אדריכל הצללים: מוחמד סינוואר ומסלול חייו עד לחיסולו | פרופיל

במהלך מפתיע, רעמו מטוסי קרב ישראליים מעל שמי חאן יונס. התקיפה שבוצעה במתחם תת-קרקעי מתחת לבית החולים האירופי לא הייתה עוד תקיפה שגרתית. היעד: מוחמד סינוואר, האיש שהפך למנהיג הבכיר ביותר של חמאס ברצועת עזה.

כשהאבק שכך, 16 גופות נספרו בין ההריסות. אחת מהן, לפי הערכות המודיעין הישראלי, הייתה של האיש שכונה "איש הצל" – מוחמד סינוואר, האח הצעיר של יחיא סינוואר שחוסל לפני כשבעה חודשים. הגבר שהצליח לברוח שוב ושוב מציפורני המוות מצא את סופו במקום מסתור תת-קרקעי, הרחק מעין המצלמה.

נער שהפך לאיש טרור

סיפורו של מוחמד סינוואר מתחיל במחנה הפליטים חאן יונס שברצועת עזה. נולד ב-16 בספטמבר 1975 למשפחה שנעקרה מהעיירה מג'דל – היא אשקלון של ימינו. ילדותו עברה בצל העוני והתסכול של מחנה פליטים, וכנער צעיר כבר מצא דרכו לשורות חמאס עם הקמת הארגון ב-1987.

"הוא היה נער כשהצטרף לגדודי עז א-דין אל-קסאם," סיפר מקור ביטחוני ישראלי שעקב אחר פעילותו שנים רבות. "אבל אל תטעו בו – מאחורי המראה הצעיר הסתתרה נחישות וברוטליות שהפכו אותו לאחד האנשים המסוכנים ביותר ברצועה".

בשנות התשעים, כשאחיו הבכור יחיא כבר היה כלוא בישראל, מוחמד החל לבנות לעצמו שם בחמאס. הוא נעצר לתקופה קצרה על ידי ישראל ולאחר מכן בילה שלוש שנים בכלא של הרשות הפלסטינית. אך המהפך בקריירת הטרור שלו הגיע בשנת 2000, עם פרוץ האינתיפאדה השנייה, כשהצליח לברוח ממתקן הכליאה ברמאללה.

מאחורי הקלעים: עלייתו לעמדת כוח

בעוד אחיו יחיא סינוואר פיתח קריירה פוליטית בשורות חמאס, מוחמד פנה לכיוון הצבאי. בשנת 2005, לאחר נסיגת ישראל מרצועת עזה, מונה למפקד חטיבת חאן יונס של גדודי עז א-דין אל-קסאם – הזרוע הצבאית של חמאס.

מיקומו באזור חאן יונס קשר אותו לאחת הפעולות הידועות ביותר של חמאס – חטיפת החייל גלעד שליט ביוני 2006, מבצע שבסופו של דבר הוביל לשחרור אחיו יחיא במסגרת עסקת חילופי שבויים ב-2011.

אך בניגוד לאחיו, מוחמד נותר דמות אפלולית. בשעה שיחיא הפך לפנים הציבוריות של הארגון, מוחמד בחר לפעול מאחורי הקלעים, מרחק בטוח מעין המצלמה והמיקרופון. החשאיות הזו הקנתה לו את כינויו – "איש הצל".

הוא היה כמו רוח רפאים. בשנים רבות לא היה תיעוד ויזואלי שלו, והוא נע במחתרת. הכינוי 'איש הצל' לא הוענק לו לחינם – הוא פשוט ידע להיעלם.

גאונות הנדסית וטרור תת-קרקעי

אחד מתחומי המומחיות המובהקים של מוחמד סינוואר היה פרויקט המנהרות של חמאס. הוא הוביל את בניית רשת המנהרות האסטרטגית בצפון רצועת עזה – מערכת תת-קרקעית מורכבת שהפכה לאחד האתגרים המרכזיים של צה"ל במלחמת חרבות ברזל.

רק לאחר תפיסת הרצועה על ידי כוחות ישראליים, נחשף היקף המיזם המרשים – מנהרות בעומק של עשרות מטרים מתחת לפני האדמה, מצוידות בתשתיות חשמל, תקשורת, מים ואוויר, שאפשרו שהייה ממושכת מתחת לקרקע. המנהרות הללו שימשו לא רק להסתתרות, אלא גם להעברת אמצעי לחימה, תנועת לוחמים וביצוע התקפות על ישראל.

צה"ל חשף סרטון נדיר שבו נראה מוחמד סינוואר נוהג בג'יפ בתוך אחת המנהרות העמוקות – עדות חזותית נדירה לדמות שבחרה להישאר בצל.

מוחמד סינוואר לא ניחן בכריזמה הציבורית של אחיו, אך בחוגי הביטחון הישראליים תוארו שניהם כאכזריים באותה מידה. "מבחינת האידיאולוגיה והנחישות, הם היו אותו הדבר", אמר גורם ביטחוני בכיר. "אולי אפילו מוחמד היה קיצוני יותר".

