את לשכתו של הרב יוסף יצחק אהרונוב, יו”ר אגודת חסידי חב”ד ויו”ר צעירי אגודת חב”ד, בליבו של כפר חב”ד, מצאנו כיורה רותחת. טלפונים יוצאים ונכנסים. משימות דחופות נמסרות לביצוע בזה אחר זה.
באנו לראות כיצד נראית הפעילות העניפה של חב”ד בישראל בעיצומם של החגים במרכז העצבים העצום של צעירי אגודת חב”ד, ובליבו להציץ אל חדר הפיקוד העליון בו יושב ראש הארגון האגדי, הרב אהרונוב.
מתברר שאצל הרב אהרונוב אין ערב החגים ואין מוצאי חגים. הוא חש בשר מבשרם של אחיו השלוחים בישראל, וחלק בלתי נפרד מהם. כל הפעילות השוקקת והאדירה הזו שנגלית לעינינו, היא חלק אינטגרלי מסדר יומו. מתוך מטרת אחת קדושה, לעשות את השליחות שהטיל עליו המשלח כ”ק מרן אדמו”ר מליובאוויטש זיע”א, שהרב אהרונוב זכה להיות שליחו ונאמנו במגוון תפקידים ושליחויות בינלאומיות. אך למעלה מכל לנהל ולנווט את מפעל השליחות האדיר של חב”ד בארץ ישראל.
כפי שהתרשמנו מהביקור כאן. השלוחים הם כל עולמו. הם כאן הסיפור. הם הנושא. הם העיקר. הם בעצם הכל. באנו לכאן בין היתר ערב הבחירות המקומיות בערי ישראל, לשמוע ולצלול אל ההיסטוריה שלושים וחמש שנה לאחור, בבחירות תשמ”ט, עת באופן נדיר, חד פעמי ויוצא מגדר הרגיל יצא מרן כ”ק האדמו”ר מליובאויטש זצוק”ל בקריאה למען אגודת ישראל ואז הקים הרב אהרונוב כמעט לבדו, כשהוא בסך הכל בשנות ה-30 לחייו, כאשר ותיקי עסקני חב”ד חששו להיכנס למערכה ורפו ידיהם, הקים הרב אהרונוב, ללא כל ניסיון פוליטי קודם, מטה מפלגתי בין לילה יש מאין כשהוא חולש על כל המערכה עד לפרטי פרטים דבר שהוביל לתוצאות שעד היום רק חולמים עליהם. וכשם שגויס למערכה, כך יצא ממנה מיידית מיד עם סיום הבחירות לאחר הוראה מפורשת שקיבל מהרבי שחוזרים למשימה העיקרית: הפצת המעיינות חוצה.
רצינו לשוחח על השליחות המיוחדת שקיבל מהרבי לפדיון שבויים של ספרי אדמור”י חב”ד מאחורי מסך הברזל ושיטות הרוסים המתוחכמות לשבור את רוחו ואת רוח חברי המשלחת. השתוקקנו לשמוע על הפיקנטריה מאחורי המבצע ההרואי להצלת אלפי ילדי אזור האסון בצ’רנוביל, על מזוודות הכסף שהיו צריכים להעביר לטייסי המטוס שיצא כמעט בהיחבא מברית המועצות ועל הקשיים שהערימו בדרכם.
אך הרב אהרונוב בשלו, הוא דוחה את בקשותינו ומבקש לעבור ל’עיקר’ כדבריו, הוא מבקש להפנות את הזרקור לתופעה הפלאית שמתרחשת בשנה האחרונה בארץ.
“בכל שבוע יוצאים לפחות שתי משפחות שלוחים לשליחות ברחבי הארץ”, הרב אהרונוב מדבר כשעיניו בוערות ומספר על העבודה הסיזיפית של השלוחים במשך היום יום. על המהפכה שהם מובילים בכל השכונות בארץ. על מאות בעלי תשובה שהופכים להיות שלוחים בעצמם, טופח על מנת להטפיח. לדידו, הוא רק האיש שזוכה להיות לצידם ולסייע להם, להקל מעליהם את העול הכבד, ולהיות לעזר ואחיסמך בכל רק מה שניתן, אני מביט באדם שמולי ונדהם.
