מה לעשות כשהמלחמה נלחמת לנו בתקציב? בין לחץ לקנייה נבונה

המציאות הביטחונית במדינת ישראל אינה יציבה, וכאשר פורצת מלחמה – גם אם מדובר בלחימה נקודתית או ממושכת – היא מטלטלת את החיים של כולנו, (הדבר נכון גם בשגרה בזמן פיטורים מהעבודה או אירוע משמעותי וכד' שמשפחה נכנסת ללחץ,) כולנו מרגישים את ההשפעה. אחד התחומים שמושפע באופן ישיר מהמלחמה הוא הכלכלה הביתית. כשהפחד משתלט, כשיש חוסר ודאות, וכשנכנסים הביתה עם הילדים – הקניות, הצריכה והשימוש במוצרים משתנים, לא תמיד לטובה.

חוסר הוודאות הכלכלית – ההכנסות יורדות, ההוצאות עולות

אחת ההשפעות המרכזיות של זמני חירום היא הפגיעה ביציבות הכלכלית של המשפחה. רבים לא עובדים או עובדים פחות  אם בשל סגירת מקומות עבודה, השבתת מערכות חינוך שגורמת להורים להישאר בבית, או ירידה כללית בפעילות המשק.

עסקים רבים מדווחים על ירידה חדה בהכנסות: העסק סגור או שאין הרבה לקוחות, אין תשלומים, ולעיתים גם אין אפשרות לספק שירות. גם שכירים במיוחד מי שלא מוגדר חיוני מוצאים את עצמם עם פחות שעות עבודה או לחלופין בחל”ת זמני.

לצד זה, ההוצאות דווקא עולות: ילדים בבית, קונים יותר אוכל, משלמים על משלוחים, על מוצרים שנראים חיוניים, ולעיתים גם על ציוד לשעת חירום, כאשר אנו במצב לחץ או בטלה, אנו נוטים לקנות יותר ולאכול יותר כחלק ממנגנון פסיכולוגי להתמודדות.

התוצאה פחות הכנסות ויותר הוצאות.

הפער הזה יוצר מתח, תחושת חוסר שליטה, ולעיתים מדרדר לחשבון בנק אדום וחובות מיותרים. דווקא אז, נדרש מהמשפחה הישראלית – ובמיוחד החרדית, שברובה חיה בצניעות תקציבית גם בשגרה – לגלות אחריות וזהירות יתרה.

הלחץ – והקניות שמגיעות איתו

בימי הלחימה האחרונים ראינו שוב את אותה תופעה מוכרת: עגלות ענק בסופרמרקטים, מדפים ריקים ממים, חלב עמיד, שימורים וחטיפים, והמון מוצרים שבשגרה לא היו קונים. לעיתים מתוך תחושת דחיפות, ולעיתים כי “כולם קונים”. גם מוצרים לא נצרכים כמו 10 ק”ג סוכר, 30 חבילות פסטה, או 50 בקבוקי מים – מצאו את דרכם לעגלות.

כפי שאמר והדגים השבוע רמי לוי באחד בסרטון, אין מחסור במים בישראל. אפשר ורצוי למלא בקבוקים בבית ממי ברז  זה בטוח לחלוטין. אין סיבה להוציא מאות שקלים על בקבוקי מים כשאין לכך כל צורך אמיתי.

הוצאות פזיזות – ממלכודת החטיפים ועד לגאדג’טים

לצד רכישות חירום מוגזמות, רבים מוצאים את עצמם נופלים להוצאות פזיזות נוספות:

• הזמנות אוכל מיותרות (כדי “להתפנק” או “לנחם את הילדים”).

• קנייה אונליין של משחקים, ציוד יצירה או מוצרים לבית מתוך שעמום.

• רכישת מוצרי חשמל קטנים, גאדג’טים, מיקסרים, שואבים – רק כי פתאום היה משעמם וראינו מודעה על המוצר.

כל הוצאה כזו מרגישה קטנה, זמנית, מוצדקת – אבל יחד הן מצטברות לאלפי שקלים שיכלו להישאר בחשבון הבנק, דווקא כשיש הכי פחות מרווח נשימה.

מלאי מגביר שימוש – סכנה שקטה

עוד תופעה נפוצה: ככל שיש יותר – צורכים יותר.

קניתם 20 שקיות חטיפים? הן לא “יחזיקו לחודש” – הן ייגמרו בשבוע.

המקרר מלא? מישהו כל שעה יפתח אותו ו”יחפש מה לנשנש”.

