המיוחדים

קרדיט: מתוך ויקיפדיה

משתמטים? פיקוח נפש? דעתם של תלמידי הראי”ה אודות איסור גיוס בני ישיבות

הכרוז הנחרץ שפרסם הרב חרל”פ והאשמות של בנו של הראי”ה כי מדובר בזיוף | מה הסיבה שבני ישיבות ממשיכים בלימוד אם קיים מצב של פיקוח נפש | הסברו של הרב נריה שבלי לומדי תורה אין לצבא עבור מה להילחם | כתבה שנייה בסדרה
  • למצוא את האיזון בין חיים לעבודה גם כשזה נראה בלתי אפשרי

    תוכן מקודם

  • בגיל חצי שנה, התינוקת הקטנה בוכה ומתגעגעת לאמא שלא זכתה להכיר

    תוכן מקודם

  • כולנו רוצים 'בית של תורה' - איך נייצר אווירה כזו בבית?

    תוכן מקודם

  • פותחים ספר מידי פעם? זה מה שאתם חייבים לדעת

    תוכן מקודם

  • למשפחה אין בית לחזור אליו...

    תוכן מקודם

  • בצל המלחמה: זאת ההשקעת הנדלן המשתלמת ביותר

    תוכן מקודם

כתבות נוספות בנושא:

בסיום המאמר הקודם לאחר שהבאנו את המכתב שפרסם הרצי”ה קוק בזמן מלחמת השחרור בו טען כי ישנו חיוב לעמוד על נפשנו ועל נפש כל קהל ישראל. הבטחנו כי במאמר הבא נעסוק בהרחבה בדעותיהם הנחרצות של תלמידי הראי”ה שהתנגדו לגיוס בני ישיבות.

גדולי תלמידי הראי”ה קוק זצ”ל, מלבד בנו הרב צבי יהודה, הם הרב יעקב משה חרל”פ, הרב יצחק אריאלי והרב משה צבי נריה, זכר כולם לברכה.

הרב צבי יהודה קוק. קרדיט: ארכיון דן הדני, האוסף הלאומי לתצלומים על שם משפחת פריצקר, הספרייה הלאומית

גדול תלמידי הראי”ה קוק הוא ללא ספק הגאון רבי יעקב משה חרל”פ זצ”ל. הרב חרל”פ מח”ס בית זבול, כיהן בראשות ישיבת מרכז הרב לפני מינויו של הרב צבי יהודה, בנוסף להיותו רב שכונות שערי חסד ורחביה בבירה. בזמן מלחמת השחרור עת מדינת ישראל נלחמה על קיומה – פשוטו כמשמעו – התנגד הרב חרל”פ לגיוסם של בני הישיבות לצבא. התנגדותו הנחרצת לא סתרה את העובדה שראה באותה מלחמה מלחמת מצווה כפי שכתב בעצמו, ועדיין, מיאן בכל תוקף לתמוך בגיוס בני ישיבות.

הרב יעקב משה חרל”פ. מתוך ויקיפדיה. Zvi Oron-Orushkes – Central Zionist Archive in IsraeI (via Harvard University Library)

וכך כתב בכרוז שפרסם בחוצות ירושלים בתאריך כ’ ניסן תש”ח: “ובעבור זה הנני מוצא חובה קדושה בנפשי להודיע גלוי לכל אלה התלמידי חכמים חובשי הישיבות הקדושות, המקדישים עצמם לתורה ועבודת ה’, שהם הפלוגה של חיל ה’ כדברי הרמב”ם סוף הלכות שמיטה ויובל, החובה מוטלת עליהם להמשיך את לימודם ולא יתבטלו מן התורה אף למלחמת מצוה זו. וע”י זה אנו בטוחים וגם אנו יכולים להבטיח כי הצלחת חיילנו תהיה למעלה מדרך הטבע ויקויים בהם ‘ורדפו מכם חמשה מאה ומאה מכם רבבה ירדופו’. ולזאת דעתנו דעת תורה, שכל בן ישיבה ידע את תפקידו הנאמן להיות מחיל ה’, ואין עליו שום חובה להתייצב, להיפקד, ולהירשם לשום עבודה של פלוגה אחרת”.

לאחר פרסום הכרוז עליו חתום הרב חרל”פ יצא הרב צבי יהודה קוק בכרוז תגובה אותו הבאנו לעיל, בו הוא מאשים את מנסחי הכרוז ב”סילוף מן המין הגרוע והמחפיר ביותר. וכבר היו כמה פעמים מעשה זייפנים וסלפנים לרעה בדברי קדשו”.

עם זאת, בהספדו של הרב צבי יהודה קוק על הרב יעקב משה חרל”פ מכנה אותו הרב צבי יהודה בתואר כבוד “איש ברית קדשו של רבנו”. התבטאות המעידה על היותו של הרב חרל”פ מבכירי תלמידי הראי”ה אף לדעת בנו.

כאן המקום לציין, כי גם הרב צבי יהודה קוק בעצמו התבטא מספר פעמים כנגד שרות בצה”ל עבור תלמידי ישיבה שלא שקדו על תלמודם לכל הפחות עשר שנים. בנוסף, עם מינויו לכהן כראש ישיבת מרכז הרב, הורה הרב צבי יהודה לתלמידיו שלא ללכת לשרת בצה”ל.

נראה כי נקודת המחלוקת העיקרית היא הטענה כי דברי הראי”ה באגרת אינם הוראה רלוונטית לדורנו, אחת הראיות לגישה זו הוא כתב יד שגילה הרב חיים דרוקמן על הרמב”ם בהלכות שמיטה ויובל.

רבים מבני הציונות הדתית בני הדור האחרון נשענים על אותו כתב יד בהעלימם כמעט לחלוטין את דבריו הברורים של הראי”ה באגרות. בנושא זה ניתן לציין בפליאה שבנו של הראי”ה המוגדר כבקי והמוסמך בפרשנות כתבי אביו לא הכיר את כתב היד הזה ולא ראה לנכון לצטט ממנו, לא בזמן מלחמת השחרור עת חלק על הוראת הרב חרל”פ, ואף לא מאוחר יותר לאחר לא הובא כתב היד בדבריו כראיה לטענתו.

מן היושר לומר כי בכתב ידו, הראי”ה קוק כלל אינו מתייחס לגיוס בני ישיבות או במילותיו ‘תלמידי חכמים’, לאחר חיפוש מדוקדק מצאנו צילום של כתב היד בו נראה בבירור כי בניגוד למה שניסו להציג את הדברים כמתייחסים להלכה י”ג ברמב”ם בה הוא עוסק בכל תלמיד חכם ש”הבינו מדעו להבדל לעמוד לפני ה’ לשרתו ולעובדו”. דברי הראי”ה נכתבו בהתייחס רק להלכה י”ב שם עוסק הרמב”ם בשבט לוי בלבד.