אני מנסה בניסיון אחרון לקחת את השיחה לקירובים המיוחדים שהוא זכה לקבל ממרן האדמו”ר הרבי מליובאויטש זצוק”ל למרות גילו הצעיר, קירובים ששמורים לעסקנים מדור הנפילים, וכפי שאמרו לי כמה וכמה חסידי חב”ד לפני הראיון, בישראל כיום כמעט ואין בין החיים עסקנים שקיבלו קירובים הדרכות מענות ברמה שזכה לה הרב אהרונוב. מעבר לכך שהרבי כתב עליו “עומד בראש העסקנות הכי אחראית”, הרבי קרא לשניים ממזכיריו הנאמנים וביקש מהם לתעד את הדברים ולמסור בשמו לבית דין רבני חב”ד בארץ: “שהרב אהרונוב עומד בראש ואי אפשר לשנות זאת רק מחדר זה…”. אך הוא מחזיק בידי ואומר לי: “בא נדבר על השלוחים, וננסה לדמיין מה עובר בראשם של זוג שמחליט לצאת השנה לשליחות בארץ ישראל, מה הם האתגרים והקשיים האדירים שעומדים מולם ובכל זאת הם מחליטים לצאת. לא מחכה להם בעיר שליחותם משכורת ורכב צמוד, לא מחכה להם קהילה עם בית כנסת בנוי המקבלת אותם בזרועות פתוחות, לעיתים קרובות בדיוק להיפך, מחכים להם תינוקות שנישבו שיעשו הכל למרר את חייהם ולהקשות את דרכם, כמה עוצמות ותעצומות נפש צריך אותו זוג בכדי להגיע לסיפור הצלחה”.
ואכן, השנה נפתח בית חב”ד ה-770 במספר, בשביל חסידי חב”ד המספר הזה (כמספרו של מרכז חב”ד העולמי בניו יורק) הוא יותר ממספר בעל משמעות, והוא מסמל את ההתפתחות האדירה של מפעל השליחות בישראל שהרב אהרונוב עומד בראשו, שנחשב המפעל היהודי הגדול בעולם, בעוד כחודש ייערך כינוס השלוחים העולמי, ומפעל השליחות בארץ הינו המשמעותי מבין כולם.
צעירי אגודת חב”ד נחשב הארגון המשומן והיעיל ביותר המסייע לאלפי השלוחים, וכיום המערך של צעירי חב”ד מסייע אף לשלוחים בחו”ל. הסיוע לשלוחים משתרע על עשרים וארבע שעות ביממה, ולעיתים גם מעבר. 1,300 שלוחים פועלים רק בישראל עם למעלה מ-770 בתי חב”ד. מאות שלוחים חדשים יצאו במהלך השנה האחרונה – מהכינוס הקודם ועד לשבוע זה. אלו הם נתונים מדהימים בכל קנה מידה. מי האחראי על כך? לדברי הרב אהרונוב, “הרבי”.
אחד הדברים שהכי בולטים אצל הרב אהרונוב הוא הדיסוננס הפלאי שנגלה לענינו. מצד אחד יש לו לא מעט קשיים והפרעות שצצים ללא הרף מבית ומחוץ, הקנאה בהצלחתו הפלאית כמעט, מאלצת אותו להתמודד עם קשיים שאדם מן השורה לא היה עומד בהם, ומצד שני נמצאת העשייה החב”דית בשיא של כל הזמנים. גם מבחינת החומרים ההוצאה לאור והיוזמות שמשדרגות את עבודת השלוחים ברחבי הארץ ומקפיצות אותם מעלה-מעלה.
זה רק מצביע על היכולות האדירות שיש לו והסייעתא דשמיא שאופפת אותו כשליח נאמן של כ”ק מרן אדמו”ר מליובאוויטש זי”ע. “השלוחים שנמצאים בשטח אין להם את הזמן והמשאבים להכין חומרים ועזרים טכנולוגים, ואף חומרים תורניים עמוקים ומורכבים לשיעורים והרצאות”, הוא אומר.
המרכז של צעירי חב”ד מספק את כל מה שניתן בתחום, מהסבר על המושג ‘של ברית מילה’ ועד להוראות בעת הפטירה ח”ו. הכל בטוב טעם וערוך בצורה מקצועית וברמה גבוהה המותאמת ככפפה ליד לכל העדות והמסורות. העזרים המדהימים משדרגים את כל העשייה החבד”ית בישראל מכל הבחינות.
