מתחילת מבצע "עם כלביא" יירט חיל האוויר מאות כלי טיס בלתי מאוישים ששוגרו מאיראן לעבר שטח הארץ. מי שעומד מאחורי היירוטים המוצלחים הללו הם גם אנשי מערך הבקרה האווירית שפרוסים ברחבי הארץ ואחראים על גילוי מטרות אוויריות חשודות מחוץ לגבולות הארץ ובתוכה.
במסגרת שיתוף הפעולה בין מערך הבקרה האווירית למערך ההגנה האווירית וטייסות מסוקי הקרב, נסגרו מאות מעגלים על כלי טיס בלתי מאוישים שיורטו בהצלחה.
בהכוונת בקרי חיל האוויר, מסוקי ומטוסי הקרב טסים בשמי המזרח התיכון תחת אש ופועלים על מנת ליירט מטרות המהוות איום על שטח מדינת ישראל. מרבית מכלי הטיס הבלתי מאוישים ששוגרו מאיראן, יורטו מחוץ לגבולות המדינה. כדי לשמוע על פעילות מערך הבקרה בחיל האוויר שוחחנו עם סרן ר'.
סרן ר' (בשנות העשרים לחייו מהמרכז) התגייס ב-2019 לקורס טיס, עבר לקורס בקרים ושירת שלוש שנים ביבא 506. כיום הוא חלק מהמערך שאחראי על בניית התמונה האווירית המלאה של כל הפעילות במרחב האווירי של ישראל וסביבתה – שפועל 24/7 ללא הפסקה.
העומס והאתגרים
איך אתה מתמודד עם העומס בתקופה הזו?
"תשמע, היה עומס גבוה, אבל אנחנו לא נרתעים מעומס גבוה."
האם העלייה בעומס זה אומר שעות עבודה יותר ארוכות או רק ריכוז יותר גבוה ומאמץ?
"התשובה היא שחד משמעית – יש שעות עבודה יותר ארוכות וגם כמות האנשים שיושבים במערך יותר גדולה. אלה תרחישים שנערכנו אליהם הרבה זמן ויש את המענה לכך.
לצד כל העניין של העומס הגבוה, המשמעות תופסת רובד מאוד מאוד חזק. אם אני משווה את עניין הימים הפחות עמוסים אל מול הימים האלה בכמות השעות באופן יחסי לגודל השעה – זה משהו שנערכנו אליו הרבה זמן, וטיפה שקיות בעיניים ועייפות זה לא מה שיעצור אותנו."
הכנת מסוק קרב להמראה
מה בדיוק עושה מערך הבקרה?
מה בדיוק התפקיד שלך? אם אפשר שתסביר באופן שגם מי שלא מבין בענייני צבא יבין – האם אתה אחראי רק על גבולות ישראל, או גם על מה שקרה באיראן כשפעלתם שם?
שני תחומים מרכזיים
"קצת על התפקיד – מערך הבקרה אחראי על שני תחומים מרכזיים:
התחום הראשון הוא הגנת שמי המדינה – זה בכותרת הגדולה שלו. זה בא לידי ביטוי בכך שיש לנו מערכות שהמהות שלהן היא ביצוע סריקות, בין אם זה במכ"ם, בין אם זה במערכות אחרות, כדי לנסות ולאתר כל מיני כלים וכל מיני תנועות חשודות שהמטרה שלהן היא להגיע לכאן ולשבש את ביטחון המדינה.
לאחר שאתה בונה את התמונה האווירית הזאת ואתה מנסה להבין האם התנועה הזאת היא תנועה שהיא אחת מתנועותיך או תנועה של הצד היריב, משם הגיע החלק של התנעה של הכוח. והצמדת המענה הרלוונטי ביותר לאיום – יש לחיל האוויר מטוסי קרב, מסוקי קרב ומערכות מבצעיות שונות, ובכל פעם האירוע נמצא על ידי מערכת אחרת, מתוך מציאת המענה הרלוונטי לאירוע הספציפי."
