"אנחנו פועלים כאילו אין גדר, הפנים שלנו לעבר כפרי הטרור, השטח כאן מעבר לגדר צריך להיות בטוח לטיול עם ילדים", אומר לנו קצין אג"מ של גדוד פנתר האמון על הגזרה של קלקיליה וסביבתה.
בעומדנו בנקודה בה נראים זה לצד זה היישוב היהודי מתן ומטרים ספורים לידו הכפר הערבי 'חבלה', ניתן להבין לעומק את אתגרי הביטחון שקיימים בגזרה מורכבת ומפותלת שכזו.
מטרים בודדים ממש מפרידים בין בתי היישוב מתן לכפר המרצחים הסמוך, קשה להתעלם מהסמליות של שם הכפר הערבי 'חבלה', כפי שאנחנו מבינים מהקצין שמוביל את הסיור שלנו בגזרה, שמו של הכפר תואם אותו ככפפה ליד. "בכפר הזה מצאנו הרבה יותר אמל"ח מאשר בקלקיליה העיר", מעיד הקצין.
גדר 'שעון חול'
גדר 'שעון חול' חדשה ניצבת לכל אורך הגזרה, מעובה במספר מרכיבי ביטחון, הגדר מגיעה לעומק האדמה וגבוהה פי שלוש מהגדר הישנה שניצבת מעבר לגדר החדשה.
מעבר לגדר נראים שטחים פתוחים חקלאיים, פה ושם פזורות חממות של גידולים שונים, אחריהם מתחיל קו הבתים הראשון ובמרכז העיר או הכפר הערבי מתנוססים רבי קומות גבוהים יותר. "כל מבנה כזה הוא מבחינתי 'איום בריא' איום שמייצר לי תעסוקה, מייצר רצון להגיע למגע עם האויב לשלוט עליו, לבקר אצלו בבית להכיר את בעל הבית ולומר לו בצורה ברורה: 'אל תנסה אפילו, אל תחשוב להתקין פה מצלמות, לתצפת ולהעביר מידע, אני רואה אותך, אני יודע לומר לך מה אתה עושה ומה אתה לא עושה', יש כאן ריבון אחד בשטח והוא ברור מאוד".
אנחנו נוסעים על ציר המערכת, מימיננו גדר 'שעון חול' ומשמאלנו גם ניצבת גדר תיל נוספת. רס"ן א' מסביר: "מעבר לגדר שעון חול יש עוד גדר, הגדר הישנה, לצדה יש תלתלית, הם נועדו לעכב ולהתריע, כל התקרבות לגדר הזו מתועדת על ידי התצפיות שמיד מקפיצות לכאן כוח שיטפל במחבלים. בצד השני יש עוד גדר שמאפשרת את מרחב החיץ, בגדר יש פתחים דרכם נכנסים הכוחות שלי".
בכל בניית הגדר ניתן לראות יישום של לקחים ממתקפת הפתע של חמאס על יישובי העוטף, לא ניתן לפרט על כל מרכיבי הגדר הייחודית, אולם הצורה בה היא בנויה לצד המרחב שסביבה נועדו לספק מענה לתרחישי קיצון דומים.
לצד הדרך אנו מבחינים בחפיר כעין תעלה לצד הגדר, "פרקטית לא ניתן להעביר כאן רכב ולא אופנוע", אומר רס"ן א', "התעלה נבנתה אחרי המלחמה כלקח נוסף, התעלות מקשות בתנועה, בהעברה של רכבים, זה מייצר אויב שגם אם הצליח לחדור הוא נשאר תקוע. זה מאפשר לי עוד זמן להספיק להגיע ולפרק את האויב".
הקונספציה עדיין כאן?
גדר עצומה, גבוהה וחזקה ניצבת לידנו וחוצצת בין כפר המרצחים לילדי היישוב היהודי 'מתן', לכאורה חזרה מלאה לקונספציה של ה-6.10, צה"ל ממגן עצמו לדעת, מסתגר מאחורי גדרות ומכשולים וחושב כי בכך הבטיח שלא יתרגש עלינו חלילה אסון נוסף מצד המחבלים שמעבר לגדר.