כך גם הוקמה מחלקה חדשה בחודש האחרון שכבר פעילה וקוצרת הישגים שמתעסקת בתקציבי ממשלה וקרנות לבתי חב”ד, ומסייע מאוד לשלוחים בפעילות האדירה.
וכך, למרות האתגרים, בחצי יובל האחרון, זינק מפעל השלוחים מפחות משלוש-מאות שלוחים לאלף ושלוש מאות שלוחים הפזורים בכל פינה ברחבי הארץ. למרות השמות ‘החמים’ בעולם, השליחות בארץ ישראל הפך לדבר הכי ‘חם’ בעולם השליחות. אין כיום אף מקום בעולם שמידי שבוע יוצא יותר ממשפחה אחת לשליחות, וזאת למרות שהשליחות בארץ יש לה קשיים ומגבלות שלא קיימים בחו”ל כלל.
“השליחות בארץ קשה יותר”
בדיוק בנקודה זו בקשתי לשמוע מהרב אהרונוב, הרי בעוד שהפעילות של שליחי חב”ד ברחבי העולם מוכרת מאוד וקוצרת הלל ותשבחות גם מיהודים שרחוקים מאוד מחיי תורה ומצוות, ואפילו מיהודים שלא בדיוק אוהדים את חב”ד – הפעילות האינטנסיבית של בתי חב”ד בארץ שונה במהותה. מהו אפוא בעיניך התפקיד של בתי חב”ד ושל שליחי חב”ד בארץ?
“במידה מסוימת, יש את האקסיומה שהפעילות של שליחי חב”ד בעולם היא קשה אך בארץ קלה יותר. אני יכול להעיד שהעבודה של השליחים בארץ, לעתים קשה יותר מעבודתם של שליחים ברחבי העולם. גם מבחינה רוחנית וגם מבחינה גשמית. כאשר העבודה צריכה וחייבת להיות יצירתית יותר, על־מנת להגיע לקהלים שונים בעם, ויום הכיפורים האחרון מעיד על כך, הפרעות היו גם במניינים של בתי חב”ד אבל השלוחים בחוכמתם ידעו לנתב זאת בצורה כזו שלא תיצור משבר בקרב חלקי העם, ולכן לא שמעת כמעט על האירועים הללו ובודאי לא בסיקור שלילי, לצערי לא בכל הארגונים יש את היכולת הזו”.
“ההתמודדות של השליחים בארץ עם סטיגמות ואירועים פוליטיים שונים גורמת לעליות וירידות ולעתים מקשה על עבודת השליחות. אני באופן אישי נפגש עם שלוחים ושומע על הקשיים, על העבודה הקשה בדרך לרכישת אמונו של הציבור, על הקשיים בכל הנוגע לגיוס הכספים לפעילות. באופן כמעט מוחלט אפשר לומר שלשליח בחו”ל יותר קל לגייס כספים בהיקפים גדולים מאשר שליח בארץ. זה מובן שבתי חב”ד בחוץ לארץ נתפסים טוב יותר, כי עצם הימצאותם במקומות שיהודים זקוקים להם, מעוררת אהדה, וטוב שכך. עם זאת, עבודת השליחות בארץ לפעמים קשה יותר, ומטבע הדברים לא תמיד זוכה לאותו פרגון, תגובות קוצרות הלל ותשבחות, אך בוודאי לא פחות קשה”.
אני מאזין למונולוג של הרב אהרונוב ואני מתחיל להבין, מדוע אומרים עליו שאט אט ובשקט בשקט וכמעט מבלי משים, הפך הוא להיות היהודי המשפיע ביותר בעולם היהודי כיום. המערכות העוצמתיות שעליהן הוא חולש לא קיימות כיום בידי אף אישיות יהודית ברחבי העולם. מי שמאזין לו יכול להבין מה עומד מאחורי האישיות הכובשת של הרב אהרונוב, עם כל הכריזמה שלו הוא מרגיש “קטן” מול השלוחים בישראל ומדבר עליהם בהערצה גלויה.