מבוקש מספר אחת

עם חיסולם של מוחמד דף, ראש הזרוע הצבאית של חמאס, ביולי 2024, ושל יחיא סינוואר, מנהיג הארגון, באוקטובר 2024, הפך מוחמד סינוואר למנהיג הבכיר ביותר של חמאס ברצועת עזה – ובהתאם, למבוקש מספר אחת של כוחות הביטחון הישראליים.

ההערכה היא שסינוואר השתלט על השליטה הצבאית ברצועה והפך למקבל ההחלטות המרכזי בכל הנוגע לעסקת החטופים. בעוד שבכירי חמאס בקטאר ניסו להקים מנהיגות קולקטיבית, לוחמי הארגון בשטח הכירו במנהיגותו של סינוואר.

הוא היה מבוקש מאוד. ישראל הציעה פרס של 300 אלף דולר למי שיספק מידע על מקום הימצאו, אבל הוא היה חמקמק במיוחד.

חתול בעל תשע נשמות

אחד הדברים המרשימים ביותר לגבי מוחמד סינוואר היה יכולתו לשרוד ניסיונות חיסול חוזרים ונשנים. בניגוד לרבים מעמיתיו הבכירים בחמאס, שנהרגו בתקיפות ישראליות, סינוואר הפגין יכולת הישרדות יוצאת דופן.

בשנת 2012, במהלך מבצע "עמוד ענן", הפציץ חיל האוויר הישראלי את ביתו. ב-2014, במהלך מבצע "צוק איתן", הותקף ביתו שוב. בשתי הפעמים הצליח להימלט.

לפי פרסומים פלסטיניים, ישראל ניסתה להתנקש בו לפחות שלוש פעמים נוספות: פעם באמצעות ירי צלף לביתו, פעם באמצעות הפצצה ממוקדת עם שני טילים כבדים במשקל רבע טונה, ופעם נוספת באמצעות הטמנת מטען בחומה של ביתו – ניסיון שהתגלה בזמן.

יכולתו למלט את עצמו הפכה כמעט למיתוס בקרב פעילי חמאס. אך כמו רבים לפניו, גם הוא גילה לבסוף שהמרחק בין הצלחה לכישלון בעולם המחתרת הוא דק כחוט השערה.

היום האחרון: התקיפה בחאן יונס

התקיפה היום לא הייתה ספונטנית. חודשים של מאמצי מודיעין רצופים, המידע ממקורות שונים, והפעלת סוכנים בשטח הובילו למידע קריטי: מוחמד סינוואר שוהה במתחם פיקוד ושליטה תת-קרקעי מתחת לבית החולים האירופי בחאן יונס.

צה"ל ושב"כ פעלו בזהירות רבה. ראשית, ווידאו שאין חטופים ישראלים בסביבה. לאחר מכן, תוכננה תקיפה מדויקת שתאפשר חיסול היעד תוך ניסיון למזער פגיעה באזרחים.

בשעות הערב, הופצצה המטרה בחימוש כבד שחדר לעומק הקרקע ופגע במתחם התת-קרקעי. לפי משרד הבריאות בעזה, התקיפה גרמה למותם של 16 אנשים ולפציעתם של 70 נוספים.

"ההערכה הראשונית היא שסינוואר נהרג בתקיפה", אישר גורם מודיעיני בכיר. "אבל אנחנו עדיין ממתינים לאימות מלא".

מה הלאה? המשמעות של חיסול סינוואר

אם אכן חוסל מוחמד סינוואר, זוהי מכה קשה נוספת להנהגת חמאס, שאיבדה בשנה האחרונה את בכיריה המרכזיים. אך השאלה המהותית נותרת – כיצד ישפיע חיסולו על עתיד הארגון ועל סיכויי שחרור החטופים?

יש הסבורים כי חמאס איננו ארגון שמתמוטט עם הריגת מנהיג אחד או שניים, זוהי תנועה אידיאולוגית. יהיו מי שימלאו את החלל. ואכן, כבר עתה מסתמנים הקווים של המנהיגות הבאה. בזירה המדינית, דמויות כמו ח'אלד משעל ומוסא אבו-מרזוק, הנמצאים בקטאר, עשויים למלא תפקיד מרכזי. אך בשטח, אין דמות בולטת שיכולה להחליף את סינוואר.

ההערכה היא כי החיסול הזה פותח חלון הזדמנויות חדש. בלי סינוואר, עשויה להיות יותר גמישות בעמדות חמאס לגבי עסקת החטופים. מצד שני, אם ייבחר מנהיג קיצוני יותר, זה עלול לסבך את המצב.

בינתיים, ממשיכים הכוחות הישראליים לפעול ברצועה. המלחמה טרם הסתיימה, והאתגרים עדיין גדולים. עם זאת, חיסולו של מוחמד סינוואר – אם אכן התרחש – מסמן סגירת מעגל היסטורית: מותו של האיש האחרון ששרד מההנהגה הבכירה שתכננה את מתקפת ה-7 באוקטובר.

"איש הצל" יצא סוף-סוף מהצללים. ועכשיו, גם הוא איננו.

באבוד רשעים רינה.