הזהב הפך באופן רשמי לנכס הרזרבה הגדול ביותר של בנקים מרכזיים ברחבי העולם, תוך שהוא עוקף את ההשקעה באג"ח אמריקאיות. (גלובס) על פי דוח הבנק המרכזי האירופי (ECB), נתח הזהב בתיקי הרזרבות זינק מ-20% ב-2024 ל-27% בסוף שנת 2025. השינוי נובע משילוב של עליית ערך חדה במחיר הזהב (זינוק של 60% בשנה החולפת) וחשש גובר ממתחים גיאופוליטיים שהובילו בנקים מרכזיים לחפש נכסים שאינם תלויים במערכת הפיננסית האמריקאית.
הדוח מצביע על מגמה מרתקת: העלייה בנתח הזהב ברזרבות לא נבעה רק מרכישות מסיביות, אלא בראש ובראשונה מהתייקרות המתכת עצמה. בשנת 2025 לבדה זינק מחיר הזהב ב-60%, מה שהגדיל משמעותית את שווי האחזקות הקיימות.
בפועל, קצב הרכישות היה ממותן מעט לעומת השנה הקודמת (כ-850 טון ב-2025 לעומת 1,000 טון ב-2024), אך הוא נותר גבוה מאוד במונחים היסטוריים. המדינות הבולטות ברכישות הן פולין, קזחסטאן, ברזיל, סין וטורקיה.
הגורם המרכזי למגמה הוא "מתחים גיאופוליטיים". לאחר הפלישה לאוקראינה, מדינות המערב הקפיאו את רזרבות המט"ח והאג"ח של רוסיה. אירוע זה הבהיל בנקים מרכזיים ברחבי העולם, ובמיוחד את סין, שהחלה להסיט כספים לרכישה פיזית של זהב המוחזק בתוך גבולות המדינה – מהלך המגן עליהם מפני סנקציות עתידיות ומצמצם את התלות במערכת התשלומים הדולרית.
הדוח מדגיש כי לאחזקת זהב יש גם חסרונות: תנודתיות במחיר, עלויות אחסון גבוהות וקושי לממש את הנכס במהירות בשעת צורך. דוגמה לכך היא טורקיה, שנאלצה למכור כמות עצומה של 130 טון זהב בניסיון נואש לייצב את הלירה הטורקית.
במקביל, האיחוד האירופי מנסה למצב את האירו כחלופה לדולר כ"מקלט בטוח", אך נכון לעכשיו, נתח האירו ברזרבות העולמיות נותר יציב על 15%.
למרות הזינוק בזהב, הדולר האמריקאי נותר השליט הבלתי מעורער של הכלכלה העולמית. כ-57% מנכסי הרזרבה של הבנקים המרכזיים בעולם עדיין מושקעים בדולרים, נתון המעיד על כך שעל אף החיפוש אחר חלופות, המערכת הפיננסית הגלובלית עדיין נשענת ברובה על המטבע האמריקאי.
בישראל, בנק ישראל חיסל את השקעותיו בזהב כבר בשנות ה-90, אך לאור המגמות העולמיות, נשמעים בשנתיים האחרונות קולות הקוראים לבחון מחדש את מדיניות ההשקעה בזהב כאפיק הגנה נוסף.