אם ננסה להיות ספציפיים וממוקדים יותר, כיצד נראה סדר יומו של שליח ממוצע בעיר סטנדרטית, חילונית? ועל זו הדרך: מה המדד שהופך שליח חב”ד למצליח – מספר היהודים שהוא הצליח להניח להם תפילין או מספר היהודים שהוא קירב אותם והחזיר אותם בתשובה שלמה? ואולי זה בכלל מספר המוסדות שהוא הצליח להקים בעירו?
“כאשר שליח קם בבוקר, דבר ראשון, הוא רואה את המטרה, לתקן עולם במלכות ש־ד־י, במילים פשוטות, להביא את הגאולה בפועל ממש. דברים אלה מתבטאים בצירוף של מעשה טוב ועוד מעשה טוב, שכולם מביאים למטרה הברורה של תיקון העולם. די עם נזכיר את דברי הרמב”ם, שהרבי זי”ע חזר עליהם שוב ושוב, בכתב ובע”פ. בהלכות תשובה פרק ג’ מביא הרמב”ם את דברי הגמרא ופוסק להלכה: לפיכך צריך כל אדם שיראה עצמו כל השנה כולה, כאילו חציו זכאי וחציו חייב, וכן כל העולם חציו זכאי וחציו חייב. עשה מצוה אחת, הרי הכריע את עצמו והכריע את כל העולם כולו לכף זכות, וגרם להן תשועה והצלה”.
הוראות נדירות ואישיות
בנקודה זו בדיוק בקשנו לשמוע מהרב אהרונוב על הדרכות והוראות שקיבל באופן אישי בשנים הראשונות מפה קדשו של כ”ק מרן אדמו”ר מליובאוויטש זצוק”ל.
“ההוראות הן רבות ביותר ועל כל צעד זכינו להתייחסויות נדירות ומיוחדות כמו גם ברכות נשגבות ביותר. גם היום אנו רואים במוחש את ברכותיו הקדושות של הרבי למוסד ולכל העוסקים בשליחותו. זכינו לקבל התייחסויות רבות בתחומי ההוצאה לאור והפעולות השונות במשך כל ימות השנה. גם כשהיו פונים אל הרבי בטענות כאלו או אחרות על פעילות כזו או אחרת, הרבי התבטא לא אחת שכשמפריעים לפעילות צעירי אגודת חב”ד, מפריעים לו. והדברים מבהילים. הרבי אף הוסיף וכתב בכמה הזדמנויות שהעבודה בצעירי אגודת חב”ד, יותר ממה שהעובד נותן מעצמו להתפתחות המוסד, העבודה נותנת לעובד הן בגשמיות והן ברוחניות. המוסד של צעירי אגודת חב”ד נגע לרבי בכל מאודו והוא המוסד היחיד שהרבי זי”ע השתתף בהוצאותיו באופן קבוע”.
“לפני שלושים וארבע שנים נפגשתי עם תורם ותומך גדול בפעילותנו וביקשתי ממנו סיוע בסכום עתק, בייחוד בתקופה המדוברת. הוא ביקש שאכתוב לרבי שהוא מוכן להתחייב לתת את מלוא הסכום המבוקש, אבל הוא מבקש שהרבי יברך אותו בעשירות. פניתי למזכירות של הרבי וביקשתי להכניס פתק עם בקשתו. נעניתי שאין זה מקובל להכניס פתקים ובקשות מסוג זה. לא ויתרתי, ביקשתי והפצרתי שעלי לעשות את הכל כדי לקבל את הסיוע הגדול, ואכן הבקשה הוגשה לרבי. תשובת הרבי לא איחרה לבוא. הרבי השיב שאודיע לו שהתרומה התקבלה אצלנו בפועל “ותשואות חן, אזכיר על הציון”. זו הייתה הברכה הכי גדולה שיכול חסיד לקבל וב”ה אותו חסיד מילא את ההתחייבות במלואה”.
ארגז כלים ענקי
במשך עשרות בשנים, צעירי חב”ד זוכה לספק את התשתית היסודית לעבודת השליחות השוטפת בישראל על כלל ההיבטים הכרוכים בכך, מן המסד ועד לטפחות. הדבר בא לביטוי בין היתר בעבודת המטה הגדולה להכנת הפלטפורמה לפעילות היקפית של השליחות. תשתית זו שהחלה להתרקם קמעה קמעה מאז סוף שנות הכפ”ים, קיבלה תנופה אדירה במפנה שנות המ”מים, והולכת ומסתעפת במשך השנים הלוך והוסף, הלוך ואור.