אם היינו מבקרים במקום לבד, יש להניח כי זו התחושה עמה היינו מסיימים את הביקור, לכן חשוב להאזין הייטב לדבריו של הקצין א' שאינו מותיר מקום לספיקות ומבהיר כי מבחינתו אין כאן גדר. במהלך שיחתנו הוא יחזור שוב ושוב על הגדרת התפקיד שלו ואיך הוא רואה את המשימה העיקרית שלו הגנה על יהודים.
בראייתו הגדר היא רק תוספת ליתר ביטחון, "היא נועדה לעכב את המחבלים מעט עד שאנחנו מגיעים לנקודה ומתעמתים איתם", הוא משתף. "נכון שהגדר עובתה וחודשה ונבנתה כאן גדר חדשה וחזקה הרבה יותר ממה שהיה כאן לפני המלחמה, אבל זה ממש לא משהו שאנחנו לוקחים אותו כמרכיב הגנה מהותי. העיקר מבחינתי הוא שאני מכיר כל בית מעבר לגדר הזו. אני יודע מה שמו ופרצופו של כל דייר בקומות הגבוהות שאנחנו רואים שצופות על האזור. כל אחד מהם פגש אותי עם החיילים שלי והבין שהעיניים שלנו עליו כל הזמן".
רס"ן א' מונה להיות קצין אג"מ בגדוד פנתר במהלך המלחמה, לפני כן שירת בחטיבת גבעתי ואף השתתף בקרבות בכפר עזה ביום שמחת תורה בשנה שעברה. כיוצא גבעתי הראייה שלו ברורה וחד משמעית, יש אויב ויש את האוכלוסיה שעל הגנתה הוא מופקד.
בניית הגדר טרם הושלמה והפועלים עדיין פועלים במקום כדי להשלים את מתווה המכשול, המאפיין הבולט ביותר בגדר הענקית, הוא הפיתולים הבלתי נגמרים שלה. אין קו גבול ישר כמו בעוטף עזה, הגדר נמתחת לכל אורך התוואי כאשר לצידה פרוסים עוד מספר מרכיבי ביטחון. מבין חרכי הגדר נראית גדר התיל הישנה שעמדה במקום עד לא מכבר.
בתקופה האחרונה ביצע גדוד פנתר המופקד על הגזרה, ביצע תרגיל מקיף ורחב במקום. התרגיל תרחש אפשרות של חדירת מחבלים במתווה דומה למה שהתרחש בעוטף עזה במתקפת הפתע בשמחת תורה. "אנחנו נערכים לתרחיש החמור ביותר", אומר הקצין ומתייחס לפרסומים על הימצאות של טילי RPG בידי המחבלים במרחב. "אנחנו יוצאים מנקודת הנחה שיש להם יותר מזה, אני נערך חזק ביותר איך אני מנצח. איך אני מביא את היכולות שלי בהתעצמות ובאמל"ח על מנת לנצח בכל אירוע".
לקחי המלחמה כבר כאן
בדרכנו אנחנו עוברים ליד מוצב 'פילבוקס' של הגדוד שנמצא על הגדר הגובלת בקלקיליה. "לאחרונה היה אירוע קשה בפילבוקס דומה לזה בתייסיר, איך נערכים למנוע אירוע ירי ופגיעה דומים כאן?" אני שואל את א'.
"אחד הלקחים שאנחנו הפקנו היא הגנה חזקה ביותר על מוצבים הסטטיים. ההבנה היא שסטטי הוא פגיע יותר, ובגלל הפגיעות שלו אנחנו נערכים בהתאם", משיב הקצין.
על התרגיל שביצע הגדוד אומר א' כי הוא עצמו יצא מחוזק מהתרגיל, "יצאתי מרומם רוח מהתרגיל שביצענו, יצאתי שלם מאיך שפלוגה יכולה לנהל קרב עיקש ולפגוע באויב ויכולות שלו".