צילום כת”י של הראי”ה קוק על הרמב”ם שמיטה ויובל הלכה י”ב. נדפס באישור מכון התורה והארץ

הערת הראי”ה מופיעה בכתב היד (צילום ממנו ניתן לראות בספר שבת הארץ חלק ג’, בהוצאת מכון התורה והארץ) אחרי הלכה זו ברמב”ם: “ולמה לא זכה לוי בנחלת ארץ ישראל ובביזתה עם אחיו מפני שהובדל לעבוד את ה’ לשרתו ולהורות דרכיו הישרים ומשפטיו הצדיקים לרבים, שנאמר ‘יורו משפטיך ליעקב ותורתך לישראל’, לפיכך הובדלו מדרכי העולם לא עורכין מלחמה כשאר ישראל ולא נוחלין ולא זוכין לעצמן בכח גופן, אלא הם חיל השם שנאמר ‘ברך ה’ חילו’, והוא ברוך הוא זוכה להם שנאמר ‘אני חלקך ונחלתך'”.

הראי”ה קוק זצ”ל. נחלת הכלל, מתוך ויקיפדיה

ועל זה העיר הרב קוק בכתב ידו: “ונראה דאע”פ שאין שבט לוי עורכין מלחמה, היינו לעשות מלחמה פשטית, כמו שאפשר שיזדמן ששבט אחד עושה מלחמה בשביל התנחלות שלו, שימצא לו בזה. אבל כשכל ישראל יוצאין למלחמה, מחוייבים גם הם לצאת. ומלחמה של כלל ישראל זאת היא ג”כ עבודת ה’, שכל מי שהוא מיוחד יותר לעבודת ה’ הוא שייך לה יותר משאר כל העם” עכ”ל.

ובהלכה הבאה (הלכה י”ג) עוסק הרמב”ם בתלמידי חכמים: “ולא שבט לוי בלבד אלא כל איש ואיש מכל באי העולם אשר נדבה רוחו אותו והבינו מדעו להבדל לעמוד לפני ה’ לשרתו ולעובדו לדעה את ה’ והלך ישר כמו שעשהו האלהים ופרק מעל צוארו עול החשבונות הרבים אשר בקשו בני האדם, הרי זה נתקדש קדש קדשים ויהיה ה’ חלקו ונחלתו לעולם ולעולמי עולמים, ויזכה לו בעה”ז דבר המספיק לו כמו שזכה לכהנים ללוים, הרי דוד ע”ה אומר ‘ה’ מנת חלקי וכוסי אתה תומיך גורלי'”.

מזה נראה בבירור כי אין שום ראיה מכתב היד לכך שהרב קוק חזר בו או שינה את עמדתו בנוגע לבני ישיבות. הערתו הנוגעת למלחמה שכל ישראל יוצאים אליה נוגעת לשבט לוי בכללותו ואינה הוראה לבני ישיבות הכלולים בהגדרת תלמידי חכמים. לעומת זאת באגרתו לרב הראשי באנגליה ד”ר יוסף הרץ לא הזכיר הראי”ה כלל את שבט לוי ועסק אך ורק בהתייחסותו לבני הישיבות.

תלמיד מובהק נוסף של הראי”ה קוק הוא רבי יצחק אריאלי, המנהל הרוחני של ישיבת מרכז הרב. בספרו עינים למשפט (ב”ב דף ז), מביא הרב אריאלי נקודת מבט חשובה ביותר על צורת המלחמה הנכונה על פי התורה. לדבריו גם לפי הסוברים שפיקוח נפש דוחה תלמוד תורה במקום שאין אחר שיציל את הנפש, כל זה אמור בפיקוח נפש שאינו בתוך מלחמה. וזה לשונו הבהיר: “אבל בסדר של מלחמה שאני, שהרי פחות מבן עשרים אפילו יום אחד שבוודאי יוכל לעזור בהצלה מכל מקום פטור אפילו במלחמת מצווה, כמו”כ למעלה מבן שישים וכן במחוסר אבר אפילו שן אחת. ועל כרחנו מפני שבסדר של מלחמה קבעה התורה באופן היותר מועיל ויפה מבלי להתחשב ברבוי הצבא, כי אין מעצור לה’ כו'”.

וכאן עובר הרב אריאלי להתייחס לבני ישיבות צעירים וכותב: “ומכל שכן תלמידי חכמים הצעירים אשר עדיין לא הגיעו לשלימות הבנת התורה, הרי אף שנפסק שתלמוד תורה נדחית מפני כל מצווה שאי אפשר להיעשות על ידי אחרים, ופעמים ביטולה של תורה זו יסודה, מכל מקום כתב רבינו ישעיה (בשיטה מקובצת) שכל זה הלמוד שבזקנותו שמעשה עדיף, אבל הלמוד שבבחרותו עדיף ממעשה. וכל שכן בביטול תורה של רבים. הרב אריאלי מוסיף שאין להקל ראש בהוצאת בני ישיבות מתלמודם שהרי זה עלול לגרום לביטול התורה של כל ישראל “שאם אין גדיים אין תיישים, אין צאן אין רועה”.

הרב אריאלי מתייחס גם למקורו של הראי”ה על איסור עשיית אנגריא בתלמידי חכמים, וכפי שהראי”ה פסק שהאיסור תקף גם במלחמת מצוה כלשונו באגרת: “ראינו את גדולת האיסור לעשות אנגריא בתלמידי חכמים לכופם על יציאה למלחמה, אפילו על מלחמת מצוה גדולה מאד, שהרי אין לך מלחמת מצוה יותר גדולה מהמלחמה שערך אברהם אבינו נגד המלכים”.

ומוכיח גם הוא שהגמרא (סוטה י) מתייחסת גם למלחמת מצווה וכך הוא כותב: “ומדובר אמנם במלחמת מצוה וכעזרת ישראל מיד צר הבא עליהם. ואף עמשא לא שמע לפקודת המלך דוד ולא ביטל רבנן מתלמוד תורה”.

פיקוח נפש דוחה תלמוד תורה. גיוס המביא לכלל סכנה לא

הרב אריאלי מתייחס בספרו לאחת הטענות המושמעות תדיר בשיח הציבורי כיום שהתנגדות החרדים לגיוס בני ישיבות אינה עולה בקנה אחד עם הכלל ההלכתי הידוע “פיקוח נפש” שדוחה את כל התורה כולה. בספרו הוא מתייחס לטענה זו ומבהיר כי כלל זה אינו תקף כאן. להבנתו במקום שהאדם מבקש להכניס את עצמו למצב שיהיה בספק פיקוח נפש על מנת לסייע בפיקוח נפש של אחרים, הוא אינו מחויב בכך ולא על זה נאמר החיוב של “לא תעמוד על דם רעך”, ובוודאי שכן הוא הדין כשחברו נמצא רק בספק פיקוח נפש.