כאן יודגש שלצד הסיוע המקיף, כל שליח בסופו של דבר מתמודד בעצמו עם המחיה והכלכלה החודשית של בני משפחתו, ולעיתים מדובר בקשיים לא פשוטים.
ונחזור למעטפת המסייעת של צעירי חב”ד. על ידי עבודה סזיפית ועקבית במשך כל השנים, בצורה מאורגנת ומקצועית לעילא, עבודה שלא רק שאינה פוסקת אלא אף מרעננת את עצמה כל הזמן ברעיונות חדשים ויצירתיים, כשבכל פרק זמן נוספת קומה נוסף ונדבך נוסף למערך הקיים – נוצר לפנינו מצע אופרטיבי עשיר ומגוון, יצירתי, מקיף ורב תחומי – המעניק לכל שליח נקודת פתיחה אחרת לגמרי בכל יום מימות השנה, ומאפשר את מינוף הפעילות לגבהים, אפקטיביות ויעילות מבצעית, מיקוד וניצול הזמן ועוד ועוד.
המובן הבסיסי של תשתית זו הוא בראש ובראשונה מתן ארסנל שלם של “כלי עבודה” לשלוחים ולאנ”ש העוסקים במלאכת הקודש.
במסגרת זאת צעירי חב”ד אחראית אחראי על הוצאה נרחבת של עלונים שבועיים (שיחת השבוע האהוב והפופולארי בקרב קוראים רבים; התקשרות – ששינה את פניו של קיום מנהגי חב”ד וגרם להתעוררות גדולה ולידיעה רחבה בהלכות ומנהגי חב”ד); חוברות הדרכה לחגים ועלוני הסברה בשפות שונות למבוגרים ולילדים; אספקת מגוון רחב של חנוכיות בחנוכה: לרכבים, להעמדה במרכזי הערים, לזיכוי הרבים בבתי עסק; הכנת ואספקת מאות אלפי משלוחי מנות, עלוני הסברה בשפות שונות לקראת חג פורים; הפעלת מבצע מצה לתלמיד בו משתתפים ומבקרים אלפי ילדי ישראל מכל רחבי הארץ, הפעלת מסורתי של חגיגות החומש לילדי כיתות א’ מבתי ספר בכל רחבי הארץ שבאים לביקור וחוויה רוחנית חבדי”ת בכפר חב”ד; הכנה ואספקת פלטפורמה נרחבת ביותר לתהלוכות ל”ג בעומר בכל רחבי הארץ; ועוד ועוד. וזה לא מליצה. אין ספור הוצאות לאור במשך השנה, לצד פיתוחים רבים אחרים שמשדרגים לאין ערוך את פעילות השלוחים.
“שער בנפשך אילו כל בית חב”ד היה נדרש להכין חומרים שבועיים, חודשיים ולפני המועדים והארועים השונים בעצמו!”, אומר הרב אהרונוב, “כמה מאמץ בזמן, בממון ובכוחות נפש נחוץ לשם כך! היום כל שליח יודע שהוא יכול להשיג את כל החומרים הנחוצים לו לפעילות השוטפת מבעוד מועד ולקבלם בזמן, באיכות הגבוהה ביותר ובהשתתפות הכי זולה עבורו, הזמן היקר שנחסך לכך יכול להיות מוקדש לפעילות עצמה. גם העובדה שכל בתי חב”ד בכל רחבי הארץ משתמשים באותם החומרים, תחת אותה עריכה ברמה הגבוהה ביותר, אותו לוגו ואותו עיצוב מקצועי ומאיר פנים, הופכים את בתי חב”ד ממוסדות פרטיים של איש פלוני בעיר פלונית – למעצמה בת מאות סניפים ואלפי פעילים”.
הרב אהרונוב שב ומדגיש שהקרדיט כולו לכוורת הפעילים הבלתי נלאית של עשרות-רבות של חסידים נמרצים, שכל כולם מוקדש לשליחות הקודש, הפועלים בכל ימות השבוע, מסביב לשעון, לרווחתם של השלוחים.
