עובד במשרד רה”מ בשגרה; מג”ד במלחמה: “רואים אותנו רצים? רוצו לכיוון הנגדי”

“אם אתה רואה אותי רץ עם החיילים שלי, כדאי מאוד שאתה תמהר לרוץ לצד ההפוך” אומר לנו המג”ד סא”ל (במיל’) אנדרי במהלך הסיור שלנו בשטח. “אנחנו מסתערים לעבר האיום ומנטרלים אותו”.

בימים אלו, במקביל לפעילות של כוחות צה”ל ברצועת עזה מתקיימת כל העת פעילות סיזיפית ומתמשכת לסיכול טרור במרחב יהודה ושומרון. כדי לראות מקרוב את פעילות הלוחמים בגזרת שבי שומרון יצאנו לסיור שטח עם מג”ד 7015 סא”ל (במיל’) אנדרי.

את הסיור אנו פותחים בבסיס חטמ”ר (-חטיבה מרחבית) שומרון. ממפקדת המח”ט אנחנו יוצאים עם הג’יפ של המג”ד כאשר כל הדרך מלווה אותנו מאחור הדויד. בדויד (-ג’יפ ממוגן) יושבים ארבעה לוחמים של הגדוד שמאבטחים את נסיעתנו במרחב.

חלק מהסקירה על ההגנה המרחבית סביב יצהר

בתחילת הסיור אנחנו מטפסים לנקודת תצפית סמוך ליצהר, שם נותן לנו המג”ד, סקירה כללית על האיומים מהכפרים הערבים שמקיפים את היישוב סביב. כאשר בכל פעם שאנו פורקים מהרכבים נפרסים הלוחמים סביב על מנת להגיב לכל מחבל שלא יבוא חלילה.

תגיד, הערבים תושבי הכפרים באזור מודעים לפעילות שלכם, כלומר הם חיים בחשש מתוך הבנה שמי שיפעל בטרור יפגוש אתכם באמצע הלילה מעל המיטה שלו?

“קודם כל כן, אנחנו עושים הרבה מאוד פעילות. לפעמים הפעילות היא רועשת כשאנחנו נכנסים עם כמה כלים רועשים. אז הם שומעים ומיד מעירים את כל החברים. ולפעמים אנחנו נכנסים רגלי בשקט ויוצאים בלי שאף אחד מרגיש”.

“כמובן שכל פעילות כזו יוצרת רעש והד שמקרין על כל הסביבה, הם מבינים ורואים שאנחנו פועלים כנגד כל מי שצריך”.

אתם לא נראים חבר’ה צעירים, מה אתם עושים פה בכלל בלחימה?

סא”ל אנדרי גאה מאוד בלוחמים שלו ומסביר שאכן הם גדוד מילואים, כולם אנשים בעלי משפחות וילדים. כשפרצה המלחמה עלו כולם על מדים ויצאו מיד להילחם בעוטף עזה. מאז הם במילואים מעל 200 ימים. ממש בימים אלו הם מסיימים תקופה של כחודש וחצי בגזרת השומרון.

בין הלוחמים ניתן למצוא שמאלנים וימנים, מתנגדי נתניהו ותומכיו, אולם דומה שכולם שוכחים מהכל ברגע שהם לובשים מדי צבא.

“אני מעדיף לעבוד עם החיילים שלי מאשר עם יחידות מיוחדות”, אומר לנו סגן אלוף אנדרי. “עליהם אני סומך יותר”.

באמירה הזו הוא מצביע על תופעה שהביאה עמה המלחמה. אם בעבר היינו רגילים לשמוע בעיקר על פעולות של כוחות מיוחדים שנכנסים למחנות הפליטים והערים הפלסטיניות בכדי לבצע מעצרים של מבוקשים. היום הדברים מתנהלים אחרת בשטח, כאשר את רוב הפעילות מבצעים יחידות ‘רגילות’ המיומנות בפעילות בלב השטח העוין.

ייתכן שאחד הגורמים לכך היא העובדה שרוב הכוחות המיוחדים של צה”ל מרוכזים בימים אלו בפעולות מורכבות ברצועת עזה. כשסא”ל אנדרי מספר לנו על הפעילות של הגדוד שלו בשכם ובכפרי האזור ניתן לשמוע את הנחישות והביטחון שלו שמוקרנת בתורה גם על הלוחמים בשטח.

בשעות הלילה, לא נעים לנסוע כאן בכבישים הכל חשוך ומאחורי כל עץ יכול להסתתר מחבל חמוש שעלול לפתוח באש לכיוונך. איך אתה מרגיש בסיטואציה כזו?

