לא תאמינו: זו הסיבה שלא תוקפים את מפגני הטרור של חמושים ביו"ש | חשיפה

עם תחילת מלחמת 'חרבות ברזל' צה"ל הגביר את פעולותיו לחיסול מחבלים ופגיעה בתשתיות טרור ביהודה ושומרון. אולם על אף המבצעים החטיבתיים המרובים והפעולות הליליות העקביות כמעט מידי לילה נדמה שצה"ל עדיין לא הבין שמה שקורה ביהודה ושומרון זו מלחמה לכל דבר ועניין. והוא ממשיך לפעול בשטח באופן כירורגי וממוקד מאוד.

וכך על אף שביהודה ושומרון חיים יותר ערבים מאשר ברצועת עזה, ועל פי סקרים פנימיים שלהם רוב מוחץ מהם תומך חמאס (מעל 80%), ובכל עיר או כפר יש מאות חמושים שמנסים מידי יום לפגע ביהודים, צה"ל עדיין לא הסיר את הכפפות בפעילות מולם. ונתוני המחוסלים בפעולות של צה"ל ביו"ש על אף שהן גבוהות יותר מהשנים שעברו הן קטנות בהרבה מהסיכולים בעזה.

כך שבעוד שחמאס בעזה ספג אבדות של יותר מ-10,000 מחבלים על פי ההערכות, ביהודה ושומרון בקושי עברו את המספר 500 מחוסלים.

ביקורת רבה נמתחת כמעט מידי יום בכלי התקשורת לנוכח מראות של צעדות חמושים הצועדים בריש גלי ברחובות הערים הפלסטיניות ומחנות הפליטים לעיתים רעולי פנים ולעיתים בפנים גלויות.

השאלה המתבקשת מאיליה מדוע חיל האוויר לא נכנס לתמונה ומחסל במכה עשרות ומאות מחבלים חמושים לא נותנת מנוח. כמעט אחרי כל פעולה של צה"ל שנכנס בכוחות גדולים למבצע לחיסול מחבל או שניים, מתקיימת הלוויה ראוותנית לאותו מחבל / מחבלים, כשעשרות חמושים מקיפים את ארונו של המחבל ומבצעים ירי באוויר.

אכן ניתן להניח שלא תמיד יש מודיעין מקדים לאירועים כאלה. זה מטריד מאוד כי פירושו של דבר שצעדה בה עשרות ולעיתים מאות מחבלים חמושים ומיומנים צועדים במרחק ק"מ בודדים מערים ישראליות במרכז הארץ ובמרחק הליכה קצר מיישובים יהודים, אינה מנוטרת על ידי הצבא.

גם ההנחה כי אין לצה"ל יכולת להפעיל כלי טיס שיעקבו אחרי המתחולל בכל נקודה ביו"ש. כלומר, אם החמושים הללו יחליטו יום אחד לפרוק את זעמם על ראשם של המתיישבים שנמים את שנתם בשלווה ביישוב הסמוך. צה"ל ידע על כך רק אחרי שתתחיל ההסתערות תחת אש צולבת של מאות חמושים והמון מוסת שיעבור ממסע לוויה מלא סיסמאות של נקמה לתוך בתי התושבים ביישובים שלא כולם מוקפים גדר (שאת חוסר יעילותה ראינו בשמחת תורה).

ביקשנו להבין האם במקרה וצה"ל כן יודע על אירוע המוני שכזה בו מרוכזים עשרות רבות של חמושים פלסטינים, אכן יפעל לחיסולם באופן מידי לחיסולם ולא שוב בפעילות כירורגית. ישנם טיעונים שלא תמיד התנאים המבצעיים מאפשרים את הפעולה. לפעמים יש במרחב בלתי מעורבים, לעיתים ישנם ילדים באזור ולא ניתן לתקוף.

אולם כשמתעקשים מעט להבין האם יש רתיעה בצה"ל מעצם הרעיון של חיסול עשרות מחבלים במכה אחת, כנראה שלא. לראיה נוכל להביא את מספר המחוסלים מתחילת המלחמה ביו"ש שחצה זה מכבר את ה-500 מחבלים.

ממה שאני מבין, בצה"ל חושבים שההגדרה המשפטית של המאבק בטרור ביהודה ושומרון שונה במהותו מהלחימה בעזה. ביו"ש האזור לא הוגדר כ"שטח מלחמה". וממילא המחבלים אינם עונים על הגדרת לב"ח. "לוחם בלתי חוקי".

כלומר, ככל הנראה, הסיבה שצה"ל לא פועל ביהודה ושומרון באותה עוצמה נחושה לחיסול מחבלים כמו בעזה נעוצה במגבלה משפטית. הגדרת האזור כ"אזור מלחמה" וממילא כל נושא נשק מוגדר כלב"ח, לא בוצעה.