הרב אריאלי מגדיל לומר שאין שום הבדל בזה אם מדובר בספק פיקוח נפש של אדם בודד או של כל ישראל. כמקור לדבריו מביא הרב אריאלי ראיה מהמשנה במכות (יב.) בה נפסק כי רוצח בשוגג אינו יוצא מעיר מקלטו אף לא על מנת להציל את כל ישראל, משום שבעצם יציאתו מסתכן הוא בהריגה על ידי גואל הדם. וזה לשון המשנה: “ואינו יוצא לא לעדות מצוה, ולא לעדות ממון, ולא לעדות נפשות, ואפי’ ישראל צריכים לו, ואפי’ שר צבא ישראל כיואב בן צרויה – אינו יוצא משם לעולם, שנאמר: ‘אשר נס שמה’, שם תהא דירתו, שם תהא מיתתו, שם תהא קבורתו”. בעל האור שמח מבאר את ההלכה בספרו (הלכות רוצח ושמירת הנפש פ”ז ה”ח) : “וכיון שהותר דמו לגואל הדם אין לו להכניס עצמו בספק סכנה עבור הצלת חבירו מסכנה ודאית”.

משתמטים? הרב נריה אבי דור הכיפות הסרוגות מוחה בתוקף!

דומה שאין מתאים יותר מהבאת דבריו הברורים של הרב משה צבי נריה, מי שכונה ‘אבי דור הכיפות הסרוגות’ במאמרו ‘בני הישיבות וגיוסם’, שם תוקף הרב בחריפות את אותם המזלזלים והמסיתים כנגד לומדי התורה וכותב: “למראה ההסתערות הזועמת, למשמע הדיבורים הבוטים-המעליבים על בני ישיבות, מתקבל הרושם שפתאום פרחה מראשיהם של רבים כל ההיסטוריה הישראלית. פתאום נשתכח דבר הפשוט והידוע לכל: כי עוד בטרם היות לנו מדינה, בטרם היות לנו צבא, לא חסרו לעם ישראל, למדינה בדרך, בנים שמסרו נפשם בכל עת מבחן על קיום האומה, על כל היקר והקדוש לה. בנים חיילים אלו, צמחו ועלו אך ורק באוהלי תורה, שם גדלו והתפתחו, ומשם שאבו את העוז ואת האומץ”.

“העם לדורותיו ראה בבני התורה חלוצים מתנדבים המוותרים על יתרונות חומריים פרטיים, ומקדישים עצמם לערכים רוחניים שנשמת האומה תלויה בהם. ראה אותם כחיילים, ומשום כך דאג לצורכיהם, לכלכלתם, והעניק להם תנאי קיום למען יוכלו למלא את משימתם כהלכה”.

הרב משה צבי נריה. “אבי דור הכיפות הסרוגות. קרדיט: נחלת הכלל מתוך ויקיפדיה

“הישיבות עמדו במרכז דאגת ראשי הציבור, ובכל מקום שהצליחו להקימן ולבססן התפתחו חיי יהדות תוססים. הבנים הבונים מבוגרי הישיבות נתנו דעתם לכל צרכי הכלל, חיזקו כל בדק, ומהם יתד ופינה לבנין החברה בכל דבר שבקדושה וכל מעשה שבחסד”.

“צה”ל יונק את כוחו המיוחד לא רק מאימוני יום יום קשים ומפרכים, אלא גם מדורות של יהודים שחונכו למסירות נפש למען ערכים רוחניים של יהודים שלימדום בישיבות להעדיף חיי עולם על חיי שעה, צרכי אומה על צרכי יחיד, שיהיו מוכנים בכל עת ובכל שעה למסור נפשם על קדוש השם”.

“עוול הוא להציג דווקא את הטובים והמעולים שבנוער הדתי – את בני הישיבות – כמשתמטים. זה נוגד את ההגיון, ומסלף את המציאות. אם מהדהדת בעולמנו שאלתו-תוכחתו של משה רבינו “האחיכם יצאו למלחמה ואתם תשבו פה?” אין לפטור תופעה זאת בתשובה קלה ופשטנית: משתמטים! אלא חובה עלינו להבין את הדבר לאשורו”.

“יהיה נא ברור ומודגש, כי אם מישהו חושב שהעובדה שבנים אלה אינם מגיעים לצה”ל בגיל המקובל זו אשמה, לא אשמת בני הישיבות הנשמעים לראשי הישיבות היא. בני הישיבות אינם אשמים הם אינם משתמטים! בני הישיבה רתוקים הם למקומותיהם, ללימודם, בפקודת מפקדיהם רבותיהם”.

“כיון שכאמור לא על בני הישיבות התלונות, חובה היא לנסות להבין לרוחם של המפקדים – ראשי הישיבות המרתקים מאות צעירים ואינם מוכנים לשחררם”.

“ראשי הישיבות מאמינים באמונה שלמה שאין קיום לעם ישראל בלי תורה, אין משמעות לארץ ישראל ולמדינת ישראל בלי בנים בונים לומדי תורה, הדבקים בכל לבם ובכל נפשם במשימתם בכל אורח חייהם. הם סבורים כי אנו זקוקים להגנה רוחנית רבה. כי לא רק על גבולות גיאו-פוליטיים יש צורך לשמור. סכנות רוחניות אורבות לנו, ורבה המסירות וההקרבה אשר יהיה עלינו להשקיע בכדי להתגבר על משברי הדור, על אתגרי התקופה. מבחינת קיום האומה – התבוללות רוחנית אינה פחות חמורה מהשמדה פיזית”.

“המאמצים הבטחוניים הם למען האומה, ולא להיפך. כשאין למען מה להלחם – אין אומץ למלחמה. צבא הגנה לישראל שומר על הגוף, והישיבות על הנפש. צה”ל מגן על היהודים והישיבות מגינות על היהדות”.

“ראש ישיבה רואה את עצמו כשומר אשר בידו הופקד היקר מכל יקר – צפור הנפש של האומה. כולו דאגה חמורה ומתמדת למשמרת נשמת ישראל, חרדה אחת גדולה בלתי פוסקת, לקיומה ולרציפותה של האומה”.

הרב נריה עומד על הטענה שיש אומרים היום כי ניתן לשלב בין לימוד של מספר שנים ושרות בצה”ל מספר שנים וכותב: “גדול המאמץ החינוכי המושקע לשמור על המתח הרעיוני והנפשי, בכדי לשמור על לימוד רצוף על התמסרות גמורה לתורה”. בכאב כותר הרב נריה: “היוצא מאוהלה של תורה ספק אם יהיה מסוגל לחזור אליו. לא משום שכוח משיכתו של אוהל התורה חלש הוא, אלא משום שדרישותיו קשות ומרובות. לא קל לעמוד בעול תביעותיו היום יומיות”.

