צילום: ארכיון צה"ל ומשרד הביטחון
יותר מארבעים שנה חלפו מאז אסון צור הראשון, והשבוע הודיעו צה"ל, השב"כ והמשטרה כי ממצאים חדשים מחזקים את החשד שהפיצוץ נגרם מפיגוע חבלני, ולא מתקלה של דליפת גז, כפי שנטען עד כה.
מה בדיוק אירע שם?
מיד בתום מלחמת לבנון הראשונה, ב-11 בנובמבר 1982, קרס בניין הממשל הצבאי הישראלי בצור שבלבנון ונהרגו בו 91 אנשים, מתוכם 34 שוטרי משמר הגבול, 33 חיילי צה"ל, 9 אנשי שב"כ ו-15 עצירים לבנוניים.
כיצד קרס הבניין? ועדת החקירה שצה"ל מינה לבדיקת האירוע, בראשות אלוף (מיל') מאיר זורע, קבעה שככל הנראה האסון נגרם עקב דליפת גז שגרמה להתפוצצות הבניין ולקריסתו, ולא כתוצאה מפעילות עוינת. הדו"ח הועבר לחקירת מצ"ח כדי למצוא את האשם בתאונה.
ועדת החקירה התבססה על ממצאים בשטח שתאמו אפקט של "פיצוץ נפחי" (פיצוץ ענן גז בעל מוקד רחב מאוד) עם זאת, בפיגועים נגד בסיסי הכוח הרב לאומי בביירות מספר חודשים לאחר מכן כללו מטעני הנפץ מספר טונות של גז בוטאן על מנת לייצר "פצצה תרמו-בארית" היוצרת "פיצוץ נפחי".
שם, מי שלקח אחריות על הפיגוע, היה תא טרור בהכוונת עימאד מורנייה, על פי הנחיות משמרות המהפכה. אם המטען בוצע על ידי אותו תא טרור, כפי שמתגאה ארגון הטרור הלבנוני חיזבאללה, ברור מדוע כשלו בישראל וטענו כי מדובר בתקלה. עם זאת, יש הטוענים כי מדובר היה בטיוח מכוון.
האם הסתירו דו"ח?
איש התקשורת רונן ברגמן, הכותב עבור ידיעות אחרונות והניו יורק טיימס בנושאי ביטחון, כתב בספר שפרסם בשם "נקודת האל-חזור" כי הדו"ח של מצ"ח (משטרה צבאית חוקרת), מצאה ראיות כי האסון אירע בגלל פיצוץ של מכונית תופת, ואלו עיקרי הממצאים:
שלושה עדי ראייה ראו מכונית מסוג פיג'ו נוסעת במהירות גבוהה אל תוך הבניין, לפני הפיצוץ. שניים מהם, לבנונים שנפצעו בפיצוץ, סיפרו על כך לרופא שטיפל בהם בבית החולים של צור; בין ההריסות נמצא מנוע של מכונית פיג'ו שמספרו הראה שהיא נרכשה בלבנון ולא הייתה בשימוש צה"ל; בין ההריסות נמצאה רגל אדם שלא הייתה שייכת לאף אחד מן החללים; שחזור של הפיצוץ שערכו מומחי רפא"ל העלה שייתכן מאוד שמדובר במכונית תופת.
בספרו טוען ברגמן שעל החוקרים הופעל לחץ שלא להגיע למסקנות נחרצות, והדבר ניכר בפירוט המסקנות בדו"ח. צה"ל החליט שלא לפרסם דו"ח זה ולדבוק בגרסה הרשמית לפיה מדובר בתאונה של פיצוץ בלוני גז. השב"כ מכחיש את קיום הדו"ח עד עצם היום הזה.
מידע מודיעיני שהגיע מאוחר יותר לידי גורמי מודיעין ישראליים הצביע על אזכרה שנערכה לאחר הפיגוע לנהג המכונית, אחמד קציר, בכפר דיר קאנון אל נהר הממוקם בנפת צור, ואנדרטה קטנה שהוקמה לזכרו. ארגון חזבאללה התייחס לא פעם באירועים פומביים לחלקו של קציר בפיגוע ובית הוריו משמש עד היום כמוקד עלייה לרגל בשל "חלקו החשוב של הבן במאבק נגד ישראל".
