הוועדה המוניטרית של בנק ישראל, העלתה את הרבית במשק שעמדה עד היום על 0.75%, ב-0.5% נוספים, לרמה של 1.25%. הודעת נגיד בנק ישראל בשם הוועדה המוניטרית של בנק ישראל באה בהמשך לשתי העלאות רצופות של הרבית, לגובה של 0.75 – מה שהמהווה העלייה החדה ביותר מזה 11 שנה. ריבית הפריים תעלה בהתאם ל-2.75%. המשמעות של העלאת הריבית בישראל – ההחזרים החודשיים על משכנתאות והלוואות שנטלו אזרחים יעלו, וכך גם ההשפעה על מי שמחזיק במינוס בבנק. מהצד השני, אפיקי החסכונות ישתלמו יותר בעקבות המהלך.
למה מעלים את הריבית?
העולם הכלכלי מצוי מזה חודשים אחדים בטלטלה כמעט בכל תחום. בעוד שהביקושים לכל המוצרים והשירותים גברו – ההיצע קטן במקביל, מה שמביא לעליית מחירים. כאשר הצריכה גוברת עוד ועוד וההיצע ממשיך להצטמצם האינפלציה עולה. כדי לבלום את הוצאות הצרכנים מעלים הבנקים המרכזיים את הריבית, וכאשר הכסף יקר יותר, ומשלמים יותר על הלוואות ועל האוברדראפט, הצרכנים מצטמצמים, הצריכה פוחתת, הסוחרים “נתקעים” עם סחורה ומוזילים מחירים. כך בעצם מקווים בבנקים המרכזיים, כמו גם בבנק ישראל, שהאינפלציה המשתוללת תיבלם.
לשם השוואה, במיתון כלכלי דווקא מורידים את הריבית – ההלוואות נהיות זולות יותר ואנשים מוכנים לבזבז יותר כסף. בעקבות כך, הכלכלה צומחת, העסקים גדלים, כסף זורם אליהם משוק ההון והביקוש למוצרים מכל הסוגים גדל.
זה יצליח?
המחירים ממשיכים לעלות בינתיים, אך הריבית עולה, הצרכנים מצמצמים בקניותיהם, גיוס העובדים בבתי העסק נפסק ובעולם יש אף פיטורים, ונשקפת כעת סכנת האטה שתהפוך למיתון ולעלייה באבטלה, במקביל להתייקרויות.
הריבית תעלה עוד?
לפי תחזית בנק ישראל, הריבית צפויה לעמוד על 2.75% בממוצע הרביע השני של 2023, מה שיכול לבוא לידי ביטוי בריבית גבוהה מכך בסוף אותו רביע. בנק ישראל מחק מההודעה את ההגדרה ‘הדרגתית’ לתהליך עליית הריבית, גם כי אי אפשר לקרוא לקצב העלאות ריבית שהיה עד עתה כהדרגתי וגם כי הוא לא בטוח שהתהליך בהמשך יהיה באמת הדרגתי”, מציין אלכס זבז’ינסקי, כלכלן ראשי בבית ההשקעות מיטב.
“הודעת הריבית ומסיבת העיתונאים מחזקים את ההערכה שבנק ישראל ימשיך לעלות את הריבית מהר”, אמר יונתן כץ, הכלכלן הראשי של לידר שוקי הון. “הנגיד אמיר ירון נשמע מאד ניצי. כאשר שאלו אותו לגבי קצב העלאת הריבית, הדבר הראשון שהוא ענה זה שבנקים מרכזיים בעולם מעלים את הריבית באופן חד, ורק אחר כך הוסיף שזה תלוי במצב המשק”.
איך זה משפיע על שוק הנדל”ן?
התוצאה הקשה ביותר מעליית הריבית תהיה לנוטלי המשכנתאות. מי שנטל למשל משכנתא לתקופה של 30 שנה ש-400 אלף שקל ממנה צמודים לפריים שילם בעת שהריבית הבסיסית עמדה על 0.1% כל חודש החזר של 1,305 שקל. אחרי שלוש העלאות הריבית ההחזר החודשי שלו יגדל בריבית בסיסית של 1.25% וריבית פריים של 2.75% ל-1,529 שקל ולאורך כל שנות המשכנתא התוספת מסתכמת כבר עתה ב-36 אלף שקל. תארו לכם מה יקרה כאשר ריבית הפריים תגיע ל-4.25%.
לפי הערכת התאחדות יועצי המשכנתאות, עלייה של 0.5% בריבית בנק ישראל תביא לעלייה של כ-110 שקל בהחזר החודשי של משכנתה ממוצעת וכ-40,000 שקל בעלות הכוללת. שתי העלאות הריבית הקודמות של בנק ישראל כבר העלו את ההחזר החודשי הממוצע ב-135 שקלים, כך שההחזר החודשי העדכני גדל בכ-245 שקלים בהחזר החודשי בתוך רבעון.
לפי התחזית של בנק ישראל, הריבית תמשיך לעלות עד שתגיע לרמה של 2.75% בעוד שנה, דבר שיביא לעלייה נוספת של קרוב ל-350 שקלים בתוך שנה, זאת בנוסף לעלייה הנוכחית – וסך הכל לעלייה של 600 שקלים בהחזר החודשי של משכנתה ממוצעת בתוך כשנה ורבע. בנוסף בהלוואת חדשות יתייקר גם מרכיב הריבית הקבועה – כבר היום ההחזר החודשי גבוה מלמעלה מ-1,000 שקלים ביחס למשכנתה ממוצעת בשנת 2021.