“בלילה פחות חם” אומר המג”ד. “זה הפלוס של שעות החשיכה”.

אין בך חשש או פחד מהיתקלות עם מחבלים?

“קודם כל חשוב שתבין שהיתקלות כזו היא דבר מעולה, אני שמח כשמחבל מתקיל אותי, בשביל זה אני כאן” משיב סא”ל אנדרי ומסביר שהוא והחיילים שלו מאומנים ומתורגלים בדיוק להתמודדות עם אירועים כאלה. “בדרך כלל זה לא יקרה, כי אנחנו מגיעים אל המחבל הביתה הרבה לפני שהוא מגיע לשטח”.

“אבל אם זה קורה, אני זה שצריך ורוצה להיות שם. סביר להניח שאם ניתקל במחבל חמוש הוא יצא מהסיטואציה במצב מאוזן כשהוא מנוטרל”, מבהיר המג”ד.

סא”ל אנדרי מבהיר את הדברים באמצעות משפט מתומצת. “בא נאמר, שאם אתה רואה אותי רץ עם החיילים שלי, כדאי מאוד שאתה תמהר לרוץ לצד הנגדי. כי אנחנו מסתערים לעבר האיום ומנטרלים אותו”.

המג”ד שבימי שגרה עסוק עד מעל לראשו בתפקידו במשרד ראש הממשלה קפץ לבסיס בדרום עם פרוץ המלחמה ביום שמחת תורה. בהתחלה הגדוד שלו ביצע משימות בעוטף עזה וביום בו אנו עורכים את הסיור בשטח הוא מסיים חמישה שבועות של מילואים בשומרון כאחראי על גזרת שבי שומרון.

תחת פיקודו נמצא גדוד 7015 המונה כארבע מאות וחמישים חיילים, מחולקים לפלוגות הפועלות בכל הערים הפלסטיניות והכפרים בסביבה. הם נמצאים כיום בחטמ”ר שומרון ומחזיקים את גזרת שבי שומרון.

במהלך הסיור שערכנו בגזרה ראינו את המחסומים בכבישים סביב העיר שכם ונוכחנו לראות את הבידוק הקפדני שעוברים הרכבים אחד אחד. המג”ד מסביר לנו כי בהתאם להערכת המצב העדכנית מבוצע בידוק בכלל הצירים במרחב.

“בסוף המטרה שלנו היא להבטיח שקט וחיי שגרה לכולם, ערבים ויהודים כאחד. אנחנו לא נגלה סובלנות כלפי כל מי שינסה להפר את הסדר במרחב”.

אנחנו ממשיכים את הסיור ומגיעים לצומת ג’ית. במקום עומדים החיילים של סא”ל אנדרי ובודקים רכב רכב. כל רכב שמגיע למחסום עובר בידוק.

אני רואה שהלוחמים עומדים דרוכים עם הנשקים, מה קורה אם מגיע ערבי חמוש למחסום?

“סביר להניח שהוא יסיים את המפגש במצב מאוזן”, מסביר סא”ל אנדרי. “אנחנו לא נוטלים סיכון, ערבי חמוש הוא מחבל ואנחנו נתייחס אליו בהתאם”.

המג”ד מבהיר כי הלוחמים פועלים בנחישות מול כל גורמי הטרור. “אנו פועלים בהתאם להוראות הפתיחה באש, הלוחמים יודעים להבדיל בין הסיטואציות השונות. ילד ערבי שזורק אבן ממרחק של ק”מ אינו דומה לערבי שמחזיק בלוק בסמיכות לחייל ומאיים על חייו, בכל מצב ובכל סיטואציה אנחנו פועלים בהתאם לנדרש על פי החוק”.

“אבל חשוב להבין שכל אירוע טרור אנחנו לוקחים ברצינות. תמיד הולכים לחומרה. מי שהיום זורק אבן יכול בהמשך להשליך מטענים”. אנחנו לא לוקחים סיכונים במצבים כאלו.

מה עושים אם הנהגים עצבניים מהעיכוב במחסום?

“שישתו כוס מים”, אומר סא”ל אנדרי, “כשאתה עומד בפקק אתה לא מתעצבן?! אין מה לעשות. בשביל זה יש לחייל שם רמקול להרגיע את החבר’ה לפעמים ברכבים בהמשך”.