הנסיעה נמשכת עד לנקודה בה נושקת הגדר לכביש 6 ולכביש 444, בנקודה הזו אנו יורדים לזמן קצר מהרכב על מנת להתרשם ממשימת ההגנה על כביש ראשי שעובר בצמוד לעיר הטרור קלקיליה.
אנחנו עומדים על ציר המערכת, מצד אחד נמתחים כביש 6 שחוצה את מדינת ישראל ולצדו כביש 444, המרחק הקצר הוא בלתי נתפס. בתרחיש קיצון אליו נערכים בצבא, המחבלים עשויים לפרוץ את הגדר ולהגיע לכביש. משך הזמן שיידרש להם על מנת לחצות את המרחב באופן רגלי הוא בקושי כמה דקות. כמובן שכל כלי רכב של מחבלים שיגיע לכביש 6 הוא פצצה מתקתקת לכפר סבא, ולכל הערים הישראליות באזור ובכלל.
האחריות בשמירה על ערי הטרור והכפרים הסמוכים להם לבל ינסו בכלל להתקרב לגדר ולבצע טבח היא גדולה מאוד. "המרחקים הם פשוט מדהימים, קשה לתפוס את זה עד שמגיעים לפה לשטח", אומר הקצין. הוא מוסיף ומספר על אמירה של דובר בחמאס שהתבטא לאחרונה ואמר כי "צה"ל חזק ואסרטיבי, ומונע את הפעולות שאנחנו מנסים לבצע ופוגע במי שמנסה לפגע", את הדברים אמר איש החמאס במענה לשאלה מדוע לא היו הרבה פיגועים במהלך חודש הרמדאן האחרון.
הערבים בבתים שמולנו, הם חיים בתחושה שאתה עם העין בתוך הסלון שלהם?
"הם יודעים שאנחנו רואים מה הם עושים, כל רכב שעובר פה עוצר ומסתכל להם בלבן שבעיניים. הנוכחות פה היא גבוהה מאוד, הכניסה לכפר היא גבוהה מאוד, אין פה מאפיין של 'אתם שם אני פה', אני חי בתוך הבתים שלהם".
הגדר מעבר לכך שהיא נועדה להגן למקרה שהם ינסו לחדור, אתם נכנסים ועוברים אותה בלי התייחסות לקיומה?
"אין שאלה בכלל", משיב רס"ן א', "הגדר לא מייצרת לי תקרת זכוכית. זה עוד שכבת הגנה. יש לי את היכולת המלאה לחדור מעבר לגדר ולהיכנס בפנים כי זה שלי, אני יכול להיות בפנים".
בתפיסה, אתה חי בתחושה שיש לי גדר אני יכול להיות רגוע?
"ממש לא, הנתון האם אני יכול להיות רגוע, לא קשור בכלל לגדר, זה תלוי בנוכחות של הכוחות שלי בשטח בפנים ועל הגדר, הגדר היא רק כלי הגנה היא מייצרת ניתוק".
"הכוחות בקצה יודעים כולם, אנחנו לא מייצרים לאויב הזדמנויות לפגוע בנו, המיקום שלנו אל מול המיקום שלו, ההתמצאות בשטח שלנו, הכל יחד תגרום לנו לנצח".
לדבריו השאיפה היא כי "מי שרוצה להיות מחבל, הוא יהרג לפני שהוא יספיק לבצע משהו. בעיני כל אחד הוא בר יכולת והוא חשוד, הם חוששים מאוד מהכוחות, מיד כשאנחנו נכנסים לשטח מתחילים לרוץ דיווחים שכוחות צה"ל הגיעו לשטח והם מזהירים את כולם להישמר מפני הכוחות".
הפעילות בטול כרם ומחנות הפליטים
בהיותו גדוד שאמון על אבטחת חטיבת אפרים, הגדוד פעל גם בטולכרם במסגרת מבצע 'חומת ברזל'. הכוחות ביצעו סריקות, איתרו אמל"ח ועצרו חשודים בפעילות טרור. על הפעילות ההנדסית של צה"ל בטולכרם והריסת הבתים במקום אומר הקצין: "זה ברור מאוד, בכל מקום שיש תשתיות טרור המטרה היא להשמיד, לנטרל להרוס".