בדבריו על בן ישיבה הבוחר להקדיש את חייו ללימוד התורה מכנה אותו הרב נריה: “אחד מבוני רוח ישראל, מנושאי האור הגנוז באוצרות האומה. האמנם משתמט הוא? כמה מוזר הדבר, האידיאליסטים, אשר עוד בטרם הגיעם לגיל הגיוס כבר התגייסו, אשר גם אחרי שנתיים שלוש עוד ימשיכו להיות חיילים, דווקא הם מוצגים בציבור כבורחים מן המערכה”.

בימים אלו השיח על גבורת הלוחמים המחרפים נפשם בקרב יש מי שבעיניהם לומדי התורה ומסירותם ניצבים מעט בצל, הרב נריה מסרב להשלים עם גישה זו וכותב: “נכון שבימים כתיקונם אין לימוד תורה כרוך בסכנת חיים, אולם לא נימוק זה הוא המדריך את בן הישיבה הצעיר שהעדיף דרכה של תורה על פני דרכים אחרות. גם אם אין מסירות נפשו באה עתה לידי גילוי, יסוד ההקרבה קיים ופועם בלב כל אחד מהם. הישיבות היו ונשארו בתי ספר למסירות נפש”.

“מי שמעריך אל נכון את הישיבות ואת בני הישיבות, יבין כי אם בתקופה מסוימת נוצר מצב שהאידיאליסטים בני התורה יושבים בנאות מבטחים ואילו בחורים אחרים – וביניהם הרבה אידיאליסטים – יושבים על הגבולות, אין זה משנה את העיקר. במסגרת הצבאית מרובים חיילים הבלתי קרביים, ואין אחד המטיל דופי בחייל שתפקידו מציב אותו בעורף. זה מבנה הצבא וכזהו מבנה האומה”.

הרב נריה מעלה השערה שגם בימי קדם היו מי שלא קיבלו בהבנה את העובדה ששבט לוי אינו יוצא למערכה: “לא ידוע לנו באיזו מידה של הבנה קבלו אבותינו בימי קדם, את ההלכה כי שבט לוי אינו יוצא למלחמה. אפשר שגם אז היו שהתרעמו והתלוננו על כך, אולם כנראה שרובם הבינו שאין כאן חס ושלום הבחנה בין דם לדם, דמו של מי סמוק טפי, אלא זו הערכות פנימית של מבנה העם. עם אשר לא רק צבא המלחמה שומר על קיומו, לא שדה הקרב הוא החזית היחידה בה נדרש האדם למסור כל כולו למען קיום העם וערכיו. יותר מכולם הבין זאת שבט לוי עצמו, שבט לוי לא ראה שחרור זה כזכות אלא כחובה הוא מגויס כל הימים”.

“לצערנו”, כותב הרב נריה, “אין לנו עודף של בני תורה, עם כל מאמציהם המרובים של ראשי הישיבות לא רבים הם בני התורה. הם מועטים. פחות ממה שנחוץ”.

“אין לימוד תורה שלמה ומגמות חומריות יכולות לדור בכפיפה אחת. אם שרדו לנו שרידים נשמור עליהם מכל משמר. הם נחוצים לנו, חיוניים לאומה. גם בשעת חירום, אפילו כשהסכנות המוחשיות נמשכות תקופה ארוכה יותר, אין לפגוע במוסדי דור ודור אשר האומה כולה בנויה עליהם, אשר להרוס אותם קל ולחזור לבנותם קשה מאוד”.

“נדע להוקיר את שבט לוי המוותר על תועלת חומרית, כי יודעים אנו להעריך את בני קהת, נושאי ארון הברית. ובת קול מכרזת ואומרת ‘אל תכריתו את שבט משפחות הקהתי'”.

כאן המקום לציין כי לא רק הראי”ה קוק ותלמידיו התנגדו נחרצות לגיוס בני ישיבות. הרב הראשי לארץ ישראל הרב יצחק אייזיק הרצוג סבו של נשיא המדינה היום, משגר מכתב חריף לראשי מערכת הביטחון באותם ימים (ימי מלחמת השחרור) ומבהיר כי יתנגד נחרצות לכל כפיה וסנקציות כלכליות על לומדי התורה וזה לשונו במכתב מתאריך כ”ח ניסן תש”ח: ” ואולם זאת עליי להגיד לכם, שאם תדונו את הקבועים באוהלה של תורה, נשמת ישראל יסוד נצחיותה כמשתמטים סתם ותכריתו אוכל מפיהם, יהיו נימוקיכם מה שיהיו, אני אצא נגדכם במחאה גלויה, חריפה לעיני כל ישראל. אין לכם רשות להשתמש באמצעי של כפיה דרסטי כזה נגד שארית הפליטה של מקיימי תודתנו הקדושה בירושלים עיר קודשינו, אשר מהם תצא תודה לא”י ולכל ישראל”.

בהמשך, בשנת תשי”א פונה הגרי”א הרצוג לבן גוריון ודורש ממנו לפטור את בני הישיבות משירות בצבא: “כבר הבעתי את דעתי שזוהי מלחמת מצוה, ולמלחמת מצוה מוציאין אפילו חתן מחדרו וכלה מחופתה, אכן בנוגע לבני ישיבות, כדי שלא תשתכח תורה ח”ו מישראל, שאלו שבארץ ישראל הן שארית הפליטה נעשו סידורים מיוחדים בישוב החדש לחוד ובירושלים לחוד”.

הרב יצחק אייזיק הלוי הרצוג. קרדיט: נחלת הכלל מתוך ויקיפדיה

תגובות רבות הגיעו לידנו לאחר פרסום הכתבה הקודמת על עמדת הראי”ה קוק זצ”ל אודות שירות בני ישיבות בצבא. רבים לא ידעו על קיומה של האיגרת שכתב הרב, אחרים תמהו על פרסום הדברים באתר חרדי. ומעל כולם ביקשו שנשלים את התמונה המורכבת עם הצגת תורת תלמידי הראי”ה שחלקו ביניהם בהבנת עמדתו ביחס לשירות בני ישיבות בצבא יהודי בארץ ישראל – צה”ל.

במאמר זה ניסינו להוסיף עוד נדבך במלאכה המורכבת של בירור עמדת הראי”ה קוק ותלמידיו. כאן המקום לומר שלא אלמן ישראל, ובכל דור ודור הקב”ה שותל תלמידי חכמים אשר מסרו את חייהם על התורה ועמלה, והם אלו שמנהיגים ומכוונים אותנו לעשות רצונו יתברך. אולי מיותר לומר, ובכ”ז נדגיש: אין כוונת המאמר להורות הוראה, כל יהודי נוהג בעצת רבותיו וכמסורת אבותיו.

נדמה שפרסום המאמר הקודם כבר הביא לשינוי מחשבתי מסוים, עם לימוד הדברים מתגלה עולם קסום המייקר עד למאוד את עמל התורה, ומעלה על נס את צעירי הצאן המקדישים את זמנם ומרצם במסירות לעמל התורה, ומכוונים ליבם לשמים לקדש את שמו בעולם ולשמר את צנצנת המן “דרך ישראל סבא”, כי אם אין גדיים תיישים מנין?

