בחודשיים האחרונים פקד את ישראל גל טרור קשה, עם הרוגים רבים וכמויות פצועים. התיישבנו לשיחה עם צלם לשכת העיתונות הממשלתית לשעבר, משה מילנר, מי שבתפקידו כצלם לע"מ ליווה לא פחות מתשעה ראשי ממשלות שונים בישראל. מילנר, אשר החל את עיסוקו כצלם עוד בגיל 16 בתור שוליית צלם חתונות, ראה מקרוב כיצד פעלו ראשי הממשלות השונים במקרים של אינתיפאדות, מבצעים ביטחוניים – כאשר השיא היה במלחמות.
את ראש הממשלה הראשון אותה ליווה מילנר – הייתה גולדה מאיר. מאיר נכנסה לתפקיד ראש ממשלת ישראל הרביעית, אך עם כמעט אפס אחוזי תמיכה בקרב הציבור בישראל. את תפקיד רה"מ היא קיבלה בכלל מאחר ורה"מ הקודם לוי אשכול נפטר – וכך החליטו רוב חברי מפלגת העבודה למנות אותה כמעומדת פשרה מאחר ולא היה מאחוריה מחנה פוליטי, כאשר על שאר המועמדים לראשות הממשלה היו מחלוקות.
התמונה המפורסמת ביותר שצילם מילנר – מנחם בגין ואנואר סאדאת לוחצים ידיים בקמפ דיוויד
בגין וסאדאת בוחנים ביחד מפות
מאיר זכורה בכהונתה בעיקר בגלל 'מלחמת יום הכיפורים' כאשר המצרים פתחו במלחמה בעיצומו של היום הקדוש – בזמן שמערכות הביטחון בישראל החליטו להתעלם במודע מכל נורות האזהרה המוקדמות. בשיחה עם 'חדשות JDN' מספר מילנר עד כמה היה גודל המחדל. מסתבר כי יומיים בלבד לפני פרוץ המלחמה הזהיר את גולדה, קנצלר אוסטריה קרייסקי, יהודי במקור שהתרחק ל"ע מכור מחצבתו.
"גולדה לא הייתה משהו מוצלח במיוחד", משיב לנו מילנר כאשר רצינו לשמוע את דעתו על מי שעבד בצמוד אליה במשך חמש שנים. "היא קיבלה אזהרה מוקדמת על פרוץ מלחמת יום הכיפורים. לא עשתה דבר, לא ניהלה משא ומתן לשלום – ו'נדפקנו' עם 3,000 הרוגים", הוסיף. התעניינו האם הוא ליווה את גולדה במהלך מלחמת יום הכיפורים. מילנר הודה שלא, אך סיפר כי יומיים לפני כן עוד השתתף במשלחת מדינית של רה"מ לוינה.
נשיא ארצות הברית, ביל קלינטון, משחק עם ילדיו הקטנים של רה"מ בנימין נתניהו – בבית הלבן
"במהלך המלחמה עצמה הייתי אז במילואים – אבל הייתי צמוד לצוות רה"מ עד יומיים לפני. יומיים לפני פרוץ המלחמה הייתי בוינה, שם הקנצלר האוסטרי ברונו קרייסקי, יהודי שהתרחק מכור מחצבתו, הזהיר אותה שהולכת להיות מלחמה אבל היא לא שמעה לו. ואכן אחרי יומיים הייתה מלחמה", טען צלם לע"מ לשעבר. תוצאות המלחמה כבר ידועות, 19 ימים קשות ביותר בהן ניסו ורק לבסוף הצליחו בצה"ל להדוף את חילות מדינות ערב.
בזמן המלחמה כאמור שהה מילנר במילואים. הוא שירת באוגדה 143, אוגדת שריון במילואים שפעלה תחת פיקודו של אריאל שרון שבהמשך התמנה גם לראש הממשלה, אך בזמן המלחמה החליט לחצות את תעלת סואץ לכיוון מצרים. "נכנסו למארב בעיר סואץ, שם היו לנו הרוגים ועשרות פצועים ומצב שלא יכולנו אפילו לחלץ אותם. מרבית מחברי קיבלו טראומה, חטפנו קשה מאוד ולא ראינו שום עזרה שהגיעה", טוען מילנר כי זה היה אחד מהרגעים הקשים בחייו.