במהלך הנסיעה מבחין א' באופק באזור מגוריו ומשתף בחוויה השונה בפעילות שהיא בעצם הגנה על הבית שלו עצמו. "במהלך השירות שלי הייתי בגבעתי, הייתי בגזרות אחרות ופחות ביהודה ושומרון, פתאום כשאתה מרגיש את זה קרוב לבית, אתה מקבל זווית שונה על המשימה, אתה שומר על הבית שלך, זה אחרת".
היחסים עם התושבים היהודים
רס"ן א' מתייחס לחיבור החם עם ההתיישבות ואומר כי התושבים ממש אוהבים, מכבדים ודואגים לחיילים בגזרה. "קבוצת הווטסאפ של האזור, כל הזמן מלאה בבקשות לארח חיילים, בפורים האחרון קיבלתי הרבה פניות ובקשות להביא אוכל ופינוקים לחיילים שלנו".
החיבור עם התושבים מהווה מכפיל כוח עבור הגדוד שפועל בתיאום ובשיתוף פעולה מלא עם הרבש"צים של היישובים באזור. א' מסביר כי רכזי הביטחון של היישובים הם חלק בלתי נפרד מכוח ההגנה במרחב, הם משתתפים באופן קבוע בישיבות הערכות מצב בגדוד ופועלים יד ביד בכל אירוע של טרור בגזרה.
איך מונעים שחיקה בגדוד קבוע
אחד האתגרים שמאפיינים גדוד שמוצב במקום מוגדר ללא תנועה הוא השחיקה הגבוהה. בצה"ל נוהגים לשנע כוחות ממקום למקום בכל כמה שבועות ולא בטעות. אחת המטרות החשובות בשינוע הכוחות ממרחב אחד לאחר, היא שמירה על ערנות ודריכות של הכוחות הלוחמים. ההבנה היא שכוח שמוצב באותו מקום במצב סטטי שוקע בשחיקה וחוסר ערנות.
רס"ן א' מדגיש כי בכל תקופת השרות של הלוחמים בגזרה הוא מקפיד על העברת הפלוגות מנקודה לנקודה בתוך המרחב של הגדוד. בנוסף הפיקוד מפעיל את הכוחות בתרגולים שנועדו למנוע שחיקה ואיבוד של דריכות מבצעית. "רק לאחרונה ביצענו תרגיל עם אחת הפלוגות של הגדוד ובסיומו גילינו כי ישנה נקודה שטעונה שיפור", מספר קצין אג"ם ומוסיף כי לצד האתגר של גדוד קבוע יש לכך גם יתרונות רבים, ההכרה של השטח בצורה טובה וכן הקשר הרציף עם רכזי הביטחון שפועלים כחלק מהגדוד ובשיתוף פעולה מלא איתו.
"כל שבוע הרבש"צים מגיעים להערכות מצב בגדוד, הם כמו עוד מפקד מחלקה, הם שותפים בהכל. הם מגנים על היישובים, עומדים בקשר ישיר עם החמ"ל והכוחות בשטח. הם חד משמעית מכפיל כוח משמעותי בשטח".
כרסום ופגיעה בגדר
אנחנו ניצבים ליד כפר חבלה, קצין האג"ם מסביר: "תפיסות וסיכולי האמל"ח הגבוהים ביותר היו פה בכפר, הכפר הזה מוגדר כ'כפר מקפצה', הסיבה להגדרה הזו הוא בגלל כפר שפחות בולט לעין, קלקיליה היא עיר של פח"ע (-פעילות חבלנית עוינת), חבלה הוא כפר צד, מבחינתנו לא, הוא יחסית קטן ומאופיין באמל"ח. התנועה בו היא רגלית והוא קרוב מאוד ליישובים מתן וירחיב, קן אווירי היא 30 מטר בלבד".
