הנשיא דונלד טראמפ יצא אתמול למהלך חסר תקדים בהכריזו על מצב חירום לאומי בשל גירעון הסחר האמריקני, וחתם על צו נשיאותי המטיל מכסים מקיפים על כמעט כל היבוא לארה"ב. בטקס בגן הוורדים בבית הלבן, שאותו כינה "יום השחרור" למדיניות הסחר האמריקנית, חשף טראמפ תוכנית המשלבת מכס בסיסי אוניברסלי של 10% על כל היבוא החל מה-5 באפריל, ומכסים מוגברים על מדינות ספציפיות שייכנסו לתוקף ב-9 באפריל.
המכסים החדשים: מי ישלם כמה
על פי הצו הנשיאותי שפורסם במלואו, התוכנית מתבססת על עיקרון ה"מכס ההדדי המופחת" שיוטל על מדינות שהבית הלבן מגדיר כ"שחקניות רעות" בתחום הסחר:
- סין: 34% (שיתווספו ל-20% שכבר הוטלו בתחילת השנה בגין הפנטניל, מה שמביא את סך המכס ל-54%)
- האיחוד האירופי: 20%
- יפן: 24%
- דרום קוריאה: 25%
- בריטניה: 10% (המכס הבסיסי בלבד)
- קמבודיה: 49%
- ישראל 17%
על פי דיווח של 'וול סטריט ג'ורנל', קנדה ומקסיקו, השותפות להסכם USMCA, מוחרגות מהמשטר החדש, אך כבר כפופות למכסים של 25% על רוב היבוא בשל צווים קודמים שהטיל טראמפ בנוגע להגירה בלתי חוקית וסמים.
השלכות על הכלכלה העולמית
שוקי המניות הגיבו בחדות למהלך, עם ירידות שערים חדות באסיה ובחוזים העתידיים של המדדים האמריקניים. סוכנות רויטרס מדווחת כי מניות פופולריות כמו אפל, אמזון ונייקי היו בין הנסוגות ביותר, עם ירידות של 6% ויותר.
אולו סונולה, ראש המחקר הכלכלי האמריקני בפיץ' רייטינגס, אמר לרויטרס כי "זהו משחק משנה כללים, לא רק עבור הכלכלה האמריקנית אלא עבור הכלכלה העולמית. מדינות רבות עלולות להיכנס למיתון."
אנטוניו פאטאס, כלכלן מאקרו בבית הספר למנהל עסקים INSEAD בצרפת, הביע חשש דומה: "אני רואה זאת כתזוזה של הכלכלה האמריקנית והעולמית לעבר ביצועים גרועים יותר, אי-ודאות רבה יותר, ואולי לקראת משהו שנוכל לכנות מיתון עולמי."
על פי אנדז'יי סקיבה, ראש מחלקת ההכנסה הקבועה ב-BlueBay Asset Management, המכסים יגרמו לעלייה של 1% במדד המחירים לצרכן, מה שעלול למנוע מהפדרל ריזרב להוריד את הריבית בחודשים הקרובים למרות ההאטה הצפויה בפעילות הכלכלית.
"הגנה על הביטחון הלאומי"
בצו הנשיאותי, טראמפ טוען כי "תנאים בסיסיים, לרבות חוסר הדדיות ביחסי הסחר הדו-צדדיים שלנו, שיעורי מכס לא שווים ומחסומי סחר לא-מכסיים, ומדיניות כלכלית של שותפות הסחר של ארה"ב המדכאת שכר מקומי וצריכה" מהווים איום חריג ויוצא דופן על הביטחון הלאומי והכלכלה של ארה"ב.
הנשיא ציין את השפעות גירעון הסחר על התעשייה האמריקנית: "גירעונות סחר גדולים ומתמשכים בסחורות הובילו להתרוקנות בסיס הייצור שלנו; עיכבו את יכולתנו להרחיב יכולת ייצור מתקדמת מקומית; פגעו בשרשראות אספקה קריטיות; והפכו את בסיס התעשייה הביטחונית שלנו לתלוי ביריבים זרים."
טראמפ הדגיש כי ייצור התעשייתי האמריקני כחלק מהייצור העולמי ירד מ-28.4% ב-2001 ל-17.4% ב-2023, וכי ארה"ב איבדה כ-5 מיליון משרות תעשייתיות בין 1997 ל-2024. "המגזר התעשייתי אחראי ל-55% מכל הפטנטים ו-70% מכל הוצאות המחקר והפיתוח בארה"ב," ציין בצו.