אנחנו מתקדמים לצומת נוספת, שם אנחנו רואים את הלוחמים שעומדים גם בתחנות האוטובוסים בצירים. המג”ד מסביר שהגדוד עוסק בהגנה על התושבים, המטרה היא ברמה שכל נער ונערה יוכלו לקום בבוקר וללכת לבית הספר בלי חשש. “אנחנו צריכים לאפשר לתושבים להיות ולהרגיש בטוחים בהליכה רגלית בכל מקום כאן באזור”.

בשעה שהתחנה ריקה הלוחמים מרשים לעצמם לעמוד בצל לכמה רגעים. עם הגעת אזרחים הלוחמים יוצאים מהתחנה ועולים לעמדות שלהם עם הנשקים להגן על האזור. סא”ל אנדרי מזכיר שהלוחמים האלה עובדים באזרחות כעורכי דין או רואי חשבון. וברגע שנקראו עזבו את האישה והילדים בבית והגיעו לכאן להגן על התושבים באזור. לסא”ל אנדרי עצמו ארבעה ילדים מתוכם תאומות חמודות בני שנה וארבעה חודשים. “בלי התמיכה של אשתי לא הייתי פה היום, בטח לא הייתי מגיע להיות מג”ד” אומר סא”ל אנדרי.

כמה אתם פועלים בתוך העיר שכם? נראה שפחות שומעים על פעילות כאן במרחב.

סא”ל אנדרי מספר לנו על פעילויות רבות המתבצעות כמעט מידי לילה בתוך העיר שכם והכפרים העוטפים אותה. “אנחנו פועלים על פי הצורך כמעט מידי יום למעצר מחבלים, לפעמים אנחנו נכנסים בצורה גלויה כדי לגלות מקורות התנגדות, אנחנו מחכים שיהי מישהו עם אומץ לתקוף אותנו. זו המשימה שלנו לגלות את המפגעים ולטפל בהם”.

“התפקיד שלנו”, אומר סא”ל אנדרי, “הוא להגן על הישובים כאן בגזרה, אבל הגנה לא מסתיימת בהצבת כוח בכניסה ליישוב. אנחנו מבצעים כמובן פעילות יזומה כל העת בתוך הכפרים והערים הפלסטיניות דוגמת שכם שהיא בגזרתנו על מנת לסכל כל פעילות טרור”.

“אנחנו עושים הרבה מעצרים בכפרים, הרבה מארבים, תצפיות וסיורי פטרול בתוך הכפרים”, אומר סא”ל אנדרי. “אנחנו מכירים את הכפרים הערבים ברמה כזו שאנחנו יודעים מי מוכר לימונים, מתי ובאיזו פינה בכפר”.

לעיתים שומעים על פעילות חשאית שהכוחות נכנסים רגלית לתוך העיר ויוצאים בלי שאיש הבחין בהם. לפי מה מחליטים אם להיכנס חשאית או גלוי?

“השיקול אם להיכנס רגלית באופן חשאי או ברעש עם הרבה כלי רכב הוא מבצעי בלבד”, מבהיר סא”ל אנדרי. לעיתים כדי לתפוס את המבוקש אותו הם נדרשים להביא עדיף להיכנס חשאית כדי שהוא לא ידע שמגיעים אליו ויברח מהבית שלו.

לדבריו אין שיקול של חשש או פחד מהיתקלות שמוביל לכניסה שקטה. “אנחנו חיילי חי”ר, זה התפקיד שלנו אנחנו לא חוששים מהיתקלות. הכוח שלי לא נערך לאיזה מישהו שיזרוק עלי אבן או איזה מטען צינור. אנחנו מוכנים להיתקלות עם מחבלים על כל המשתמע מכך. פחד זה לא בלקסיקון הצבאי בכלל, בטח לא אצל חיילי מילואים שכבר חוו דבר או שניים בחיים”.

אתה לא מתוסכל כשאתה רואה שאחרי כל המעצרים שלך המחבלים משוחררים אח”כ מבתי הכלא אחרי כמה ימים או שבועות?

סא”ל אנדרי הוא איש צבא עם ניסיון רב שנים והוא לא נופל בשאלה, “את זה צריך להפנות לדרג המדיני, לפרקליטות, זה לא קשור אלי. אני יודע שאנחנו עושים את העבודה שלנו בצורה הטובה ביותר, אנחנו מביאים את כל מי שאומרים לנו לעצור. מה קורה איתו אח”כ לא נוגע אלי”. סא”ל אנדרי מוסיף ומסביר כי יש שיקולים נוספים שצריך לקחת בחשבון ולא תמיד ניתן לפרוס את מכלול השיקולים בפני האזרחים.