לפניות, הערות ותגובות לעורך המאמר, ניתן לפנות למייל: [email protected]

מי תורם יותר לניצחון? גיוס בני ישיבות למלחמת מצווה? | זו עמדת הראי”ה קוק

מצאתם טעות בכתבה? דווחו לנו >

מה דעתך על הכתבה, עניין אותך?

הירשם לקבלת עדכונים
עדכן אותי על
56 תגובות
הכי מדורגות
חדשות ביותר ישנות ביותר
Inline Feedbacks
הצג את כל התגובות

מי שלא לומד שיתגייס אבל אברכים שלא יתגייסו בלי תורה אין הגנה

יהרג ואל יעבור, גיוס=שמד וזה כל תכליתם

מי שאינו דר באוהלה של תורה נדרש בוודאי להתגייס למאמץ המלחמה. מי שיכתוב פה “יש מספיק חיילים” זה בגלל שאנשי מילואים עשו משמחת תורה במצטבר כחצי שנה מילואים. אבל, כל זאת בתנאי שהצבא נותן את כל התנאים הנדרשים כדי שחייל שנכנס חרדי, ייצא חרדי

איזה שמד תעשה לי טובה. ישיבות הסדר אין אחוזי דתלשים, בגלל שזה מחלקה דתית סגורה שבאה מישיבה.

כן כן שמענו…
ושוב אני אומר אם יש עוד אלטרנטיבה לחינוך החרדי איך זה ש70 שנה הציבור הדת”ל לא הוציא מתוך שורותיו אף ראש ישיבה, פוסק הלכה, בעל מוסר וכו’ שתורתו הם אבן יסוד בכל ישיבה או בית יהודי.
(אפי’ בחו”ל אצל אנשים שלא מזדהים כחרדים, וא”א לומר שהם אנשים סגורים שלא יודעים מכלום מחוץ לחומות החרדיות אצל כל יהודי בעולם יש משנה ברורה ואם הוא ספרדי חזון עובדיה\ילקוט יוסף, אגרות משה, ספרי הגרש”ז אוירבך וכו’, מדוע אין אף פוסק מזרוחניק, כלום!).
הגיע הזמן שאנשים ידעו את מה שמרנא החתם סופר צעק לפני 220 שנה שבלי עולם הישיבות אין קיום ליהדות!!

פשוט מאוד. אתם מוחקים אותם ולא מוכנים להכניס את ספריהם.
אני לומד בישיבה חרדית ואין פה אפילו לא ספר אחד ממה שיש לאחי המתנחל בבית.
לא ספר של הרב חרל’פ ולא של הרב אברהם שפירא ולא של הרב יעקב אריאל ולא של אף ת”ח

לכן אני הדגשתי שאיני מדבר על ה’הרדקורד’ החרדי אלא על פשוטי העם (ואפי’ יהודים מסורתיים שמקפידים על מצוות בסיסיות , טהרת המשפחה , כשרות, וכו’ ) שבזאת ניבחן, ולא לחינם אין להם מוסג מיהם הרבנים שהזכרת, (כרבנים!, אולי הם ידועים ברמה הפוליטית.
זו טענה עובדתית שצריך להיות אידיוט מנותק כדי לחלוק עליה.
נ.ב. אם ככבר יש לך את הספרים הללו אז באמת אתה משווה את ספריהם, לשערי ישר ליביע אומר, ולשאר פוסקי ההלכה. ועוד ראיה אביא לך, שאפי’ הרבנים המזרוחניקים המוצלחים באו ללמוד אצלינו ע”ע הגרש”ז אורבך הרב אלשיב וכו’ וכו’

בלי קשר ללימוד התורה גם מי שאינו לומד עדיין אסור לו להתגייס כיוון שהוא יתחלן בצבא שרק מנסה לשאוב עוד חרדים רק בשביל שלא ילמדו ולא יקיימו מצוות ושלא יספרו לנו בובא מעיסעס שכן שלי חזר עכשיו ממילואים ברפיח ואמר שלא הכניסו אותו לרפיח כי אין מקום ויש יותר מידי חיילים
וכן ידועים דבריו של הרב יעקב עדס שליט”א שסיפר שבא לפניו קצין מאוד בכיר בצה”ל ואמר לו שהתלבטו איזה מערכת לייצר כיפת ברזל או לייזר והוא אמר שלא מייצרים את שניהם בגלל הבעיה החמורה שיש בצה”ל (דיברי הקצין)והיא שיש עודף חיילים וכסף הולך לפח.
ולכן כל הנידון הוא לא האם התורה עדיפה או הצבא (שבזה וודאי אין שאלה) אלא כל המגמה של הצבא החילוני זה שלא יהיו חרדים עובדי ה’ במדינה, שנהיה מדינת כל אזרחיה, ולכן רואים איך שהם מנסים כל היום להוציא אותנו לשוק העבודה ושלא תתבלבלו הם לא דואגים לאיכות החיים שלנו אלא כדי שלא נהיה חרדים
ולכן אין כאן נידון כלל על מה שאמר מי שאמר “מי שלא לומד שיתגייס אבל אברכים שלא יתגייסו בלי תורה אין הגנה” כי הוא מפספס את הנקודה בק”מ
ואם מישהו חולק על דברי אשמח לשמוע את דעתו תודה.

צודק מאה אחוז צבא שמד
רק רוצים להרוס לנו את המדינה

פשוט תשתוק,
זה יעשה הרבה יותר טוב מאשר אם תמשיך להגיב ככה.
במקומך הייתי מתנצל בפני ציבור הציונות הדתית שאתה מזלזל נגדו ונגד כל הרבנים שלו וכן בפני צבא ההגנה לישראל שבלעדיו לא היית פה היום.
הם שליחיו של הקב”ה להציל טת עם ישראל וכבוד מינימלי כלפיהם זו החובה של כל מי שנמצא במדינה הזו,
לא משנה מאיזה ציבור הוא

באמת אתה יכול ללכת להצדיע להם, חסר להם כח אדם בניקיון אז אולי תואיל בטובך להשיב להם הכרת הטוב ו”כבוד מינימלי,
אה ועוד משהו – ככה לפחות יצא ממך משהו

כך אתה מדבר ליהודים שהצילו אותך בעזרת ה’ בידם

“תורה מגנא ומצלא”

מדבר שקר תרחק, להגיד שיש יותר מידי לוחמים זה שקר גס
אני אומר זאת כתלמיד ישיבה וכלוחם במילואים

כתבה יפה!!!!!

פשוט מדינה של חולי נפש
איך הגענו למצב שבאתר חרדי מנסים להביא תצדקס’ בשביל להסביר למה לא מתגייסים
פשוט שגעון אין מילים
לא מתגייסים כי זה צבא שמד

אתה חולה נפש הצבא לא צבא שמד אלא צבא ישראל קדוש אתה יכול לחזור לגור ברוסיה רק תיזהר שלא ייגייסו אותך להילחם באוקריינה או שיגלו אותך לסיביר

המזרוחניקים שהתקלקלו בצבא [כור ההיתוך] עד כדי כפירה יוכיחו שזה לא מקום לדתיים כלל וכלל

מדוע זה צבא שמד?

