בנק ישראל מפרסם כי יתרת החוב של המגזר העסקי גדלה בשיעור של כ-2.4% ברביע זה (כ-30 מיליארדי ש"ח) לכ-1.3 טריליונים, עם זאת נמשכה ההאטה בקצב הגידול השנתי של יתרה זו שהחלה במחצית השנייה של שנת 2022.
גם יתרת החוב של משקי הבית המשיכה לגדול ברביע זה בכ-5 מיליארדי ש"ח לרמה של כ-780 מיליארדים, אם כי בשיעור נמוך מזה של הרביע הקודם, כ-0.6% לעומת כ-1.3%; מקור העלייה ביתרת החוב של משקי הבית הוא ביתרת החוב לדיור שגדלה ברביע זה בשיעור של כ-1.2%, נמוך מזה של הרביע הקודם – כ-1.7%, לרמה של כ-549 מיליארדים; לראשונה מאז
הרביע השלישי של שנת של 2020 קטנה יתרת החוב לא-לדיור בכ-2 מיליארדי ש"ח (0.9%-) לכ-231 מיליארדים, כתוצאה מירידה ביתרת החוב לגופים המוסדיים שקוזזה חלקית מעלייה ביתרת החוב לחברות כרטיסי האשראי. יתרת החוב לבנקים נותרה ללא שינוי.
ברביע הראשון של שנת 2023 נמשך הגידול ביתרת החוב של משקי הבית לרמה של כ-780 מיליארדי ש"ח (עלייה של כ-5 מיליארדים). עם זאת, נמשכה ההאטה בקצב גידולה של יתרה זו הרביע, כ-0.6% לעומת 1.3% ברביע הקודם.
נמשכת העלייה ביתרת החוב לדיור (כ-7 מיליארדי ש"ח), ברובה לבנקים, אם כי בשיעור נמוך מזה של הרביע הקודם – 1.2% לעומת 1.7%; לראשונה מאז הרביע השלישי של שנת 2020 יתרת החוב לא-לדיור קטנה בכ-2 מיליארדי ש"ח לכ-231 מיליארדים, זאת כתוצאה מירידה ביתרת החוב לגופים המוסדיים שקוזזה חלקית מעלייה ביתרת החוב לחברות כרטיסי האשראי. יתרת החוב לא-לדיור לבנקים נותרה ללא שינוי ברביע זה ועמדה על כ-161 מיליארדי ש"ח.
השפעות אלה הביאו להמשך ההאטה בקצבי הגידול השנתיים של יתרת החוב לדיור ויתרת החוב לא-לדיור, שהחלה במחצית השנייה של 2022. אם כי שיעור הגידול השנתי של שתי יתרות החוב נותר חיובי – שיעור גידול שנתי של כ-10% ביתרת החוב לדיור, וכ-4% ביתרת החוב לא-לדיור.
ברביע הראשון של שנת 2023 נטילת משכנתאות חדשות הסתכמה בכ-19 מיליארדי ש"ח, נמוך מהתקופה המקבילה אשתקד (כ-35 מיליארדים). בחודש אפריל 2023 נמשכה הירידה שהחלה מחודש מאי 2022 בנטילת משכנתאות חדשות והן הסתכמו, לאחר ניכוי עונתיות בכ-5.5 מיליארדי ש"ח. עם זאת, בחודש מאי 2023 נרשמה עלייה קלה בנטילת משכנתאות חדשות והן הסתכמו, לאחר ניכוי עונתיות, בכ-5.9 מיליארדים.




