ניצול האסון: "אנחנו יודעים את האמת"
דובי איכנולד, מנכ"ל הוצאת הספרים של ידיעות אחרונות ומפקד מצ"ח–צור בזמן אסון צור הראשון ב-1982, ואחד הניצולים היחידים באסון, אמר בריאיון ל-ynet radio בעקבות ההודעה השבוע על הקמת וועדת החקירה החדשה, כי "הגיע הזמן לקבוע שזה היה פיגוע חבלני, אנחנו יודעים את הכול, מי עשה את זה ומי תכנן את זה, שב"כ יודע את זה".
לדבריו, "אחמד קציר הוא הבחור שעשה ומי שתכנן את זה הוא עימאד מורנייה. יומיים קודם הוא היה אצלו בבית, אמא שלו מספרת איך הם תכננו את זה. הם ישבו בארוחת ערב, ומורנייה שלח אותו אל מותו".
איכנולד הדגיש: "צריך להבין את אותה תקופה, האסון אירע אחרי 'סברה ושתילה', אחרי פרשת אלי גבע ומדינת ישראל הייתה מפולגת ומפורקת. אברום שלום, ראש השב"כ דאז, החליט מיד שזה היה פיצוץ גז, מה שהפחית מעוצמת האסון הגדול – 76 חיילים נהרגו. זה אסון שנשכח ולא בכדי. אסון צור בתחתית מדרגות השכול במדינת ישראל, והכל בגלל שקבעו שזה פיצוץ גז. פיצוץ גז יכול להתרחש גם בדיזינגוף ובפתח תקווה, ולא בהכרח בעת מלחמה".
"זה היה מחבל מתאבד, המחבל המתאבד הראשון. לדעתי אם המקרה היה נחקר בזמן ובאופן הנכון, אולי היו מונעים את אסון צור 2, שגם בו היו 26 הרוגים. אבל זה בדיעבד. כרגע הכוס המלאה היא שתיפתח חקירה רשמית ויגידו למשפחות: 'יקיריכם נהרגו ממחבל מתאבד שנכנס עם פיג'ו 504 לתוך הבניין ופוצץ את עצמו', וככה זה יסתיים".
מושל צור בעבר: הקריסה – פיגוע שחיזבאללה התגאה בו
אל"מ ד"ר משה אלעד, מושל צור בעבר, חקר את קריסת הבניין ובראיון לערוץ 7 הוא מספר כי חקר בעבר את נסיבות האסון, והגיע למסקנה כי מדובר בפיגוע, ולדבריו ארגון הטרור הלבנוני מתגאה בכך. "הפרסום הראשון היה באחד המגזינים של חיזבאללה והדהדו אותו ביתר המגזינים בלבנון עד שהוא הפך לחומר מוכר לכולם. מה שעניין אותם לציין הוא פחות האירוע בצור אלא יותר להדגיש שהמתאבד הראשון היה בשם חיזבאללה".
לדבריו, לא מדובר רק בהתפארות בדיעבד כדי לקבל קרדיט. "נפגשתי לשיחות עם אחד האנשים המרכזיים ביותר בצור, מנהל הנמל באזור צור, איברהים פארן היה שמו. הוא אמר לי את זה בזמן אמיתי, כשהייתי שם באזור ב-84'. הוא סיפר את הסיפור, אבל אז פחות התייחסנו לכך כי חשבנו שהוא רוצה לספר סיפורים".
אותו איברהים "היה בקומה החמישית של הבניין. הוא נפל ולא קרה לו כלום. הוא היה אז נחקר שב"כ ובמקום לברוח הוא פינה פצועים ויצר קשר טוב עם המשטרה הצבאית והשב"כ והפך לאדם חשוב בגיזרה. גם מח"ט צור, עופר בן צבי, התחבר אליו ונוצרו ביניהם קשרים. הוא הפך למנהל הנמל, ובאחד הימים הוא סיפר לי את הסיפור. לא נכנסתי לעובי הקורה, אבל כשהמשפחות העלו את הסוגיה כתבתי את הדברים".
אלעד מציין בדבריו כי בסיפור האירוע משתמש איברהים בכינויים הלבנוניים למבנה שקרס ולאזורים השונים שסביבו. "הוא תיאר את הדברים בצורה מדויקת ממה שהוא שמע מאנשים שונים כבר אז, שנים רבות לפני שהסיפור עלה. הוא היה בין הכלואים הפלשתינים לבין הכלואים השיעים בצור. הוא היה מעין מנהיג שלהם. הוא מתאר בצורה מדויקת את מה שקרה, כך שלימים כשיצאה הכתבה על האירוע זה היה נראה ששמעו אותו מספר".