אתה בעצם בוחר את הכלי ליירוט?
"נכון, אנחנו בוחרים את הכלי ליירוט, ובכל מקרה האירוע הוא מאוד מאוד שונה. בגדול, הפקידו בידי מערך הבקרה האווירית את מפתחות שמי המדינה, ואנחנו צריכים להחליט למי יש כניסה ולמי לא. ובימים האחרונים, כמובן, הסלקציה היא מאוד מחמירה."
דברי מפקד מערך הבקרה ופיקוח טיסה לשעבר, תת-אלוף (מיל') א'
העיניים של כלל המערכים
"אנחנו אלה שאוחזים את התמונה האווירית, והיכן כל כלי נמצא. מערך הבקרה האווירית עובד בשיתוף פעולה הדוק עם כלל המערכים השונים, ואנחנו למעשה העיניים של כלל המערכים בכל מקום – החל מעזה ועד לאיראן."
"אנחנו ממש מלווים את כלל הכוחות לכל אורך הדרך, מספקים להם שירותי בקרה, שהמהות שלהם היא:
- א': לנסות ולאתר את האיומים ולאבטח את מטוסינו
- ב': לסלול קדימה את הדרך
זה בנושא מאמץ ההגנה, וכמובן יש הרבה מאוד פעילות גם במאמץ ההתקפה, במיוחד בימים האחרונים."
איך זה עובד מחוץ לגבולות ישראל?
איך זה עובד כאן בארץ אנחנו יודעים – יש לכם את המכ"מים, רדארים, כל המכשירים לזיהוי. אבל איך עובד כזה דבר במדינה אחרת?
"כמובן לא על הכל ניתן לפרט, אבל אני כן אגיד שנערכנו לאירוע הזה הרבה מאוד זמן, ופיתחנו כל מיני שיטות שיאפשרו לנו לסייע גם במרחקים גדולים."
זה כולל הצבת אמצעי זיהוי על הקרקע, או רק אמצעים אוויריים?
"לצערי אני לא אוכל כל כך לפרט, אבל אני אתן לדמיון שלך להשתגע."
יירוט כטב"מים על ידי מסוק קרב
הדמיון של כולנו עובד שעות נוספות בשבועיים האחרונים…
"אני יכול להגיד לך שיש הרבה מאוד פעילות, פעילות מאוד מאוד מדהימה של כלל אנשי החיל בימים האחרונים. זה קצת טעימה מעולם ההתקפה."
ניהול המרחב האווירי הצפוף בעולם
הצפיפות הגבוהה ביותר בעולם
"המערך כמובן אחראי גם על סנכרון המרחב האווירי כולו. צריך לזכור שאנחנו מדינה עם שטח אווירי מאוד מאוד קטן. אני בטוח שלא מעט אנשים בשבועיים האחרונים קצת הסתכלו על שטחה הגיאוגרפי של איראן, ואז הסתכלו על שטחה הגיאוגרפי של מדינת ישראל. אם אתה משווה את הנפח האווירי של מדינת ישראל אל מול כמות המטוסים שיש למדינת ישראל, תגלה שאחוז הצפיפות הגבוהה ביותר של אותו יחס של כמות כלים אל מול מרחב אווירי – הצפיפות הגבוהה ביותר היא במדינת ישראל מכל מדינות העולם".
"כמות הכלים אצלנו היא מאוד מאוד גבוהה, וכל הדבר הזה דורש תכנון מאוד מאוד מעמיק, שהוא למעשה תלת-מימדי, כדי לאפשר לכלל הכלים לעבוד בכל הגזרות תוך סנכרון מיטבי, כדי ששום משימה לא תיפגע."
זה אומר כולל תיאום מול הטיסות האזרחיות?
