה סודית שבה מעורבים 40,000 טייסים של חברות מסחריות ובקרי טיסה שמטרתם היא להרעיל את הילדים שלהם…".