“העלאת הריבית עד סוף השנה תגרום באופן טבעי להתקררות של שוק הנדל”ן בארץ, מכיוון שעלויות המשכנתאות הולכות ומתייקרות”, אומר אורי גרינפלד, האסטרטג הראשי של פסגות בית השקעות, “גם מי שלקח או מתכוון לקחת הלוואה ‘רגילה’ לכל צורך יצטרך לשלם יותר, ולכן סביר להניח שנראה את הצרכן הישראלי מהדק מעט את החגורה ומפחית צריכה במהלך 2023”.
איך שער הדולר קשור?
בנק ישראל מאד מושפע ממדיניות הבנק המרכזי האמריקאי, הפדרל ריזרב. “בבנק ישראל מציינים כי השקל נחלש מול הדולר ב-5.1% ומול הסל ב-3.6%. בסביבת האינפלציה הגבוהה בישראל, ולאור התנודתיות הגבוהה בשווקים העולמיים, הסיכון הוא להמשך היחלשות השקל, ולאור התמסורת המשמעותית מהשקל אל האינפלציה המקומית, בנק ישראל היה חייב להתאים את קצב העלאות הריבית להתפתחויות העולמיות”, אומר אורי גרינפלד, האסטרטג הראשי של פסגות בית השקעות.
יש פתרון אחר?
למדינה יש מקום לשבור את “המעגל”, להוריד את המחירים ללא העלאת הריבית. “לרסק” קרטלים, להגדיל ולהל את היבוא. אולם, אין כרגע ממשלה מתפקדת ולכן הריבית – היא המוצא האחרון.
נשיא התאחדות התעשיינים ויו”ר נשיאות המעסיקים והעסקים, ד”ר רון תומר, אמר כי מדובר בצעד שגוי: “אנו סבורים כי מדיניות העלאת הריבית האוטומטית בשיעור הגבוה מרבע אחוז הינה צעד שגוי אשר עלול לגרור את המשק למיתון. אנו מתמודדים עם אינפלציה, אך זאת פחות ממחצית משאר העולם. העלאת הריבית אינה התשובה הראשונה, אלא צעד שרק עלול להחמיר את המצב וליצור מצוקה כלכלית קשה בקרב עסקים ומשקי בית רבים בישראל להם משיכות יתר ומשכנתאות. אני קורא לבנק ישראל להימנע מהעלאות ריבית נוספות. ישנן עוד דרכים אחראיות למתן את האינפלציה בישראל”.
חן הרצוג, הכלכלן הראשי של BDO, מעריך כי בהעלאת הריבית כעת הנזק גבוה מהתועלת. “העלאת הריבית בישראל איננה כלי אפקטיבי להתמודדות עם מגמות עליית המחירים שנובעות בעיקרן מאינפלציה מיובאת ועליית מחירי סחורות עולמית. כך למשל, למדיניות הריבית אין כל השפעה כל העלייה החדה הצפויה במחירי החשמל, עליית מחירי הבנזין החיטה וחומרי הגלם לייצור המזון, המהווים מרכיב מרכזי בעליית המחירים. מגמת ההאטה בצמיחת המשק, והעובדה כי המרכיב המרכזי בעליית המחירים הינו גלובאלי, מחייב את בנק ישראל לשקול מחדש את מדיניות הריבית כדי למנוע מצב של דפלציה בישראל. בסופו של דבר החשש הוא שהמשק הלאומי ישלם מחיר כפול- גם של אינפלציה עולמית והאטה בצמיחה וגם של התייקרות המשכנתאות כתוצאה מהעלאת הריבית”.
תרגום מכלכלית לעברית
אינפלציה – תהליך כלכלי של עלייה כללית, מתמשכת וקבועה של רמת המחירים במדינה. מצב המוביל לירידה בערך הכסף של אותה קהילה. תופעת האינפלציה מוגדרת כעליית מחירים וירידה מתמשכת בערכו של המטבע המקומי. משמע, שבמשך הזמן אפשר לקנות באותו המטבע פחות מוצרים, מה שמוביל לירידה בכוח הקנייה של המטבע. מצב הנקרא פיחות.
ריבית הפריים – שיעור הריבית המשמש כבסיס לתמחור עסקאות פיננסיות מסוגים שונים כגון הלוואות ופקדונות, שנקבע על ידי כל בנק עבור עיסקות המבוצעות על ידו. ריבית הפריים היא נגזרת של הריבית שנקבעת על ידי הבנק המרכזי, בתוספת מרווח מסוים.
הוועדה המוניטרית – מדיניות מוניטרית היא מונח במקרו-כלכלה המתאר את ניהול מערכת המשתנים הנומינליים במשק. מונח זה מתייחס, לרוב, לכמות הכסף ואמצעי התשלום במשק. במדינות המערביות מקובל כי המדיניות המוניטרית נמצאת באחריות הבנק המרכזי, בניגוד למדיניות הפיסקלית שנמצאת באחריות הממשלה.
מיתון – מונח במקרו כלכלה שפירושו תקופה ארוכה יחסית של פעילות כלכלית מואטת בכלל המשק. מיתון בדרך כלל גורר עמו ירידות מחירים, צמצום של הייצור והמסחר וירידה בתעסוקה. אחת ההגדרות המקובלות של מיתון היא צמיחה שלילית של המשק בשני רבעונים רצופים.
מחכים!