"נכון, זה כולל גם את הפעילות ההתקפית, גם את המאמץ ההגנתי, כמובן גם את כל טיסות נתב"ג, שמקבלות תיעדוף מאוד מאוד גבוה. זה כולל אגב גם עוד הרבה פעילויות שקצת פחות מקבלות כותרות, כמו למשל פעילויות של מטוסי ריסוס לטובת החקלאות. וגם כמובן מטוסי כיבוי, ועוד הרבה הרבה פעילויות נוספות."
טיפול במטוסים פרטיים בשמי המדינה
יש כל מיני מטוסים קטנים שטסים. אם הם חורגים מהמסלול, מה עושים איתם? הם מתקרבים לבסיס צבאי או כאלה דברים?
"נכון, גם לשם כך אנחנו נמצאים. אנחנו מדברים עם הרבה מהמטוסים הפרטיים הללו, אנחנו 24-7 בעמדות, 24-7 עם עיניים פקוחות, ומטוסים כאלה, כשהם חורגים, אנחנו מחזירים אותם בחזרה לנתיב. הרבה פעמים, כמובן, זה קורה בטעות, ואנחנו מוודאים שבסיסי חיל האוויר, וכל תושבי המדינה במקומותיהם האזרחיים והפרטיים, מקבלים את הביטחון השוטף והמיטבי."
מעורבות בתקיפות
אמרת שאתם אחראים על התיאום – אתם גם אחראים על העברת מטרות למטוסים לתקיפה, או שזה לא עובר דרככם?
"גם בציר ההתקפי, יש לנו חלק משמעותי בעניין העברת המטרות. על שיטת העבודה של העברת המטרות אני מנוע להרחיב, אבל כמובן שאנחנו גם לוקחים בזה חלק משמעותי".
"אוהבים להשתמש כאן בדימוי של מערך הבקרה, בין אם זה בתרגולים של קרבות אוויר, ובין אם זה בתרגולים של תקיפה – שלמעשה הבקר הוא איש הצוות הנוסף שלא נמצא בקוקפיט אבל הוא נמצא איתם לגמרי על הקשר והוא צריך להיות שותף מלא למשימה כדי לסייע לצוותי האוויר לבצע את המשימה בתזמון המדויק ובאופן הטוב ביותר."
יש מצב שבקרים נמצאים במטוסי הפיקוד והשליטה, שמצטרפים לתקיפות? או שאתם פועלים רק משטח הארץ?
"גם על הנושא הזה אני לצערי מנוע מלהרחיב. אבל אתה בטח יכול לדמיין כל מיני דברים שקורים מעבר."
הרגע הדרמטי – מכת הפתיחה
ספר על רגע דרמטי שתפס אותך בשבועיים האחרונים, או לחילופין רגע מרגש.
"ישבתי בעמדה ממש במכת הפתיחה. ואתה יודע, גם אני לא ידעתי בדיוק לשם המתכנסים, ורק בתזמון מאוד מסוים הבנתי את האירוע, ואתה מגיע למכלול, ואתה מתחיל להבין את גודל הדבר, והמטוסים מתחילים להמריא, והכל מתחיל להאיץ, ואתה פתאום מבין שאתה חלק מדבר נורא גדול."
"זה משהו שתופס אותי באופן מאוד חזק ומאוד משמעותי עד היום. וכמובן, אחרי שאתה יוצא מהעמדה, אנחנו הרי משרתים במקומות גבוהים, אז אתה פתאום רואה את כל הנוף של מדינת ישראל, שנפרס למולך, ואתה מבין שעל זה אתה מגן, לא על דבר אחר. זה מספק לך את ה'למה' הזה באופן מאוד מאוד חזק."
יירוט כטב"מים על ידי מסוק קרב
האמנתם שתקיפה כזו תתרחש?
לפני שנה, אם היו שואלים אותך כמה אתה חושב שיש סיכוי שכזה דבר יקרה, היית מאמין שיכולה לצאת לפועל כזאת פעולה?
"האיום הממשי והקיומי מאיראן הוא כן עולה בשיח הישראלי, בשיח הציבורי, וכמובן גם בשיח הצבאי, הרבה מאוד זמן. שאתה יכול להסיק ממתקפת הפתיחה שהדבר הזה היה תכנון של הרבה מאוד זמן."