בנקודה הזו מבקש הרב אהרונוב להוסיף, “יש לחב”ד הרבה ידידים הן בארץ והן בחו”ל שעוזרים ומסייעים. אך קשה לבטא במילים את העזרה והסיוע עד כדי מסירות נפש ביום ובלילה של השר הרב מאיר פרוש שליט”א, שעושה ככל יכולתו ולמעלה מיכולתו עבור מוסדות חב”ד בכל רחבי הארץ”.
ואכן אין ספק שכיום צעירי חב”ד הינה מודל לחיקוי לכל מפעלי התורה וארגוני התשובה בכל רחבי תבל.
מחייב את העסקנים
בשיחת רקע שערכנו עם אישים בחב”ד, אומרים לנו פה אחד, כי מי שמביט על ההיסטוריה של צעירי חב”ד, פשוט לומד שיעור נדיר בעסקנות חב”דית ובהתמסרות מוחלטת לכ”ק אדמו”ר מליובאוויטש זי”ע.
המתבונן בפעילות החב”דית בעשורים האחרונים, יראה כי באופן עקבי ולאורך זמן, פרוייקטים שהיו נוגעים לרבי בכל מאודו ושהיה חשש קירסו ויאבדו בתהום הנשייה ומי שהיו אמון על טיפולם לא יכול היה עוד לעוד משימה מכל מיני סיבות – הנה הוא וצוותו נרתם בכל המרץ והעוצמה לעניין, ובעבודה מסורה ימים ולילות שלמים כפשוטו, הפכו את אותו מוסד שמצוי היה בעת משבר למקור של הצלחה וגאווה חבדית.
היה זה לפני כ-30 שנה, כשהרב ר’ מאיר פריימן ז”ל מנהל “רשת אהלי יוסף יצחק”, נפטר לבית עולמו באופן פתאומי. אז התגלה באיזה מצב כלכלי חמור נמצאת הרשת, ואיזו מסירות נפש אדירה היתה לר’ מאיר כאשר נאלץ לגלגל חובות של מליונים על גבי מליונים, סכומים אדירים כפשוטו.
נערכה אז ישיבת חירום של אגודת חסידי חב”ד, יחד עם חברי בית דין רבני חב”ד וחברי הנהלת אגו”ח, הרבנים: ר’ שלמה מיידנצ’יק, ר’ שמואל חפר ור’ יוסף יצחק אהרונוב. ר’ שלמה מיידנצ’יק חזר ואמר: אין בארץ מי שיכול לקחת על עצמו “תיק” כזה, מוסד עם חובות אדירים והכל יכול להתמוטט היל”ת, וחזר ואמר: שרק הרב אהרונוב מסוגל לקחת על עצמו דבר כזה, ודחף בכל הכח את הרב אהרונוב שיקח זאת על עצמו את האחריות על הרשת.
וכך הווי: הרב אהרונוב לקח על עצמו את עול ניהול רשת אהלי יוסף יצחק ליובאויטש ובכללם את מלוא האחריות על כל החובות, גייס את הרב צבי רוטנברג שינהל מו”מ עם הנושים, והזרים מליונים לכיסוי החובות! במקביל הוא גייס את הרב ישראל בוטמן ע”ה שיתעסק בפיתוח הרשת, ובהמשך הזמן מינה לצידו את יבדחל”ט הרב אליהו קריצ’בסקי שיחי’ וכך בתהליך ארוך ומפרך, הפכה הרשת מגוף שיכול למוטט את כלל בתי הספר שהיה תחתיו ח”ו, לגוף שעלה על דרך המלך ומנהלי בתי הספר והמורים גאים בו.
כך גם לגבי פרוייקט צרנוביל, מקובל לחשוב שהפרוייקט מלכתחילה הוטל על צעירי חב”ד, אלא לא כך הם פני הדברים, האחריות הוטלה בתחילה על ארגון אגודת חסידי חב”ד. בשלב הראשון ר’ בורקה שיף קלט את הבנים העולים ור’ שמואל חפר קלט את הבנות העולות , והרב אהרונוב ניהל את פרוייקט ההעלאה מבחינה לוגיסטית.
