גמ"ח (גמילות חסדים) נחשב מצווה גדולה. אנשים מפקידים בו כספים מתוך תחושת שליחות, כדי לאפשר לחברים אחרים בקהילה לקבל הלוואות ללא ריבית. מדובר במוסד של חסד עצום, יש לכך ערך מוסרי וחברתי מיוחד.
אך לצד המצווה הגדולה, עולה השאלה: האם הפקדה לגמ"ח משתלמת מבחינה כלכלית? האם היא יכולה לשמש תחליף לחיסכון או להשקעה?
היתרונות בהפקדה לגמ"ח
1. זכות המצווה – הפקדה לגמ"ח היא השתתפות ישירה במצוות צדקה וחסד. החפץ חיים בספרו אהבת חסד (חלק ב, פרק ט"ז) מאריך בגודל המעלה של גמילות חסדים.
2. תמיכה בקהילה – הכסף שלך עוזר ממשי לאנשים סביבך: חתונות, טיפולים רפואיים, או מצוקות יומיומיות.
3. זכות לקבל הלוואה – ברוב הגמ"חים, מי שמפקיד זכאי לקבל הלוואה בסכום מסוים בעת הצורך, בלי ריבית ובקלות יחסית.
4. זה עדיף מאשר לא לחסוך בכלל.
החסרונות – למה זו לא השקעה
1. אין ריבית ואין תשואה. הכסף לא צובר רווחים, והוא נשחק מול האינפלציה. כל שנה כוח הקנייה יורד. 10,000 ₪ שהפקדתי בגמ"ח לפני 10 שנים לא יקנה את אותו סל מוצרים היום.
2 . זה לא חיסכון אמיתי. אמנם אפשר לקבל הלוואה, אבל זו הלוואה שצריך להחזיר. כלומר הכסף לא באמת "שלך".
3 . אלטרנטיבות מניבות יותר. אפילו פיקדון בנקאי בסיסי מניב תשואה מסוימת, ולפי ניסיון העבר קרן כספית או השקעות בשוק ההון, מניבות בדרך כלל תשואה הרבה יותר גבוהה.
4. בגמ"ח לאחר 20 שנה אתה מקבל את הקרן ששמת יחד עם סכום הלוואה שיש להחזיר. בהשקעה אתה מקבל את ההשקעה שלך יחד עם הריבית או התשואה וזה שייך לך, ללא התחייבות נוספת להחזיר הלוואה עכשיו לעוד תקופה ארוכה, ולא תמיד הגמ"ח יאשר את ההלוואה ללא ערבים או לכל מטרה.
5. נזילות – לפעמים יש בגמחי"ם זמני המתנה עד שמקבלים את הכסף. בשוק ההון תוך 2 ימי עסקים הכסף בחשבון, (בשוק ההון מומלץ תקופה לפני שצריכים את הכסף להעביר להשקעה בסיכון נמוך/ללא סיכון אחרת עלולים להצטרך את הכסף בזמן ירידות בשוק ולהפסיד).
דוגמה 1 – הפקדה חד-פעמית של 50,000 ₪ ל-20 שנה (חושב באינפלציה של 2% לשנה)
- בגמ"ח: אחרי 20 שנה נשאר אותם 50,000 ₪, ללא ריבית. בפועל ערכם יישחק ויהיה שווה הרבה פחות בגלל האינפלציה (באינפלציה של 2% לשנה זה הפסד של כ18,000 ₪ של אז, כוח הקניה שווה פחות, המוצרים התייקרו אבל הסכום שווה אותו הסכום ויכול לקנות לך פחות).
- בפיקדון בנקאי (4% שנתי, לפני מס על הרווח): כ 110,000 ₪. כפוף למס של 15% על התשואה (לאחר מס כ 101,000 ₪).
- בקרן כספית (4.5 שנתי, לפני מס על הרווח): כ 120,000 ₪. כפוף למס של 25% על הרווח הריאלי (המס על הרווח בלבד לאחר ניכוי האינפלציה לאחר מס יצא כ108,000 ש"ח).
- בשוק ההון (9% שנתי בממוצע): כ280,000 ₪. כפוף למס רווחי הון של 25% על הרווח הריאלי (גם לאחר מס ודמי ניהול יגיע לכ 215,000 אש"ח).
ריבית דריבית: השפעתה אדירה – הרווחים עצמם מייצרים רווחים נוספים, וככל שהזמן עובר הפערים בין אפיקים שונים גדלים. לדוגמה 100 ₪ עם ריבית של 10% לאחר שנה זה 110 ₪ לאחר שנתיים זה 121 ₪ לאחר 3 שנים מצטבר כבר ל133.1 ₪ לאחר 4 שנים 146.41 ₪ לאחר 5 שנים 161.05 לאחר 6 שנים 177.15 ₪ לאחר 7 שנים 194.87 ₪ וכו'
אם היינו מושכים כל שנה את הריבית וצוברים מחדש רק על הקרן, כל שנה היה 10 ₪ ריבית ולאחר 7 שנים היה נצבר 70 ₪ תוספת משאין כן בריבית דריבית זה הגיע ל94.87 ₪ וככל שעובר יותר זמן הפער יותר משמעותי אם בשנה השנייה היה פער של שקל אחד בשנה השביעית של 24 ₪. תכפילו לבד בסכומים גבוהים יותר ותקופות ארוכות יותר.
דוגמה 2 – הפקדה חודשית של 500 ₪ למשך 20 שנה
- בגמ"ח: 500*240= 120,000 ₪. ללא ריבית, וגם נשחק באינפלציה הערך של הכסף שווה פחות.