הרבה אנשים אומרים, לא הייתי מאמין שכזה דבר יכול לקרות בכלל.
"זו שאלה טובה, לא יכולתי להניח בדעתי שתרחיש שכזה באמת יצא לפועל. כולנו ראינו שהדבר הזה מגיע לאיזה נקודת אל-חזור, שפרויקט הגרעין מתקדם, אבל אין מאושר ממני שזה קרה במשמרת שלי.
אבל אם היית שואל אותי לפני שנה, לאו דווקא הייתי מעלה בדעתי שאכן אנחנו נתנקז לזה שנה אחרי. במיוחד כשאנחנו עסוקים בלא מעט גזרות אחרות."
חזרה לשגרה?
ועכשיו לחזור למשמרות היומיומיות "המשעממות" יחסית, זה כמו לרדת מהבמה אחרי ההופעה ולחזור הביתה?
"צר לי לאכזב, אבל באופן די משוגע זאת אכן הייתה תקופה משמעותית עם לא מעט הפתעות, לצערי, אני לא אוכל לפרט, אבל גם ביום-יום יש פה משמרות עם דברים אחרים".
"צריך לזכור שאנחנו מדינה מוקפת בהרבה שכנים, ותמיד יש אתגר חדש. וכמובן שכאן עובדים מסביב לשעון כל הזמן כדי להבטיח את השלווה ואת השקט של תושבי מדינת ישראל. אנחנו עכשיו מורידים אולי איזה דופק קטן, אבל הדופק עדיין נשמר והעיניים נשארות פקוחות."
הדריכות נשמרת כל הזמן
מעניין לשאול, ביום-יום, כשאתה עולה למשמרת, אתה באמת בדריכות שאולי פתאום מטוסי קרב של צבא עוין יבואו לפה פתאום?
"התשובה היא כן. כי צריך לשמור תמיד על המתח המבצעי. הופתענו ב-7 באוקטובר, אנחנו יכולים להיות מופתעים כל הזמן מכל חזית.
במיוחד בתחומים כאלה, אנחנו אכן מתעסקים במדע שהוא מדע טילים, וכל מילה שלנו היא ממש ביד הלשון. אנחנו חייבים לשמור על הדריכות המבצעית הזאת. זה נכון שלפעמים זה לא משימה פשוטה."
שיתוף הפעולה עם האמריקאים
שאלה לסיום – בלילה של מבצע "פטיש חצות", שהאמריקאים נכנסו לתקיפה באיראן, מערך הבקרה היה מעורב גם באירוע הזה, בשמירה, בזיהוי של האיומים באיראן?
"אענה קצת בכלליות שבגדול כל דבר שעובר באוויר מצריך את המעורבות של מערך הבקרה האווירית. אגיד את זה כך, על האופנים המיקרו-טקטיים של איך וכיצד, לצערי לא אוכל להרחיב."
זאת אומרת, כשאמריקאים פעלו באיראן, זה לא שישראל זזה הצידה. עדיין היו שם.
"בוא נגיד שאנחנו נמצאים איפה שנדרש, כמה שנדרש ומתי שיידרש."
לסיום, נאמר תודה רבה לך ולכל החברים, וכל הכבוד לכם, שיהיה לכם הצלחה הלאה, ותזכו תמיד לשמור על עם ישראל, זה דבר חשוב מאוד.
"תודה רבה, ואני אגיד בחזרה שהנחת שלכם היא הנחת שלנו".
*
לתגובות, הערות והארות לעורך הכתבה ניתן לפנות למייל: [email protected]
אל תשכחו שכל ההצלחה שלנו מאת ה' היא, לא כוחי ועצם ידי גרמו לי את החיל הזה.. זכרו טוב תקופות עברו קשות של שואה ואף בבית שני שהיינו מעצמה עדיין רמסו אותנו.. כי זה ביד ה' ותלות בקיום רצון ה'