אולם כשהרב שיף וגם הרב חפר הרימו ידיים ולא יכלו לקחת על עצמם את פרוייקט הקליטה היקר מפני כובד המשא, אך מצד שני ברור שהרבי מאוד רוצה שהפרוייקט הזה ימשיך להתקיים ולהתקיים (ואז הזכיר אותו בשיחה של כינוס השלוחים באופן מופלא ביותר!). מי אפוא התגייס לקחת את האחריות במלואה על עצמו, מבלי הבט על הקשיים הכבירים הכרוכים בכך, על מנת שרצונו של הרבי יתקיים? הרב אהרונוב! הוא לקח על עצמו את כל האחריות הבריאותית והכלכלית, הכרוכות בהוצאות עתק, והפך את הפרייקט הזה לאחד הפרויקטים שהביא כל כך קידוש שם שמים, יחד עם הרב רייטשיק ע”ה.
כך גם היה בשנת תשמ”ט כאשר ההוראה להתעסק בבחירות ולהביא להצלחתה של ג’, הגיעה לבית דין ולארגון הגג, אבל אף אחד לא היה מוכן להכנס להוצאות העצומות ולמאמץ הכביר, על אף שעמדה כאן היוקרה של חב”ד כפי שזכור למי שהיה באותם ימים ורצונו הקדוש הברור של הרבי. אבל הרב אהרונוב, כרגיל, היה החייל הראשון שקופץ אל המשימה ומי שמבצע את הוראות הרבי על הצד היותר נפלא. עם כל העוצמות הוא גייס כספים וגייס את בתי חב”ד ואת כלל אנ”ש והביאו לתוצאה נפלאה שמעל הטבע, וגרם לנחת רוח עצום לרבי שביטא זאת במענות הקודש בנושא.
למעלה מן הכסף
הרב אהרונוב ‘קיבל’ את צעירי חב”ד כגוף קטן והגדיל אותו לגוף ענק, בעל השפעה רבה, גם ברמה הפוליטית הארצית. למרות זאת הגוף הזה, מאז שיצא ממשיך לפרוח, ובעיקר להשפיע על הציבור ולעצב את דעת הקהל היהודי והישראלי.
“אנא פעלי דיממא אנן, וכל עבודתינו ומעשינו אינם מכוחותינו”, הוא אומר בטון נחוש, “מובן הוא, בענייננו, שכל ההתפתחות של בתי חב”ד היא אך ורק מכוחו של הרבי, שגם היום, ויתיר מבחיוהי, משפיע שפע רב על בניו השלוחים, שגרירי האור המסורים ונתונים למצוות השליחות”.
את כל הפריחה הזו יצרו בתי חב”ד ברחבי הארץ בניצוחו של המטה המרכזי צעירי חב”ד בהנהגתו של הרב אהרונוב, שהוא ללא ספק הוא אחד מהאנשים המשפיעים וממנהיגים היהודיים בעולם.
לאורך השנים, לקח על עצמו הרב אהרונוב לא מעט אתגרים כלכליים לא פשוטים, כמו הצלת ילדי צ’רנוביל במצוות הרבי. “אם תשאל בעל עסק הכי מצליח בעולם, האם ייכנס להשקעה של עשרות מיליוני שקלים כדי להציל יהודים, הוא בוודאי יביט בך מכף רגל ועד ראש ויחשוב מאיפה נפלת. כשהרבי נתן לנו את ההוראה לפעול לאלתר להציל יהודים מברית המועצות, אבל לא הלכנו לרואה חשבון לבדוק מהי העלות ומתי נשלם. פעלנו מיידית. זו מנהיגותו של הרבי. בהוראה אחת יצאנו לדרך בלי לדעת מי, מה ומתי, ופעלנו בכל הכוח להציל מה שיותר יהודים”.
“מעל שלושת אלפים משפחות עלו לישראל ופתחו חיים חדשים. הם יצאו משם בדרך לא דרך, רצו למטוסים רק להינצל. העמדנו תשתית על גבול הטירוף רק כדי להצילם וב”ה בהרבה סייעתא דשמיא הצלחנו להציל אלפי משפחות שחייהן וחיי ילדיהן ניצלו. לא חלמנו עד לאיזה שיעור יאמירו ההוצאות לביצוע המשימה, אך כשמקבלים פקודה עלינו לפעול לבצע ומה שיותר מהר וזה מה שבוצע. גם היום אנו משקיעים סכומים גדולים בביסוסם, רפואתם ורווחתם של המשפחות שרבים מהם זכינו להביא לחופה כדת משה וישראל והקימו בתים לתפארת”.
