ד"ר אריה ולדמן נחשב לרופא עור מומחה בתחומו. כשאנו מבקשים לשוחח עמו על מחלת העור "פסוריאזיס" הוא אדיב במיוחד. וכך, במשך שעה ארוכה הוא שוטח בפנינו את סיבות המחלה, את נתוני החולים, את אופציית ההחלמה וגם דברי חיזוק לסיום למען אותם אלה שכבר סובלים מן המחלה הזו.
תחילה אני מבקשים לשמוע מהי למעשה המחלה ובמה היא מתאפיינת. לדברי הד"ר, "פסוריאזיס (שנקראת גם ספחת ובאנגלית: Psoriasis) היא מחלת עור דלקתית כרונית, שמשפיעה על מחזור החיים של תאי העור ומתאפיינת בפעילות מוגברת של מערכת החיסון בעור, הגורמת לדלקת המובילה לכך שתאי העור מתחלקים במהירות גבוהה מהרגיל (תוך שבוע, במקום חודש ימים). כתוצאה מכך, התאים מצטברים במהירות על פני שטח העור ויוצרים עור אדום ויבש ומעליו קשקשים עבים בעלי גוון לבן/כסוף.
"פסוריאזיס היא מחלה עיקשת, שנמשכת זמן רב (מחלה כרונית). קיימות תקופות בהן תסמיני פסוריאזיס משתפרים, או נכנסים להפוגה ותקופות בהן המחלה מחמירה. למרות שהפסוריאזיס פוגעת ברוב של המקרים רק בעור, כ-5 אחוזים מחולי הפסוריאזיס סובלים גם מדלקת פרקים המתלווה למחלת העור ומתבטאת בכאבים ונפיחות בפרקים עד כדי נכות.
כשאנו מבקשים להסביר את סוגי המחלה, הד"ר מתנדב לפרט לנו במדויק ובבהירות: יש מגוון סוגים של פסוריאזיס: הנפוץ ביותר הוא – פסוריאזיס וולגריס Psoriasis Vulgaris המכונה “פלאק פסוריאזיס”. הוא מתאפיין בעיקר בעור אדום ויבש מכוסה בקשקשים. הנגעים מתרכזים בדרך כלל במפרקים, בברכיים, בגב התחתון, בקרקפת ולעיתים בציפורניים. פסוריאזיס וולגריס מלווה לרוב בגרד חזק או תחושת צריבה.
גורמי הסיכון לפסוריאזיס
"פסוריאזיס היא מחלה בעלת רקע גנטי ומשפחתי. שינויים בגנים מסוימים יכולים לגרום למחלה. אף על פי כן, פסוריאזיס אינה מחלה שמועברת באופן ישיר מההורים לילדים בדפוס תורשה ברור. ממחקרים עולה כי אם לשני ההורים יש פסוריאזיס, לילדם יש סיכוי של 65% לפתח את המחלה.
הסיכוי לפתח פסוריאזיס יורד ל-28% כשרק אחד מההורים חולה במחלה.
אף על פי שישנם גורמים גנטיים המשפיעים על הסיכוי לפתח פסוריאזיס, גורמים סביבתיים גם יכולים לגרום להתפתחות המחלה: לחץ נפשי נחשב לאחד מהגורמים המרכזיים שמגבירים את הסיכון להתפרצות והחרפת מחלת הפסוריאזיס. מחקרים מצביעים על כך שאנשים הסובלים מפסוריאזיס נאלצים להתמודד לעתים עם תחושות דחייה מצד החברה הסובבת אותם, וכך המועקה הנפשית בה הם שרויים עלולה להפוך עמוקה יותר ואף לגרום לדיכאון. זהו תהליך שבו הלחץ הנפשי מגביר את התסמינים של המחלה, והתסמינים מובילים להגברת הלחץ הנפשי.