"ב-7.10 נלחמתי בכפר עזה, שם ראינו במפות שהמרחקים הם יחסית גדולים, יש מרחק תגובה, אנחנו מזהים חוליה שחוצה את הגדר, עד שהיא מגיעה לכפר עזה אנחנו כבר מספיקים להקפיץ 'זיק' ומסוקי קרב ומשמידים אותם בחוץ. כשהתחלתי את הפעילות בזרה הזו אני קולט שהמרחקים כאן הם ממש קטנים. אתה מרים את הראש כאן 'מתן' וכאן לידו 'חבלה', אתה מבין את הקרבה ביניהם, הקושי והחיכוך ביניהם, זה יוצר שהדריכות שלנו מהירה יותר ודרוכה יותר, זה מחייב תגובה מהירה".
במהלך ההסבר קוטע את ההסבר מעבר של רכב ביטחון של הגדוד, בתוכו יושב הגשש הבדואי של הגדוד. אנחנו מנצלים את ההזדמנות לקבל כמה מילים על תפקידו של הגשש. "הוא אחראי על איתור וזיהוי", מסביר הקצין.
אבל אין כאן שביל טשטוש.
"גם בציר כזה הוא יודע לזהות אם חדרו או לא. ברמה של נעל. בנוסף, מאפייני בניית המערכת מאפשרים לזהות פרצה והכנה לפרצה". הקצין מסביר איך עובדת השיטה של המחבלים: "הם מגיעים יום אחד לגדר המעכבת הישנה בפנים ועושים שם פתח והולכים. תבוא עוד שבועיים, הם יביאו כלי וחשפו את השטח והולכים. אח"כ הם חותכים חלק בגדר והולכים, הם מנסים לייצר מצב של הרגלת השטח. זה לא הולך להם".
"יש כאן מירוץ חימוש", מסביר א'. "הם לומדים את השטח, עם פעם היה מספיק לעבוד עם קטר ולחתוך את הגדר היום הם מביאים דיסק. חולף הזמן והם מבינים שדיסק יוצר גיצים שהתצפיות מזהות, אז הם מביאים כלי חשמלי שלא יוצר חתימה תרמית. מתנהל כאן ממש מירוץ חימוש עיקש. המאפיין הבולט של הפעילות שלנו הוא למידת הקרקע והכירות השטח, אנחנו מאתרים את האויב, מכינים לו מארב ואז מתרחשת הפגיעה".
אתם לא מסתפקים בסתימת או תיקון הפרצה בגדר?
"לא, אנחנו מחפשים לתפוס ולפגוע ב'שרשרת הערך'. אנחנו גם לא מסתפקים במארב שלוכד את מי שביצע את הפריצה של הגדר, בסוף הוא רק סרדין קטן, חולייה קטנה בסוף השרשרת. אנחנו תופסים אותו ומנסים להבין מי שלח אותו, מי שילם לו, מי הראש, המטרה שלנו לתפוס את שרשרת הערך. מאז שאנחנו כאן בשטח יצרנו פגיעה באותה שרשרת".
יש כאן שטחי השמדה? מי שמתקרב לגדר נורה ונפגע?
"יש מרחבים של שטחי השמדה, יש הוראות פתיחה באש ברורות, מי שמתקרב לגדר והוא בטווח האסור לנוכחות נפגע, הוראות הפתיחה באש, נוהל מעצר חשוד, והוא נעצר בהתאם".
בהמשך דבריו הקצין מצליח לגרום לתהייה כשהוא אומר שהוא "מייעל את השטח למרחב השמדה, מרחב תגובה ומרחב הכלה".
למה כוונתך כשאתה אומר מרחב הכלה? זה לא נשמע טוב…
הקצין מיד מבהיר: "מרחב הכלה מבחינתי הוא מהקו הבתים האחרון עד לגדר, זה מרחב שאני יודע לתת בו תגובה, זה מרחב האבטחה שלי", הקצין מסתובב לעבר שטח ישראל ומצביע על הציר בו אנו עומדים ואומר: "אני לא פועל פה, אני לא פועל באזור שלי, אם אני אפעל באזור שלי אני אתן לו את היד החופשית להגיע אלי".
מבחינתך אמורים לטייל פה ילדים על הגדר?