תגובת סין והעולם
סין הגיבה בחריפות למכסים והודיעה כי תנקוט "צעדים נחושים" בתגובה. בהצהרה שפורסמה ביום חמישי, משרד המסחר הסיני אמר כי המכסים "מפרים את כללי הסחר הבינלאומיים, פוגעים קשות בזכויות הלגיטימיות של הצדדים הרלוונטיים ומייצגים פעולה טיפוסית של בריונות חד-צדדית", כך מדווח 'וול סטריט ג'ורנל'.
טקהידה קיוצ'י, כלכלן בכיר במכון המחקר של נומורה, אמר לרויטרס כי "המכסים של טראמפ נושאים את הסיכון להרס סדר הסחר החופשי העולמי שארצות הברית עצמה הובילה מאז מלחמת העולם השנייה."
יפן ודרום קוריאה, שהוטלו עליהן מכסים גבוהים למרות היותן בעלות ברית של ארה"ב, איתתו על תוכניות לנקוט באמצעי חירום לתמיכה בעסקים שנפגעו. שר המסחר היפני הזהיר כי המכסים האמריקניים עלולים להפר את כללי ארגון הסחר העולמי (WTO), אך אמר רק שטוקיו תשקול "אפשרויות שונות" להגיב.
טענות חוסר ההדדיות
בצו, טראמפ מדגיש את מה שהוא רואה כחוסר הדדיות בסחר העולמי. הוא מציין כי בעוד ששיעור המכס הממוצע של ארה"ב עומד על 3.3%, שותפות סחר מרכזיות מטילות שיעורים גבוהים בהרבה: ברזיל (11.2%), סין (7.5%), האיחוד האירופי (5%), הודו (17%) וויאטנם (9.4%).
הנשיא מדגים: ארה"ב מטילה מכס של 2.5% על יבוא כלי רכב, בעוד האיחוד האירופי (10%), הודו (70%) וסין (15%) מטילות מכסים גבוהים בהרבה על אותו מוצר. "תפוחים נכנסים לארה"ב ללא מכס, אך לא כך בטורקיה (60.3%) והודו (50%)," מציין הצו.
ביטול פטור למשלוחים קטנים מסין
כחלק מהמדיניות החדשה, טראמפ חתם על צו נשיאותי המבטל את הוראת ה"דה מינימיס" עבור חבילות בעלות ערך נמוך מסין, בתוקף מה-2 במאי. על פי 'וול סטריט ג'ורנל', הוראה זו אפשרה לחברות להימנע ממסי יבוא ובדיקות מכס על משלוחים בינלאומיים בעלי ערך קמעוני של 800 דולר או פחות.
הצו מותיר בתוקף את הפטור למשלוחים קטנים ממדינות אחרות לעת עתה, אך קובע כי פטור זה יתבטל לאחר שמזכיר המסחר יודיע לנשיא כי קיימות מערכות מתאימות לגביית מלוא המכסים על משלוחים אלה.
גמישות לעתיד
הצו מעניק לטראמפ גמישות להתאים את המכסים בהתאם להתפתחויות:
- אם מדינות יטילו מכסי תגמול על ארה"ב, הנשיא רשאי להגדיל את המכסים עליהן
- אם מדינות ינקטו צעדים משמעותיים לתיקון הסדרי סחר לא הדדיים, הנשיא רשאי להפחית את המכסים
- אם יכולת הייצור האמריקנית תמשיך להידרדר, טראמפ רשאי להגדיל את המכסים
נשיאת הבנק המרכזי האירופי, כריסטין לגארד, אמרה ביום רביעי באירוע באירלנד כי אירופה צריכה לפעול עכשיו ולהאיץ רפורמות כלכליות כדי להתחרות במה שהיא כינתה "עולם הפוך".
"כולם נהנו מהגמון, ארצות הברית, שהיה מחויב לסדר רב-צדדי המבוסס על כללים," אמרה לגארד על עידן האינפלציה הנמוכה וסחר גובר בכלכלה גלובלית פתוחה לאחר המלחמה הקרה. "היום אנו צריכים להתמודד עם סגירות, פיצול ואי-ודאות."





















הוא צודק במאה אחוז.
מדוע מטילים מכס שומה בסחר בין מדינות.
ישראל מגדילה לעשות וגובה גם מס קניה.
קדימה, הדדיות..
מהלך גאוני, איך לא עשו את זה עד עכשיו ?!