“איש בער לא ידע וכסיל לא יבין את זאת”

תפסיקו לקשקש במוח על צבא שמד יש לנו מלא נער על הברזלים ובמועדוני הכדורגל כפי שהתפרסמו תמונות בחודש האחרון שבצבא הם רק יתחזקו לא יכול לצאת שום דבר רע מבחור שיושן ביום וער בלילה ויש לנו אלפים כאלה שילכו לצבא אדרבה יעשו מהם בני אדם בפרט עכשיו שהצבא באמת מוכן לעשות שינויים ולבא לקראת החרדים
הפרחת הסיסמאות האלה של נמות ולא נתגייס הם התחמקות מהדיון שמה לעשות הוא דיון מהותי והכתבה הזאת מאד חשובה בעת הזאת
אשריכם כתבה מאד לעניין

כן אולי ייתכן שאתה צודק, אבל יש כל הזמן שאלה עקרונית: האם עניין הגיוס הוא פסול מעיקרו או רק בגלל בעיות טכניות כאלה ואחרות?

ותראה איך זה שבגלל משהו אחד שלא הבנת לעומק ובגלל סברה אחת משובשת שלך, אתה כבר מלאת את כל רחובות ירושלים בפאשקאווילים נגד tba,

אין כמוכם בקיצוניות!

זה הצבא שלך שמגן עליך

התורה מגנה!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

שמעתי מאחד מגדולי ראשי הישיבות
אם ה’ לא ישמור עיר שווא שקד שומר
אבל אם ה’ ישמור עיר אז לא שווא שקד…..
ודו”ק

שטויות, אם הקב”ה שומר אז אין צורך בשמירה אחרת, ותפסיקו עם הווארטים המטופשים האלו, אין מקרא יוצא מידי פשוטו!!!

צודק

בלי קשר
אני לא הייתי מתגייס
לצבא בהנהגת הדה-גנרלים השמאלנים של המטה הכללי ובראשם הרמטכ”ל שמוכנים
לסכן חיילים ולהכניס אותם לבתים ממולכדים
שלא טוהרו כראוי רק כדי לא לסכן אזרחי אויב “בלתי מעורבים”, או כדי לחלץ גופות של חטופים,
וכמו שאמר הרב אלבז “צבא של מתאבדים”

כתבה מלאה סילוף האמת.
תלמידי הראיה קיימו בעצמם המלחמת השחרור והתגייסו למה שהיה קרוי אז משמר העם.
תלמידיהם התגייסו לצהל אחרי שמילאו כרסיהם שס ופוסקים. וכן נוהגים עד היום. אין שום היתר להשתמט משירות שהוא מלחמת מצוה לעזרת ישראל מיד צר. רמבם מפורש ששום תצדקי לא יועילו לשנותו. האם אתם הפסקתם להניח תפילין כי לומדים תורה?
הכתב במודע לקח חלקי ציטוטים. סילוף דברי תלמידי חכמים הוא עוון נורא.

וחוסר הבנה בדבריהם (כמוך) היא בורות נוראה.

  1. פטור ללומדי תורה (כמו הפטור שניתן לתלמידי דת דרוזים) פשיטא. הסחת הדיון ל”גיוס בני ישיבות” משמשת אליבי. בפועל ההתנגדות היא לגיוס כל מי שמגדיר עצמו חרדי, אפילו שוטה.
  2. גם הפטור לבני הישיבות ניתן בשעתו במסורה, לעילויים שינהיגו בעתיד את עולם התורה. הרחבת הפטור לכל תלמידי הישיבות באשר הם היא הפרת החוזה עם מדינת ישראל.
  3. שבט לוי הוא שבט לוי. אדם לא יכול לקחת על עצמו את הכהונה או הסגנות. מי שמכם.
  4. ההתנגדות לגיוס מפני “פחד שמד” מלמדת יותר על חוסנה של האמונה החרדית מאשר על צה”ל. נכון הוא שיש יותר מדי אנשים שרואים בצה”ל כור היתוך ומשקיעים אפילו משאבים יתרים לכך (חיל החינוך), אבל חינכתם את הבנים? תאמינו בהם.
  5. מרד גלוי וחצוף במדינה לא יועיל למגזר. הוא גורם לעוד חילול ה’ ועוד הרס של עולם הישיבות. מתוך דאגה ליוקרה ולכבודה של התורה אני מפציר בכם, רדו מהעץ.

אני כמובן רק מנסה לענות “תשובה כהלכה” והשם שפתי תפתח שאני אוכל לענות תשובה מחזקת ונכונה, ושתשפיע את פעולתה כמו שצריך,
לענ”ד אין דבר כזה “חוסן של האמונה החרדית” אצלנו מחנכים שכל אדם יכול ברגע של היסח הדעת לאבד את כל עולמו!
כמובן שעדיין אפשר להתרומם ואפילו באותה המהירות,
אבל עדיין 1: אין שום מושג של חסינות או משהו שדומה לזה כי אמונה מלחמה של כל יום מחדש,
2: המושג של ראייה אסורה פוגעת באדם כל הזמן בכל מצב שהוא נמצא, והמלחמה עם זה זה אחד המלחמות הקשים אם לא הקשה שבהם, (אבל זה המלחמה שמביאה הכי הרבה סיפוק ושמחה ורוגע פנימי לאדם) וזאת מלחמה נצחית וקולקטיבית שאין שום דרך לעקוף אותה ווודאי שלא בצבא…
ואני מציע לך שתלמד ותברר טוב את הנושא, ואולי תגלה דברים חדשים…  

אז אחי היקר שיהיה לך כל הטוב שבעולם ואני מקווה שעזרתי לי במשהו..

כשאדם פועל עפ”י דעת תורה אין זה חוצפה!!
גם ברית מילה זה חילול ה’ – ככה להתעלל בתינוק…
ומה שכתבת במספר 4 – תאמר זאת לחת”ס ולכל גדולי עולם מאז.
חצוף שכמוך!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

לא הבנתי למה העורך בחר להביא ראיות דווקא מתלמידה הראי”ה בעוד שיכל להזכיר את הבריסקר רב ואת ר יוסף חיים זוננפלד או הרב בן ציון אבא שאול

אדרבה,
לדידך נמי…

מי שואל אותם?
שיגמרהכסף הם ישלחו את המכסות לצבא.

אנטישמי\ת
“טל” איני יודע אם זה בן או בת.