ומה סיפר אותו איברהים? "הוא מספר שהיו מעין ימי מיון ב"חוסניית", אותם מסגדים שיעיים חסרי הצריח. ליד כל מסגד כזה יש בית ספר להטפת עקרונות השיעה. מי שנפל בחלקו לעבור את המיונים ראשון הוא אותו אחמד קאסיר שסיפר על כך לחברים שלו בשמחה, לקח לאבא שלו את הדרכון ועשה תרגיל כלשהו שלא קשור לאירוע, זכה לשיעורי דת ואיברהים תיאר את זה בצורה מאוד מפורטת. אמרו לאותו אחמד קאסיר שהתאריך שנקבע לו הוא ה-11 לנובמבר 82' לבצע את הפיגוע בבניין הממשל הישראלי".
"איברהים מספר שנשלחו אנשים לבדוק מה קורה בבנייני הממשל ביום הסגרירי ביותר. הם גילו זלזול מוחלט של הש.ג. בכניסה. לא היה שם שער חשמלי אלא שער עם חבל והשומר היה מתעצל לצאת ובועט ברגל כדי לפתוח את השער. הם עלו על זה ואכן בתאריך המדובר נכנס הבחור עם הרכב שלו".
האם הטיוח הוביל לאסון צור השני?
ב-4 בנובמבר 1983, בעת שהיית צה"ל בלבנון לאחר מלחמת לבנון הראשונה. מכונית תופת שהתפוצצה ליד שער הכניסה למפקדת צה"ל ומשמר הגבול בצור גרמה ל-59 הרוגים, בהם 16 שוטרי מג"ב, 9 חיילי צה"ל, 3 אנשי שב"כ ו-31 עצורים לבנונים. אירוע זה התרחש כשנה לאחר אסון צור הראשון. האם יש קשר בין המקרים?
אהוד זקסנברג היה מ"פ הגזרה שבין הליטני לצור, אסון צור השני נחרט בזכרונו לפרטי פרטים ולא עוזב אותו מאז. הוא מספר ל'כאן חדשות': "שמעתי פיצוץ אדיר. אני רואה מרחוק את הפטרייה הענקית שמתרוממת ודוהר לשם. כמה מטרים אחרי שער הכניסה לבסיס היה בור עצום שממנו יוצאים אדי חום ועשן. צעקתי 'היי, מישהו צריך עזרה, מישהו פה?' שום דבר, שקט מוחלט. אתה בסיטואציה שאתה המום מחוסר היכולת שלך להוציא משם מישהו חם".
הפעם הראשונה מאז האסון הראשון, שעלה צורך להיערך לפריצת מכונית תופת לתוך בסיס, עלה רק 10 ימים לפני האסון השני, כשיותר מ-300 אמריקנים וצרפתים נהרגו בפיצוץ שתי משאיות תופת שפרצו לבסיסי הכוח הרב לאומי בביירות. אז החליט הרמטכ"ל משה לוי שיש להיערך גם לאפשרות כזאת. אבל זה לא הספיק.
לאלוף אמנון רשף, שמונה לחקור את אסון צור השני, ניתן שבוע להגיש מסקנות. הוא בדק את המוכנות לפיגוע מבחינה מודיעינית, ומבחינת ההנחיות ויישומן. מאז הוא נמנע מלדבר על כך בפומבי, עד לראיון שלו ל'כאן חדשות', להם הוא סיפר, כי "מסתבר שבאיזשהו תת מודע היה האיום הזה של מכונית תופת, לא מצאנו לזה ביטוי מעשי בפקודות. הייתה הנחיה של הרמטכ"ל דאז להציב מחסום עקלתון בכניסה למחנה. המחסום לא הוצב הצורה מקצועית".
האם יש קשר בין אסון צור הראשןן לאסון צור השני? שני אירועים כמעט זהים, בהפרש של שנה, אותו מקום, תוצאה דומה. רשף הציב לעצמו בתחילת הדוח לבדוק את הקשר בין האירועים, המסקנה שלו הייתה שאין קשר.
