האם נגיד בנק ישראל סוף סוף יוריד את הריביות המכבידות עלינו?

בנק ישראל יתכנס בסוף החודש להחלטה שעשויה להיות הראשונה זה זמן רב שמורידה את הריבית. אם ההפחתה תצא לפועל, הריבית תרד ל־4.25% ותגלגל מיידית ריכוך במסלולי הפריים לשיעור של 5.75%. קונצנזוס אין: כלכלנים בבנקים ובבתי ההשקעות חלוקים בין הורדה כבר כעת לבין המתנה עד תחילת 2026.

לפי מידע שמביא גד ליאור בידיעות אחרונות, הנתון המשפיע ביותר על שולחן הוועדה הוא מדד המחירים לצרכן של אוגוסט, שמתפרסם בשבוע הקרוב. אשתקד קפץ מדד אוגוסט ב־0.9%; השנה ההערכות נעות סביב 0.6%–0.7%. קריאה בטווח הזה עשויה לדחוף את האינפלציה השנתית, שעומדת כיום על 3.1% לאחר שמדד יולי עלה ב־0.4%, חזרה אל תוך יעד הממשלה בחוק התקציב – 1% עד 3%. תיסוף מחודש של השקל מול הדולר והאירו, אחרי תקופה קצרה של היחלשות, יחזק את ההיתכנות הטכנית להפחתה, וגם מהלך דומה של הפדרל ריזרב בספטמבר – אם יקרה – יקל על הבנק לפעול בלי לחשוש לטלטל את שער החליפין.

מן העבר השני מונחות על הכף סיבות כבדות להמתין. ההוצאה הביטחונית סביב הרחבת הלחימה בעזה נאמדת בעשרות מיליארדי שקלים שטרם נכללו בתקציב, והגירעון כבר הועלה ל־5.2% בהחלטת הממשלה האחרונה. לבנק מרכזי שמתבונן קדימה, אי־ודאות פיסקלית בהיקף כזה היא טיעון מרכזי נגד הורדה. לכך מצטרפת העונתיות: מדד ספטמבר 2024 היה שלילי במיוחד (ירידה של 0.2%), ולכן גל התייקרויות עונתי סביב החגים – בכלל זה עלייה במחירי טיסות – עלול להשיב את האינפלציה מעל תקרת היעד סמוך מאוד להחלטה הבאה ב־15 באוקטובר. מצב כזה יגרור ביקורת על “הקלה מוקדמת מדי”.

בינתיים השוק הפיננסי כבר זז צעד קדימה. בבנקים הורדו ריביות הפיקדון השקליות השנתיות מרמות של כ־3.5%–4% לסביבת 3% בלבד. גם ריביות המשכנתאות התמתנו, בין היתר על רקע קצב עסקאות נמוך בנדל״ן. לקוחות ששקלו לגלגל פיקדונות קיבלו לא פעם את אותה תשובה: הצעות הריבית נמוכות משום שהמערכת מתמחרת סבירות להורדה בספטמבר; ואם לא, אז בנובמבר.

להורדה כעת תהיה משמעות מיידית עבור עסקים ומשקי בית שנשחקו מעלויות מימון גבוהות כמעט שנתיים רצופות. מסלולי פריים, אשראי שוטף ומינוס בעו״ש יגיבו מהר יחסית. במסלולים קבועים וצמודים ההשפעה איטית יותר. בצד החוסכים, התשואה על פיקדונות תצטמצם, אלא אם ינעלו תקופות ארוכות יותר או יעברו למכשירים מסוכנים יותר.

לנגיד פרופ׳ אמיר ירון ניצב אפוא בין שני צירים: נתוני אינפלציה ושער חליפין שמאותתים “אפשר להתחיל”, מול אי ודאות תקציבית וביטחונית שממליצה “להישאר זהירים”. המסר שינוסח בהחלטה – גם אם לא תירשם הורדה – יהיה רמז לשנה הקרובה: האם זהו אות הפתיחה למחזור הפחתות מדוד, או שנדרש עוד פרק של המתנה עד שהאינפלציה תתייצב מתחת ל־3% והגירעון יתכנס למסילות ברורות.