- בפיקדון בנקאי (4 % שנתי, לפני מס): כ 185,000 ₪. כפוף למס של 15% על הרווח, (לאחר מס כ175,000 ₪).
- בקרן כספית (4.5% שנתי, לפני מס): כ – 196000 ₪. כפוף למס של 25% על הרווח הריאלי (לאחר מס כ183,000 ₪).
- בשוק ההון (9% שנתי בממוצע): כ 334,000 ₪. כפוף למס של 25% על הרווח הריאלי. ואולי אף דמי ניהול בקופת גמל להשקעה וכד' (שלאחר מס ודמי ניהול יגיע לכ 277,000 ₪).
כאן הפער דרמטי במיוחד: במקום 120 אלף ₪ בגמ”ח, אפשר להגיע לכמעט פי 2.5 נטו אם משקיעים לאורך זמן בשוק ההון, לפי הממוצע של ה100 שנים האחרונות. (בעז"ה בכתבות בהמשך ארחיב על השקעות בשוק ההון)
לדוגמה זוג צעיר שרוצה לחסוך לחתונת ילד 300,000 ₪ באם יפקידו מיום הלידה עד גיל 20 כל חודש 500 ₪ בשוק ההון יהיה לו לפי ממוצע של ה100 שנים האחרונות את הסכום הנ"ל בקירוב לאחר 20 שנה, לעומת זאת באם נפקיד בגמ"ח יהיה לנו קרן של 120,000 ₪ ואת יתרת הסכום ניטול כהלוואה שעכשיו נשלם אותה לעוד 20 שנה.
אז למה בכל זאת מפקידים לגמ"ח?
התשובה פשוטה: לא בגלל התשואה. המפקידים יודעים שזה לא חיסכון ולא השקעה, אלא חסד והשקעה לעולם הבא. מי שרוצה לזכות במצווה הגדולה של תמיכה בזולת, זה המקום הנכון. אבל מי שמחפש לבנות ביטחון כלכלי אמיתי, עתיד לילדים או חיסכון לפנסיה, צריך לשקול אפיקים אחרים.
ישנם רבנים המתירים להפקיד כספי מעשר בגמחי"ם, וישנם המתירים גם בשוק ההון, וכל אחד שישאל את רבותיו. ויבדוק למה מותר לו להשתמש בכסף אח"כ.
- כספים המיועדים לצדקה וחסד – כמו מעשרות – ראוי בהחלט לשים בגמ”ח. זהו חסד עצום. השקעה לעולם הבא.
- כספים המיועדים לחיסכון והשקעה – כדאי לשקול אפיקים אחרים: פיקדונות, קרנות כספיות, שוק ההון או השקעות אלטרנטיביות. תלוי תקופה וסיכון.
- ריבית דריבית – להבין את הכוח של הזמן בהשקעות: כל שנה נוספת מגדילה את הסכום המצטבר בצורה אקספוננציאלית. כפי הדוגמא שהבאתי לעיל.
כמובן, מומלץ להתייעץ עם רב לגבי מצוות צדקה וחסד, ולבדוק עם יועץ השקעות מוסמך לגבי אפיקים פיננסיים.
סיכום
הפקדה לגמ"ח היא מצווה נפלאה וחסד ענק. אבל מבחינה כלכלית טהורה, היא איננה השקעה ואינה שומרת על ערך הכסף לאורך זמן. היא השקעה לעולם הבא.
מי שרוצה גם מצווה וגם רווחיות, יכול להפריד: את כספי המעשרות והצדקה להקדיש לגמ"ח, ואת יתרת הכספים – להשקיע באפיקים מניבים יותר. כך מרוויחים כפליים – גם עולם הזה וגם עולם הבא. בברכת גמח"ט ושנזכה לעשות חסד ולעזור לזולת.
"וְנָא אַל־תַּצְרִיכֵֽנוּ לֺא לִידֵי מַתְּ֒נַת בָּשָׂר וָדָם וְלֺא לִידֵי הַלְוָאָתָם כִּי אִם לְיָדְ֒ךָ"
*
אין באמור להוות המלצה להשקעה מסוימת או צורת השקעה, או המלצה ללקיחת אשראי או לפעולה מכל סוג. לכל החלטה בעניין – יש לפנות לגורם מקצועי, ובעניין השקעות – יש להיוועץ עם בעל רישיון כחוק.
לתגובות והערות: [email protected] דניאל הינו סופר שותף בכתיבת הספר Smarter Israeli Banking, מרצה, חבר באיגוד המאמנים לכלכלת המשפחה ובארגון מסילה לכלכלה נבונה.





















כתבה חשובה מאד,
כתובה בבהירות ומעלה למודעות
התדרדרות דרסטית מהכתבות הראשונות, מה נהיה ?
💥💥💥👌🏻
תותח
אני רואה חשבון חילוני, ואני לרגע לא מערער על המסכנה, אבל בכל זאת אציין שההצגה של הנתונים מעוותת. הכותב מציג את סכום החיסכון עם ההפסד הראלי לגבי גמח, אבל לא מציג את ההפסד האינפלציוני לגבי השקעות אלא מציג את הסכום הנומינלי, זה מריח לי דמגוגיה.
יש עוד הנחות לא הגיוניות, כמו ש20 תקבל על פיקדון 4%
סורי, אבל אתה לא מובן!
כנראה מישהו שכח את מה שכתוב לפני והקרן קיימת לעולם הבא