כך קורה שהמלאי, שנקנה מתוך דאגה, נגמר מהר – ואז יוצאים שוב לקנות. הגלגל הזה גורם שנקנה יותר ודברים שאין לנו צורך בהם.

אין צורך להחזיק מלאי ליותר משבוע – עשרה ימים. החנויות מלאות בסחורה.

ביום שישי שעבר הייתי בחנויות ולא היה ניתן להשיג מים מינרלים, היום שוב הייתי והיה כמויות.

קניות מתוך שעמום – האויב הפסיכולוגי

כשאין שגרה, ואין מסגרות לילדים, ויש הרבה זמן בבית זה יוצר שעמום. ויחד איתו – “קניות רגשיות”: של ״רק משלוח קטן״, מוצר מיותר, הנחה מזדמנת.

קניות רגשיות לפצות על חוסר לא באמת ממלא לנו את הצורך ליותר מכמה דקות – אשליה, ורק גורמות לחוסר איזון במצב הכלכלי.

ומה עם השקעות? להמתין. לא להיבהל.

יש מי שחושש מהמצב הכלכלי בשוק ההון, במטבעות דיגיטליים, או אפילו בשוק הנדל”ן. ויש מי שמנסה “לנצל הזדמנויות”.

אבל דווקא בזמן מלחמה – אסור לקבל החלטות פזיזות בהשקעות.

אל תמכרו מניות מתוך בהלה. שוק ההון בנוי מעליות וירידות. מכירה מתוך פחד – מקבעת הפסדים.

אל תשקיעו ב"הזדמנויות" לא ברורות: פרויקטים של נדל”ן בחו”ל, הבטחות לרווחים מהירים או פרסומות כגון הזדמנות שלא תחזור וכד' .

אל תיגעו בחסכונות בלי ייעוץ מקצועי ואובייקטיבי.

במילים פשוטות: זה לא הזמן לשינויים פיננסים. זה זמן להמתין ולנשום.

טיפים לשמירה על יציבות כלכלית בזמן חירום:

1. תכנון תקציב מדויק. 

2. קנייה לפי רשימה בלבד – ובלי סטיות מתוך לחץ.

3. הימנעו מהוצאות רגשיות – אוכל, משחקים, גאדג’טים.

4. השתמשו במה שכבר יש בבית – במקום לקנות עוד.

5. למדו לחלק מלאי בחכמה – אל תצרכו הכול ביום, זה שזה כבר נקנה לא מחייב שצריך כבר להשתמש.

6. הקפידו על זמני אוכל ושגרה גם בבית – חשוב גם לבריאות וגם לכלכלה.

7. תעדו כל הוצאה – בעט או באפליקציה. תראו תמונה אמיתית.

8. זכרו: ההכנסות קטנו – גם ההוצאות חייבות לקטון. לא מוציאים יותר ממה שמרוויחים.

9. בהשקעות – לא פועלים לבד. לא מחליטים מהבטן. מחכים, מתייעצים, ואז שוקלים.

10. באם אין הכנסות וחייבים לקחת הלוואה (אין חסכונות לזמן חירום וכד'), רק מתוך שיקול הדעת ובצורה ברורה שזה מיועד לצורך מסוים, לתקופה מסוימת, ואיך תשלמו אותה. לא מתוך פזיזות 

המלחמה מטלטלת את סדר היום, ואת הביטחון האישי והכלכלי – אך עם תכנון נכון, משמעת כלכלית וחשיבה רציונלית, ניתן להתמודד עם האתגרים הללו בהצלחה. חשוב לזכור שהפאניקה היא אויב הכלכלה הנבונה ושמיטב הדרך להתמודד עם אי-ודאות היא תכנון זהיר והתנהגות מאוזנת.

האיזון בין בטחון לזהירות, בין השתדלות להישענות על הקב"ה, הוא המפתח להתמודדות נכונה עם האתגרים הכלכליים בזמן מלחמה.

*

אין באמור להוות המלצה להשקעה מסוימת או צורת השקעה, או המלצה ללקיחת אשראי או לפעולה מכל סוג. לכל החלטה בעניין – יש לפנות לגורם מקצועי, ובעניין השקעות – יש להיוועץ עם בעל רישיון כחוק.

לתגובות והערות: [email protected] | דניאל הינו סופר שותף בכתיבת הספר Smarter Israeli Banking, מרצה, חבר באיגוד המאמנים לכלכלת המשפחה ובארגון מסילה לכלכלה נבונה.