בנימין נתניהו לוחץ את ידו של יאסר ערפאת, במחסום ארז
"אריק שרון נכנס לסואץ מבלי לשאול אף אחד", טען. בשלב זה אנחנו מנסים לברר כיצד עובד התפקיד של צלם לע"מ ליד ראשי הממשלות. האם מותר לדבר ולהעיר הערות או שדווקא חייבים מרבית הזמן לשתוק ורק לתעד. "תלוי אצל כל רה"מ", משיב מילנר שמספר כי עם גולדה הוא לא העיז לדבר על המלחמה שנחשבה לכישלון שלה בכך שהתעלמה מנורות האזהרה.
"הייתי מקורב בעיקר למנחם בגין, לאהוד אולמרט, ולאריק שרון". את כהונתו התחיל שרון עם רצף של פיגועי התאבדות מחרידים ביותר, פיגועי ירי ושיגר מרגמות לראשונה מרצועת עזה על העוטף. אחד הפיגועים הזכורים היו במסעדת "סבארו" ברחוב יפו בירושלים, אז המחבל המתאבד מוחמד אל מסרי (22) מכפר עקבה שמדרום-מזרח לג'נין, פעיל חמאס, פוצץ את עצמו גם גיטרה בה הוסלקה חומרי נפץ רבים שכללו גם ברגים ואומים בשביל להגדיל את אפקט הנזק.
הרטמכ"ל רבין בחגיגות שמחת-תורה בכפר-חב"ד. בתמונה השמאלית: עם הרב הצבאי הראשי שלמה גורן
במסעדה מכרו בעיקר פיצה, ו-15 ישראלים נרצחו בפיגוע ההתאבדות כאשר שמונה מתוכם היו ילדים. מילנר משחזר כי בזמן הפיצוץ הוא היה בכביש ממול. "נפגעתי מהרסיסים וזכוכיות שעפו לכל עבר, אבל הייתה עלי מצלמה אז התחלתי לצלם", משחזר. לדבריו, התמונות הקשות מהמקום עברו צנזורה ולא הותרו לפרסום עד היום הזה. "התמונות היו נוראות".
מילנר מספר כי מפקד מחוז ירושלים באותה תקופה ומי שמוכר כיום כיו"ר הכנסת ח"כ מיקי לוי, הגיע לזירת הפיגוע – אך מהמראות הקשים והטיפול בזוועה עבר לוי אירוע לבבי ופונה לבית החולים כשמצבו הוגדר קשה. "לוי דיבר ברמקול, נתן הוראות לשוטרים ופתאום ראיתי אותו נופל. קראתי לרופא שיטפל בו אבל רצו לעצור אותי, אמרתי 'תשמעו אני חובש קרבי', אבל לא רצו להכניס אותי בגלל המצלמה", הוסיף.
הצלם היה כל כך חדור מטרה להיכנס לזירה, כך שאחרי מספר דקות הצליח. מילנר סייע לטפל בלוי שהועלה לאמבולנס – אך אז קרה דבר חריג. "הפארמדיק אמר לי 'תעלה גם אתה לאמבולנס' ולא הבנתי מה הוא רוצה. הפארמדיק סיפר לי שבעצם כל הגב שלי מלא דם בגלל הרסיסים שחטפתי. לא הרגשתי מזה בגלל מרוב שהתעסקתי בצילום", שחזר.
בחדר הסגלגל בבית הלבן עם נשיא ארצות הברית, ביל קלינטון
בשיחה עם 'חדשות JDN' מספר מילנר את התמונה שהוא מגדיר כתמונה הכי טובה שהוציא תחת המצלמה שלו – לחיצת יד של בגין וסאדאת. "הייתי מקורב לרה"מ בגין, ונסענו לקמפ דיוויד. הנשיא האמריקני דאז ג'ימי קרטר הזמין את המשלחות מישראל וממצרים לנסות ולהגיע לפתרון מאחר והשיחות המקוריות ביניהם הגיעו לפיצוץ ואף משלחת לא דיברה עם המשלחת השנייה", טען.