"כן! אני עובד שם", אומר הקצין ומצביע על כפר הטרור הסמוך. "אני פושט שם, אני מכניס את הכלים שלי לשם, אני עושה שם עמדות בידוק, שם. למה, כדי לייצר את המרחב הכלה הזה, אני מגן על היישוב שלי, אני מגן על האזרחים שלי. כך אני עומד במשימה שלי, משימת ההגנה".
כל מצלמה יכולה להיות גם קנה רובה
יוצאים הרבה פעמים תיעודים שהערבים מצלמים אתכם פועלים בתוך השטח, כל עינית כזו של מצלמה יכולה הייתה גם להיות קנה של רובה, איך אתם מתמודדים מול איום כזה?
רס"ן א' קצין אג"ם בגדוד פנתר מסכים לגברי עם הנחת המוצא ואומר: "בסוף נתון, כל אויב שרואה אותי יכול לפגוע בי, בדיוק באותה מידה שכל מי שאני רואה אני מסוגל לפגוע בו". הקצין מוסיף: "מצלמה שתיעדה אותי פועל שצילמה את הכוחות שלי, היא לא הפתיעה אותי. אנחנו בסריקות היקפיות תמידיות. אין פעילות שאין רחפן באוויר, ואין פעילות שאין קנים שמוכוונים לגובה וכמובן שהפעילות שלנו היא מבצעית שנועדה למנוע אפשרות של פגיעה. כשאנחנו פועלים ליד רבי קומות, יש לוחמים שכל תפקידם הוא לסרוק ולאתר בגובה איום".
"אני לא מופתע מלקבל סרטון תוך כדי הפעילות מהקצין שלי שתיעדו אותנו. האויב צילם? בוא נלמד מזה, אם הייתי טוב איפה, ואם לא הייתי טוב איפה. כל דבר שנראה כחיסרון אנחנו לוקחים והופכים את זה לייתרון".
יצא לכם להיתקל בעיתונאים ערבים שמפריעים לפעילות שלכם?
"לי אישית יצא פעמים בודדות להיתקל בהם. אבל דבר אחד ברור, הם לא יעצרו אותי מלהמשיך בפעילות. אני לא מפחד שיצלמו אותי, אין לנו מה להסתיר. אויב שעצרתי אותו ונכנסתי אליו הבייתה לא יגרום לי להתנצל, הוא יעד למעצר".
ההתרגשות באיתור נשק ואמל"ח
בכל יום ניתן לקרוא את הודעות דובר צה"ל השגרתיות על פעילות צה"ל ביהודה ושומרון. ההודעות מנוסחות לרוב בצורה מעט לקונית ואינן חושפות די את המשאבים והמאמץ שמושקעים מאחורי כל איתור של אקדח ומחסנית בארון נסתר בבית של מבוקש שחי בלב הקסבה.
כזו היא ההודעה שפורסמה ימים אחדים לפני חג הפסח ובה עדכון על פעילות כוחות צה"ל בקלקיליה שבחטיבת אפרים. "בקלקיליה שבחטיבת אפרים הכוחות עצרו ארבעה מבוקשים, ובטולכרם נעצר מבוקש אחד", נכתב בהודעה לצד פעילויות במספר מוקדים נוספים ביו"ש.
בהפוגה קצרה בסיור שוחחתי עם הקצין על ההרגשה לאחר איתור נשק ותחמושת בשטח. א' מתאר תחושת סיפוק וערכיות רבה. הקשיתי עליו ואמרתי: אבל גם אחרי שתפסת רובה, עדיין המחבל ילך לשכן שלו וישיג לעצמו נשק אחר.
א' מתעקש על החשיבות שבכל תפיסת נשק ומסביר כי לא לכל נשק יש תחליף ובכל אופן תפיסה של נשק אצל חשוד בטרור בעיניו היא סיכול פיגוע. "אני מרגיש, וכך אני גם מעביר לחיילים שלי, שכל תפיסה של אמל"ח בעצם הצלנו יהודי נוסף אולי אפילו כמה".
להערות, הארות ופניות לעורך הכתבה ניתן לפנות למייל: [email protected]