כל תרוץ בעולם לא ישכנע בצדקת ההשתמטות שלכם.זאת יהדות? הכל תירוצים לא לשרת ולא לעבוד.תתביישו לכם! אם יש בתורה מושג כזה

חתיכת בור ועם הארץ! אין לך יד ורגל בתורה, אתה לא יודע מילה ממה שכתוב בה, אז אל תביא את התורה לראיה לדעות החילוניות אפיקורסיות שלך!!
בתורה כתוב והגית בו יומם ולילה – שחובה לנצל כל רגע ללימוד התורה = לא לעבוד לעשות צבא.
וחוץ מזה אדם עם טיפה ערך ליהדות היה מאריך אברכים גאונים פי 4000 מחילונים כמוך שהיו יכולים בנקל לעשות הון אם רק היו יוצאים לעבוד, יהודי צריך להיות מלא הערצה לאנשים כאלה שמוכנים להקריב את כל כולם לשם המטרה שעמ”י דבק בה אלפי שנים.

גם לו היינו מקבלים את הדעות שהוצגו (יש הרבה מאד רבנים שסוברים אחרת, שמצווה על לומדי תורה להשתתף במלחמת מצווה), לפי הנתונים שהוצגו, ולא נסתרו ע”י החברה החרדית, מדובר ב-29% מתוך צעירי החברה החרדית עד גיל 26, שתורתם אומנותם.
מה עם 71%הנותרים?
בשם איזו הצדקה הם לא מתגייסים???

אתה רציני בשאלה שלך?! או שאתה איזה סיני שהגיע מקצה העולם ואין לו מוסג מהי יהדות.

הדעות של אותם רבנים נגעו למצב הקיים של אותו הזמן , בו לא היו אותם כמויות של בני ישיבות כמו כיום.
ככה שהטיעון לא רלוונטי

בול!! לא מבין בכלל על מה הדיון.

“ובגויים לא יתחשב”

כל אדם עם טיפה אינטלגנציה יודע שהרבנים לא דיברו על ‘היתרים’ לא להתגייס אלא על הרמה העקרונית – שתורה מגנה על עמ”י יותר מהכול, כך שאין הבדל בין 400 ל 40,000 בחורי ישיבה.

אנחנו נילחמים ואתם מתחבאים בישיבות וממציאים תירוצים.

לגופו של אימרה (אין ראוי לקרוא לדבריך האווילאיים טענה) כבר הגבתי לאדיוטים אחרים.
רק אומר לך שאתה מוזמן להצטרף לתירוץ שלנו ‘ולברוח לישיבות’, אלא שאתה לא מסוגל לחשוב על לפתוח גמרא יותר משתי דק’ בשבוע! אז קצת צניעות כשאתה מדבר על אברכים שממיתים עצמם באוהלה של תורה 12 שעות ביום ויותר ולא יוצאים לעבוד ולהרוויח פי 1000 ממה שאבא שלך מרוויח!

כאילו מדובר בגיוס לצבא לשמור על אוגנדה! חבר’ה, זה הבית של כולנו! לא אכפת לכם על בטחונכם, משפוחותיכם, ואנש”יכם?
אני לא מבין מה ההתלבטות בכלל לגבי חשיבות הגיוס.
זה כמו שיש שריפה בבניין עם הרבה דיירים ,ובגלל שמישהו לומד תורה, הוא מפקיר את הזירה, ואומר שמישהו אחר יעשה את זה.

מי שלא מתגייס שלא יצביע

מי שלא לומד תורה שיעזוב את א”י המובטחת לעמ”י שומרי התורה שכתוב בה “והגית בו יומם ולילה”.

איזה עיוות זה להציג רק חלק ממאמריו של הרב נריה זצ”ל! הרב נריה לא תמך בשום אופן בפטור מלא וקבוע לבני הישיבות אלא הוא תמך בדחיית הגיוס(גם דחיה ארוכת שנים) של בני הישיבות כל עוד הם יושבים ומתגדלים בתורה ברצינות רבה על מנת שלאחר מכן יצאו להשפיע על עם ישראל ואף יתגייסו לצבא מתוך עוצמות של תורה ואמונה!
ההבדל בין השניים הוא משמעותי מאוד!
המאמר הזה של הרב נכתב כנגד הטענה בציבור שגם הדחייה הזו היא בעייתית ושבאותם שנים של לימוד בישיבה הגבוהה בחורי הישיבות הם “משתמטים”. את ההכפשה הזו הוא שלל. אך מבחינתו של הרב בחור שלאחר 10 שנים בישיבה גבוהה כשהוא כבר בשל וגדוש ביראת שמיים וחיבור עמוק לתורה יתגייס גם לשירות בצבא- זה מעולה והוא תמך בכך באופן מלא. (ולכל מי שלא הצליח בכלל לשבת וללמוד ברצינות בישיבה הוא המליץ להתגייס כבר בגיל 18 ותמך בכך באופן מלא)

יהודית, תודה על התגובה הראויה.

לגבי הראי”ה, ידוע לך אם נעשה פה סילוף?

נעשה פה בוודאי סילוף מחפיר, בציטוט מהפשקוויל שהראי”ה זצ”ל כתב לגבי גיוס בכפייה של תלמידי חכמים לצבא האנגלי. _פורסם בשנת תרע”ז. הובא באגרות הראי”ה ח”ג עמ’ פח- צב). כשהרצי”ה זצ”ל בנו ראה שהיה מי שפרסם כרוז זה מחדש, מבלי לצרף את הרקע וההקשר הוא שאג באמצע הרחוב כי נעשה כאן סילוף מחפיר והתבטא בצורה חריפה שאיני זוכר אותה. עד הראייה היה כמדומני והוציא הבהרה משלו – עיין לקמן,הובא מאתר כיפה.

ואציין שהיה לראוי לצרף את הפשקוויל בו טען הרב צבי יהודה כי נעשה סילוף בכרוז מטעם הרב חרל”פ מאחר שמזכירים אותו ומאחר שמביאים את הכרוז המקורי בכתבה שכל מטרתה היא להביא את דעותיהם לכאורה של תלמידי הראי”ה זצ”ל בעניין הגיוס. אשמח לראות שתוקן.

דברי הרצי”ה על פרסום הכרוז

“ראיתי כעת שנתפרסם בחוצות ירושלים קטע מתוך מכתב של אאמו”ר הרב זצ”ל שכאילו הוא מסייע חלילה להשתמטות ממלוא החיוב של העמידה על נפשנו ועל נפש כל קהל ישראל. והנני מחוייב ומודיע בזה, למען אמיתה של תורה, כי המכתב הזה נכתב ממנו בחודש אדר שנת תרע”ז בלונדון להשתדלות לשחרור תלמידי חכמים ממלחמת אנגליה ורוסיה וגרמניה וכו’ שלא היה בה שום עניין לחיוב הצלת נפשות בישראל ובארץ ישראל.