אחרי שמבינים שזו הסיבה לפתע ברור כל כך מדוע בעזה המחבלים לא מעזים כיום ללכת בצעדות של חמושים. למה שם אין תיעודים כאלה שצה"ל צריך להסביר ש"לא ידענו על זה בזמן אמת".

לפני המלחמה אכן ראינו תמונות של מצעדים כאלה גם בעזה, משום שעדיין לא הוחלה ההגדרה המשפטית של לב"ח על כל נושא נשק ברצועה. ומשום כך הרשו לעצמם המחבלים של חמאס לצעוד ברחובות ללא מורא. כיום עם תחילת המלחמה הם לא מעזים לעשות זאת, והם יודעים שלא יעזור להם גם אם יהיו בסביבה "בלתי מעורבים".

דין אחד לעזה ודין אחר ליהודה ושומרון

המצב המשפטי שנחשף כאן מעורר שאלות מטרידות. אותו חמאס הפועל כנגד ישראל בתוך רצועת עזה הוא אותו ארגון טרור שמבצע ירי ופיגועים כנגד יהודים ביהודה ושומרון.

כבר כיום מבינים בצה"ל שביהודה ושומרון יש למחבלים הרבה מעבר לנשקים תקניים של צה"ל. ההנחה של הצבא שבערים הפלסטיניות ישנה כמות של טילי נ"ט ומטענים רבי עוצמה. בכל פעם שהכוחות נכנסים לפעילות בלב מחנות הפליטים הם טועמים מעט מיכולות האש של מחבלי חמאס וארגוני טרור נוספים, ועדיין האזור לא מוגדר כאזור מלחמה.

אם זו הסיבה להבדל בין הזירות, מתבקש שהממשלה תתעורר סוף סוף ותשנה את המצב בשטחי יו"ש בהם מתנהלת מלחמה לא שונה בהרבה מעזה, ותאפשר לצה"ל לפעול בחופשיות וביעילות מול המחבלים תוך הגדרת האזור כ"אזור לחימה". עם ההבנה הזו פניתי לשרה אורית סטרוק מהציונות הדתית, שבקיאה יותר מרבים אחרים בדקויות המשפטיות ובנהלים של צה"ל. שאלתי אותה האם לדעתה אין חובה על הממשלה לשנות את ההגדרה גם ביהודה ושומרון, ולאפשר לצה"ל מרחב פעולה רחב בהרבה. כלומר להגדיר גם ביהודה ושומרון כל נושא נשק כלוחם בלתי חוקי שדינו מוות.

תשובתה מדהימה. לא פחות. לדבריה לא נדרשת חקיקה בעניין. "למיטב ידיעתי השינוי בהגדרה לא מצריך חקיקה, אלא רק בקשה של אלוף הפיקוד מהיועמ"שים לתת לו הגדרת לב"מ. כלומר זה חוזר אליו", אמרה השרה.

כלומר, הסמכות לשינוי ההגדרה המשפטית של מחבלים ביהודה ושומרון נמצאת בידי אלוף פיקוד מרכז יהודה פוקס. הוא ולא אחר אמור לפנות ליועצים המשפטיים של צה"ל וליועמ"שית לממשלה על מנת שיסייעו לו להחליט על החלת ההגדרה של אזור לחימה והגדרת "לוחם בלתי חוקי" גם בשטחי יו"ש. השרה הוסיפה כי ככל הידוע לה האלוף פוקס לא פנה בבקשה כזו בתחילת המלחמה.

טרם פרסום הכתבה שוחחנו עם לוחמים בעבר ובהווה ביחידות מיוחדות הפועלות בעזה וביו"ש. להם לא היה מושג שזו הסיבה להבדל בין הזירות, עזה ויו"ש. אחד מהם התייחס לטיעון שביו"ש לא תוקפים מהאוויר כי ההגדרות המשפטיות לא חלות שם כמו בעזה ואמר: "זה נשמע לי טיעון מפגר לחלוטין. בחמאס אנחנו במלחמה וסיכולים תמיד עשינו".

הרושם הוא כי דרגי השטח בצה"ל לא ממש מודעים או לא מורשים לספר על ה"בעיה המשפטית" שמונעת מצה"ל לפעול מול המחבלים  שביצעו אמש ירי לעבר יישובים בתוך תחומי הקו הירוק באותה הנחישות בה הוא פועל בעזה.

פנינו לדובר צה"ל לקבל את תגובתו לטענות המוזכרות בכתבה. עד כה לא קיבלנו תגובה. לכשנקבלה נפרסמה במלואה.

לפניות ותגובות לעורך הכתבה, ניתן לפנות למייל: [email protected]