יש דבר שממש מתסכל לראות, הערבים מפרסמים לא פעם תיעודים של לוויות המוניות של מחבלים שחוסלו כאשר ברחוב צועדים עשרות חמושים בלי שום בלתי מעורבים באזור, והשאלה זועקת מדוע לא הורגים אותם באותה הזדמנות?

בתגובה לשאלה מבהיר סא”ל אנדרי המג”ד כי קשה קצת להתייחס לשאלה כללית ולא לאירוע ספציפי. “ייתכן גם שמדובר באירועים שקורים במקומות נסתרים ורק אח”כ המחבלים מפיצים את התיעוד ומראים שהם צועדים ללא פחד”.

יש הנחיה או סיבה כל שהיא למה לא לירות ולחסל את המחבלים בתהלוכות האלו?

“ממש לא”, מבהיר סא”ל אנדרי, “כל מחבל חמוש הוא בן מוות”.

אם אתה רואה כזו תהלוכה מה אתה עושה?

“אם אני רואה כזו תהלוכה של מחבלים חמושים? חד משמעית הם יצטרפו לזה שהם קוברים. חד וחלק. אם אני רואה מחבלים חמושים אני יורה בכל מי שמחזיק בנשק”.

אז למה לא מחסלים אותם? יש מקרים שהם צועדים עם מוזיקה וירי חי באוויר, קשה לומר שצה”ל לא יודע כלום על מה שקורה שם.

סא”ל אנדרי שוב מתעקש לומר שאינו יכול להתייחס לאירוע כזה או אחר. ומוסיף שייתכנו שיקולים נוספים בקבלת החלטות כגון אלו. “אני בטוח שאם יש הזדמנות לחסל מחבלים צה”ל לא יפספס אותה. תקשיב טוב: צה”ל לא יפספס הזדמנות להרוג מחבלים. וכל ערבי שמחזיק נשק הוא מחבל שדינו מוות”.

הצמח הכי הכי חשוב

כשאנחנו נוסעים בין נקודות התצפית מראה לנו המג”ד צמח אחד שחשוב לו לדבר עליו – צבר. כשאני לא מבין בהתחלה את ההתרגשות הדוברת מסבירה שזה הסמל של הגדוד, גדוד צבר.

“אתה למה קוראים לנו צבר”? שואל סא”ל אנדרי, “כי אנחנו קוצניים ומחוספסים מבחוץ. אבל מבפנים אנחנו מתוקים ממש. אבל בסוף בסוף אין על גבעתי (-הגדוד הוא של יוצאי גבעתי) הם הכי טובים”.

איך העבודה מול התושבים היהודים ביישובים באזור?

“העבודה מול התושבים היא בעיקר מול הרבש”צים. הם אחראים על התיאום מולם. הם גם יושבים בהערכות המצב בחטיבה. הם נמצאים גם בהערכות מצב עם המ”פ של האזור שלהם וגם בהערכות מצב איתי כמג”ד של הגזרה”.

אתם מטפלים גם באירועי ‘תג מחיר’?

“ברור. תפקידנו לשמור על השקט מכל הצדדים. אנחנו פה כדי שכולם יוכלו לנהל את החיים שלהם בשגרה. שהילדים יוכלו ללכת לבית הספר ברוגע ללא חשש. בסוף בשביל זה אנחנו פה. ובעניין הזה אנחנו חייבים להיות חדים לכל הצדדים”.

איך היחס בינכם לבין התושבים ביום יום?

“זה משהו מיוחד. הם מגיעים כל שבת מביאים לנו אוכל ומגיעים לומר תודה. לא פעם מזמינים אותנו לבתים שלהם לשתות קפה ולפטפט”.

תגיד, איך האוכל בצה”ל היום?

“המעלה בגדוד מילואים”, אומר סא”ל אנדרי, “שהטבחים שלנו הם שפים באזרחות. יש לנו אוכל ברמה שלא מביישת מסעדות ברמה ממש מעולה”.

תכלס אתה מפקד של חבר’ה מבוגרים אין לך על הראש את כל הטלפונים מאימהות דואגות. יש לך שקט?

“ממש לא”, אומר המג”ד, “לכל אחד כאן יש אישה ב”ה, אני חושב שזה לא פחות דאגה וטלפונים מאשר עם חיילים צעירים”. סא”ל אנדרי מספר שביוזמה של אשתו נפתחה קבוצת ווטסאפ של כל נשות הגדוד. אשתו של המג”ד היא המנהלת של הקבוצה ושם עולות התלונות אם ישנם”.

לפניות ותגובות לכותב ועורך הכתבה ניתן לפנות למייל: [email protected]