האלוף מאיר זורע עמד בראש ועדת החקירה של האסון הראשון, שגם היא נמשכה רק שבוע אחד וקבעה שמדובר בפיצוץ בלון גז. לכאורה, באמת אין קשר. שווה להתעכב עוד רגע אחד על אירועי השנה שחלפה עד הפגישה של רשף וזורע. כי במהלכה כבר הצטברו ראיות כבדות משקל לכך שגם האסון הראשון, נגרם ממכונית תופת נהוגה בידי מתאבד.
"כשאחנו ממשיכים לחקור מסתבר לנו שיש חייל שאומר 'אני שמעתי מכונית ברייס'", שיחזר רשף. "חורה לי וכואב לי שאנשים במקום כזה או אחר טייחו, רימו ושיקרו. מפני שברגע שאתה מתחיל בתרבות שקר, אתה מאבד שליטה. לו היינו יודעים שאסור צור הראשון היה פיגוע אז הייתי בודק אם הלקחים נלמדו ויושמו ואיפה היה הכשל".
לפני שנתיים, בסרט של העיתונאי ישראל רוזנר ששודר בכאן 11, דיבר לראשונה יצחק דר, שחקר גם הוא את האסון הראשון, מטעם המשטרה, זמן קצר אחרי האירוע. הוא הגיע למסקנה שונה מזו של זורע. מדובר בפיגוע. מסקנותיו נגנזו.
מי שהתריע עוד ביום האסון הראשון, והמשיך לעקוב ולאסוף מידע לאורך כל השנים הוא צביקה בנדורי שעמד אז בראש המחלקה לסיכול טרור בשב"כ. "לי היה ברור אז, 40 שנה אני עם הכאב הזה, שמשהו לא בסדר. הרעיון של פיצוץ גז נולד על ההריסות בין רפול ואברום". אברהם שלום אז ראש השב"כ, ורפול – רמטכ"ל, ומי שמינה את זורע לחקור את האירוע.
"שלושתם היו בפלמ"ח יחד והייתי איזו תחושה שאנחנו נעשה טוב לעם ישראל אם נחליט שזו הייתה תאונה, משמים. זה לא היה מחדל", בנדורי טוען. "ברגע שארגון שלם שאמון על סיכול טרור אומר שזה לא טרור – אז אני לא מחפש את אלה שעשו את זה". במשך השנים הצטבר עוד ועוד מידע שהצביע תמיד על אותה מסקנה – האסון הראשון היה פיגוע.
משפחות אסון צור רוצות צדק
אודליה אלבו-שוויצר, בתו של ישראל דב שוויצר, אחד מהניצולים הבודדים באסון, שנפטר לפני כשנתיים, הגיבה להקמת הוועדה החדשה ואמרה כי "קשה לי להגדיר את התחושות. 39 שנים אבא שלי חזר ואמר שהאסון הזה הוא לא אסון. שלא מדובר בתאונה טראגית אלא בפיגוע. שנים הוא אמר שהוא לא נפצע ושהחברים שלו לא נהרגו כתוצאה מתאונה טראגית, אלא מפעילות חבלנית עוינת".
"יש בי תקווה שהצדק ייצא לאור. יש עדויות. בלבנון יש כיכר שלמה על שם המחבל, תחת ההריסות נמצאו חלקי הגופה של המחבל ואף מנוע הרכב בו שעט עם מאות קילוגרמים של נפץ אל תוך הבניין בו שהו לוחמינו וביניהם אבא שלי. הגיע הזמן לעשות צדק עם המשפחות".
לדבריה, המטרה במאבק היא להגיע לאמת ולהנציח את החללים. "מדובר במוות הרואי ובפצועים שנפצעו למען תקומת ישראל. לא מדובר באיזושהי תאונה טראגית של בלוני גז ובשבעה ימים לא קובעים מסקנות כאלה. במהלך השנים טייחו את הטיוח וזה מה שנדמה. אבא שלי, בעודו בחיים, השאיר לי את הצוואה להוציא את האמת לאור. המשאלה שלו היא נר לרגליי ועבור החברים שלו, עבור האלמנות והיתומים".
כאמור, השבוע, בהודעה משותפת לצה"ל, שב"כ ומשטרת ישראל נמסר כי תוקם ועדת חקירה רשמית לאסון צור הראשון – בעקבות "ממצאים מחדשים, שלא עמדו בפני ועדת זורע והפרקליט הצבאי הראשי באותה עת, המחזקים את האפשרות שקריסת המבנה נגרמה כתוצאה מפיגוע חבלני", והמשפחות מקוות כי הפעם – הצדק ייצא לאור.