“ועל כגון דא אמרו חז”ל (בבא בתרא קל ע”ב, עי”ש רש”י) שאין למדין הלכה מפי מעשה. ועל השימוש בדברי קטע ממכתב קדשו זה, בהעלמת העניין שהוא דן בו, ובהסבת דעת הקהל שכאילו יש לדברים הללו איזה שייכות למצבנו עכשיו, יש להצטער שהוא כמו סילוף מן המין הגרוע והמחפיר ביותר. וכבר היו כמה פעמים מעשה זייפנים וסלפנים לרעה בדברי קדשו. וכדברי הרמב”ם באגרתו (תחילת “אגרת תחיית המתים”) שאפשר לזייפנים לתלות בדברי תורתנו הקדושה ציווי של וסרתם ועבדתם אלהים אחר”.

אחים אנחנו. וטוב שיש דיון. ובציפייה לגאולה השלימה והמלאה, באחישנה…

אין שום קשר בין הרב צבי יהודה לגאון הראי”ה! במרה הוא היה הבן שלו, דברי הראי”ה היו ברורים! אגרות מפורשות שלו (שיצאו עכשיו לאור במהדורא מחודשת ונפלאה של מוסד הרב קוק) שבהם הוא כותב על ערך לימוד התורה יותר מגיוס.
לסיום, אתה יכול לומר שקשה לכם ללמוד, אבל אל תסלפו דברים, גם מרבנים שהיו שלכם כביכול.

ממה אתה מאוכזב מיהודים שויתרו על כל העולם הזה בשביל דף גמרא?! [בשונה ממך.]
אתם הפקרתם את עמ”י בדרך שלכם שהביא את רוב האנשים המגדירים עצמם כ’דתיים’ לאומיים שלא רואים בהלכה דבר המחייב (על מה קמו החרדלי”ם).

לא הבנתי מה זה סותר למה שנאמר בכתבה,
הוא לא אמר שחובה להתגייס, והכיר בערך לימוד התורה גם על חשבון שירות צבאי.
לא צריך להיות חרדי כדי להבין דבר כזה פשוט.

כתבות חדשות באתר

מפתיע: הכלי שחושף למשפחות כמה יעלו להם בעתיד כל חתונות הילדים יחד
מ

תוכן מקודם בשיתוף המחלקה המסחרית

מהדשן הזה צומחות פצצות: כך פועלים בפיקוד המרכז לצמצום איום המטענים
מחבלי חמאס ירו טיל RPG בעומק הציר ההומניטרי; לוחם נפצע בינוני
טיפים לבחירת וילונות לבית: הדרך ליצירת אווירה נעימה ופונקציונלית
מ

תוכן מקודם בשיתוף המחלקה המסחרית

צה״ל ושב״כ חיסלו את אחראי הכוח הימי בעזה של הגא״פ ומחבל שהשתתף בטבח
בן גביר עורר מהומה ועימותים בין החכ"ים: "ברה, החוצה כל המחבלים" • צפו
חינוך לפני הכל
מ

תוכן מקודם בשיתוף המחלקה המסחרית

מפקד חיל האוויר מכחיש: לא הייתה בעיית כשירות מבצעית ביום הראשון למלחמה
נשיא ארה"ב ג'ו ביידן חושף: "אם הרופאים ימליצו לי לפרוש, אשקול לעשות זאת"
הדמעות זלגו ללא הפוגה: הילד הקטן אומר קדיש על אביו | צפו
מ

תוכן מקודם בשיתוף המחלקה המסחרית

רה"מ בקבינט: "לוחצים עליו להיכנע. נכניס לסינוואר כדור בראש. לא נאבד את החטופים"
מחדל: הוריו של המתנקש שירה בטראמפ התקשרו למשטרה שעות לפני הירי

הכתבות המעניינות ביותר

וַיְהִי בֹקֶר יוֹם חֲמִישִׁי • כותרות העיתונים – י"ב בתמוז ה’תשפ”ד
תחזית מזג האוויר: מחר חם מהרגיל, בשישי ובשבת ללא שינוי
צה"ל תקף יעדי חיזבאללה בלבנון; מפונים מהצפון: "חלאס, נסראללה יושב וצוחק"
הפקידים מעכבים את מענקי ההתמדה; שר העבודה: "פוגע בילדים ובמטפלות"
בנט עושה סיבוב פוליטי על הלוחמים; דובר צה"ל: המפגש לא אושר על פי נהלים
ש"ס מחזקת את נתניהו: "לא לחשוש מהקולות בקואליציה המתנגדים לעסקה"
טען עוד כתבות >

המיוחדים

 שער (1)
הפרופסור שחצה את הקווים: "הדם יהיה על ידי היועמ"שית, היא לא עושה כלום"
4e1e63d4-2243-453f-89d0-f0f6254ce38b
חמק משבעה ניסיונות חיסול; מי הוא רמטכ"ל חמאס מוחמד דף? והאם הפעם זה הצליח?
 מסך 2024-07-04 222823
קיפקעס | חלוקת שטרות הכסף, נכד האדמו"ר במשימה ראשונה, וההלם של נהג המונית
WhatsApp Image 2024-07-11 at 14.52
הצעת השב"כ וסירוב המשפחות; אביו של העצור המנהלי בראיון בלעדי ל'JDN'

חדש באתר

5818775934495474919
מהדשן הזה צומחות פצצות: כך פועלים בפיקוד המרכז לצמצום איום המטענים
img1141432
מחבלי חמאס ירו טיל RPG בעומק הציר ההומניטרי; לוחם נפצע בינוני
7e941de7-eb76-4569-8950-433f6e79eb12
צה״ל ושב״כ חיסלו את אחראי הכוח הימי בעזה של הגא״פ ומחבל שהשתתף בטבח
F090331NS01-1024x683
וַיְהִי בֹקֶר יוֹם חֲמִישִׁי • כותרות העיתונים – י"ב בתמוז ה’תשפ”ד

גלריות

 וידר חתונה (6)
שמחת נישואי נכד האדמו"ר מסטראפקוב • גלריה
''ת דעת זקנים מסיבת חומש (13)
יָבוֹאוּ טְהוֹרִים: מסיבת חומש ברשת תלמודי התורה 'דעת זקנים' על טהרת הקודש
 הילולא שפע חיים פד (27)
זְכוֹר אַהֲבַת קְדוּמִים • הילולת מרן השפע חיים מצאנז זי"ע בחצה"ק צאנז
 שמואל הורביץ ברית הגרי'' שכטר ויז'ניץ לונדון (11)
שמחת הברית לנכד הנגיד בהשתתפות הגרי"מ שכטר והאדמו"ר מלונדון • תיעוד

עיתוני היום

F090331NS01-1024x683
וַיְהִי בֹקֶר יוֹם חֲמִישִׁי • כותרות העיתונים – י"ב בתמוז ה’תשפ”ד
56
0
מעניין אותנו מה אתה חושב, תוכל להגיב בבקשה?x

דיווח על סרטון

מה ברצונך למצוא?

יש לך משהו דחוף לומר לנו?

הדואר
האדום

צירוף קובץ עד גודל של 5 מגה
דילוג לתוכן Hide picture