בנוסף, חתך, שריטה או חבלה עלולים לגרום להופעה של פסוריאזיס, על גבי פצע החתך. כמו כן, עישון ושתיית משקאות אלכוהוליים עשויים להגביר את הסיכון לפסוריאזיס. דלקת גרון סטרפטוקוקלית עשויה לגרום להתפרצות של פסוריאזיס. אך עם זאת, פסוריאזיס אינה מחלה מדבקת. החולה אינו יכול להפיץ את המחלה באמצעות מגע, או רוק וזו איננה מחלה שניתן להעבירה מאדם לאדם.
הד"ר אף מציג לנו נתונים על פסוריאזיס מהארץ ומהעולם: "ישנם נתונים שמצביעים על שיעור החולים במחלת הפסוריאזיס בישראל ובעולם. בישראל, נכון לשנת 2018, חיים 265,260 חולי פסוריאזיס. באותה שנה, חל גידול דרמטי במספר החולים ו-4,890 תינוקות, ילדים, נשים וגברים ישראלים הצטרפו למעגל המתמודדים עם המחלה. על פי הערכת אגודת הפסוריאזיס, בשנת 2048 צפויה אוכלוסיית חולי הפסוריאזיס בישראל להגיע לכ-456,000 חולים. ברחבי העולם, נכון להיום, ישנם כ-125 מיליון איש המתמודדים עם פסוריאזיס. שכיחות המחלה בעולם נעה סביב 2%.
טיפולים ביולוגיים בפסוריאזיס
"טיפולים ביולוגיים הם טיפולים חדשים יחסית, הפועלים באופן ממוקד על תהליכים במערכת החיסונית של הגוף שמאפיינים את המחלה, ומהווים בדרך כלל נוגדנים כנגד חומרים ביולוגיים שמופרשים בגוף. ככלל, התרופות הביולוגיות ניתנות כל עוד הן עוזרות למטופל להפחתת תסמינים ולשיפור באיכות החיים, ובחלק לא מבוטל מהמקרים אף עשויות להוביל לעור נקי לחלוטין מנגעים. הזכאות לטיפול ביולוגי נקבעת על פי מספר גורמים, שכוללים את סוג המחלה, חומרת המחלה, תגובה לטיפולים קודמים, ומצב הבריאות הכללי של המטופל. הטיפולים מסייעים רבות וגורמות למטופלים לחזור לשגרת חיים רגילה, תקינה ובריאה.
"לסיום", אומר הד"ר, "התמודדות עם מחלת עור כמו הפסוריאזיס יכולה להיות מאתגרת. אך חשוב לזכור שאתם לא לבד. כתוב בתורה: "ורפא ירפא" (שמות כא', יט') מכאן שניתנה רשות לרופא לרפא (בבא קמא, פה, ע"א) ישנם טיפולים רבים ושליחים טובים שיכולים לעזור, כולל רופאים, מטפלים, ועוד.
ד"ר ולדמן מוסיף כי, "המחקרים בתחום הפסוריאזיס ממשיכים להתקדם, וישנם טיפולים חדשים ומשופרים שמתפתחים באופן תדיר. פנו לרופא העור שלכם ובעזרת ה' תמצאו את הטיפול המתאים עבורכם. ויהי רצון שנזכה ותתקיים בנו ברכת "רְפָאֵנוּ ה' וְנֵרָפֵא. הוֹשִׁיעֵנוּ וְנִוָּשֵׁעָה", ומתוך כך נזכור תמיד "כִּי תְהִלָּתֵנוּ אָתָּה". אמן".
אני סובל מזה כ30 שנה ואין מרפא סבל נוראי ודום רופא או עצה או תרופה לא עזרו הייתי צועק הצילו מנסיון אני יודע שאין מענה .
חליתי בפסוריזיס בגיל 12 יחסית באופן קל יחסית. בגיל 60 חל שיפור רציני בצורה טבעית . המחלה כמעט נעלמה נשאר רק מוקד קטן ליד מרפק היד.