כאמור, השלוחים המסורים צריכים לדאוג למימון הפעילות בעצמם, והדבר מהווה אתגר לא פשוט. לא פעם, הרב אהרונוב, מקבל פניות לא פשוטות ממשפחות שלוחים שנקלעו לצרה. “למעשה, אלה הרגעים הקשים ביותר, אשר מדירים שינה מעיני, כאשר אני מדבר באופן קבוע עם שליחים אשר מבכים את העובדה שהם נמצאים בבעיות כספיות, וצריך למצוא את הכוחות ואת המילים הנכונות, ולא פעם אני כותב לרבי זי”ע ושולח לאוהל הקדוש ‘פדיון נפש’ שבו אני מבקש שיהיו לי הכוחות והמילים הנכונות שיעודדו וירימו את רוחם של אותם השלוחים, וב”ה, לפום צערא אגרא, אותם שליחים, לאחר מכן, פועלים באופן שלמעלה מדרך הטבע. כך גם אצלנו, הכל נעשה למעלה מדרך הטבע, וכמה שלא אגיד יהיה מעט מן המרובה בזכות ברכותיו הקדושות של הרבי שמלוות אותנו יום יום”.
“פעם אמר הרבי לשליח שנכנס אליו ליחידות: “אני שומע שהמצב אצלך בבית בעניות ודוחק ועוד גרוע מזה, אני לא מסכים לזה בשום אופן”. הרבי אמר את הדברים בטון מאוד תקיף והמשיך: “תיכנס להרב חדקוב ותאמר לו בשמי שייתן לך כסף עבור שני זוגות נעליים לשנה, שני קאפוטעס לשנה, שני כובעים לשנה וכל מה שאתה צריך כדי לא לחיות בדוחק”.
“יש גם מושג שנקרא “מסירות נפש למבצע של הרבי”. אספר לך סיפור: כידוע, הרבי היה שולח משלוח מנות לשלושה אנשים קבועים. בפורים תשל”ב, הרבי שינה ממנהגו ושלח משלוח מנות לאחד מראשי השלוחים. הסיפור שעמד מאחורי אותו משלוח היה כזה: באותה שנה הרבי עורר על מבצע פורים בכל הלהט וה’שטורעם’. אחד מראשי השלוחים החליט למרות המצב הכספי הקשה בו היה שרוי, לתת הוראה לאנשיו להכין משלוחי־מנות בכמות גדולה מאוד יחסית. אצל אחרים ‘לכתחילה אריבער’ באותם ימים פירושו היה 700 מנות אבל אותו שליח ואנשיו הכינו שבעת אלפים”.
“את אחת החבילות שלחו לרבי עם דו”ח מפורט על הפעילות. בפורים הרבי הוציא עבור אותו שליח חבילה, עליה כתב: “תשואות חן על הבשורות הטובות בדו”ח”, והוסיף: “מצורף בזה משלוח מנות לו”…”
דור אשר לא ידע
כיצד ניתן להסביר בשפה אנושית ורציונלית שכל-כך הרבה שנים לאחר הסתלקותו של הרבי זי”ע, אתם ממשיכים לגדול ולפרוח, שלוחים חדשים יוצאים למקומות חדשים, בחורים מתחנכים על טהרת הקודש מתוך התקשרות פנימית ואמיתית לצדיק, כיצד זה קורה, כשדור שלם קם וגדל והוא “לא ידע את יוסף” ולא ראה בעיניו את הרבי זצוק”ל?
“זו הנקודה הכי מתאימה להמחיש “רבי”, במלוא מובן המילה ‘רבי’. הרבי הקים מפעל עולמי בקנה מידה שאין לו אח ורע ועל־ידי תורתו שנמצאת במאות ספרים, ממשיכים להתקשר אליו יום־יום ולחיות את מילוי בקשתו, השלוחים ואנ”ש נוסעים לציונו של הרבי ותפילתם שיצליחו לקיים את רצונו ושליחותו, להביא לימות המשיח ולהגיע לכל יהודי באשר הוא ולהביא לו את אור היהדות במאור פנים ואהבת ישראל”.
בטוח שלא שמתם לב אבל לדעתי לא ראוי להתנסח במילים ראיון חשוף… יותר מתאים ראיון גלוי וכדומה.