"כשנחתנו באמריקה מישראל היה לנו ג'ט-לג, והתעוררתי מוקדם בגלל הפרשי השעות. טיילתי עם המצלמה בשבילים של קמפ דיויד, ופתאום ראיתי את נשיא מצרים מטייל גם הוא ועם מקל. ניגשתי ושאלתי אותו בערבית אם אני יכול לצלם אותו. הוא שאל אותי מי אני והשבתי שאני צלם של המשלחת הישראלית. כששאל מאיפה אני יודע ערבית השבתי שבגלל מגורי בירושלים למדתי את השפה".
"שאלתי – 'מר סאדאת אתה יכול להמתין רגע?' רצתי לצריף של בגין, ביקשתי ממנו 'מר בגין תגיע איתי חמישים מטר מפה' והוא הסכים. הלכנו ואז בגין וסאדאת נפגשו וצילמתי אותם לוחצים ידיים, תמונה שהפכה להיסטורית. פיתחתי את התמונה ושלחתי לסוכנות הידיעות 'AP', והם העלו את התמונה בתוכנית הבוקר של אמריקה – כשהגדירו את התמונה כ'סקופ' מאחר ומנהיגי ישראל ומצרים לחצו ידיים בלי הנשיא קרטר", סיפר.
מלמד את נשיא המדינה שמעון פרס, כיצד להשתמש במצלמה
לדבריו, "קרטר בכלל לא ידע ולא שמע שבגין וסאדאת נפגשו, אלא רק ראה את זה באותה תוכנית בוקר. הנשיא האמריקני השתולל, 'איך זה יכול להיות שאני לא ידעתי כזה דבר'. אמרו לו שזה צלם של המשלחת הישראלית, אני, ומאז הוצמד לי בהוראתו מאבטח לכל אורך הוועידה ככה שאני לא יוכל להפתיע אותם. לימים פגשתי אותו כשהוא כבר לא היה נשיא, קרטר קרא לי וצחק על כך בדיעבד".
ראש ממשלה נוסף שטען מילנר כי היה קרוב אליו – הוא רה"מ לשעבר המורשע אהוד אולמרט. "הופתעתי כשהוא נתפס על מעטפות הכסף, לא הייתי איש אמונו כמו מזכירתו שסיבכה אותו בפרשייה. אולמרט היה איש חכם וחריף, מיוחד במינו, רק כשלצערי היה גם אוהב כסף.. כל אותם מנהיגים לא באמת צריכים את הכסף, הרי הם כבר שרים או יותר מכך, עם רכב ומשכורת ופנסיה. מה אתה צריך?", תוהה הצלם לשעבר.
אצל אולמרט היו שני אירועים ביטחוניים גדולים – חטיפת החייל גלעד שליט על ידי החמאס בעזה, דבר שהוביל למבצע צבאי ברצועה אך עדיין לא החזיר את שליט אלא שנים אחר כך, וחטיפת שני החיילים גולדווסר ורגב, על ידי חיזבאללה בלבנון, מה שהוביל בהמשך למלחמת לבנון השנייה. "אולמרט היה שקול וקר רוח", מספר מי שהיה צמוד אליו. "לא איבד עשתונות אף פעם, ההיפך המוחלט. בויכוחים הוא ידע תמיד לקטוע את כולם ולהחליט לבד".
עם נשיא ארצות הברית, ג'ימי קרטר
בזמן המלחמה, הממשלה הורכבה מרוב של אנשי ימין וגם מפלגת העבודה וציפי לבני בראשה. עם זאת, "הקו בקבינט", אומר מילנר, "היה בעד המלחמה. רוב השרים היו בעד. אנחנו מדינה מליטנטית, והממשלה הייתה ממשלת ליכוד כך שגם הם היו בעד מליטנטיה". מי שהיה מאחורי הקלעים, שראה את רגעי ההכרעות וקבלת ההחלטות, מספר כי לא היו חילוקי דעות משמעותיים בקבינט. "הויכוחים היו אם יילכו קילומטר קדימה או קילומטר אחורה", לדבריו.
אירוע מכונן נוסף בכהונת אולמרט היה ההחלטה על הפצצת הכור הגרעיני בסוריה. מילנר מספר כי אמנם לא ידע באותם רגעים על ההחלטה לשלוח את מטוסי חיל האוויר לגיחה בדיר א-זור, איפה שהיה ממוקם הכור, אך "בתור צלם לע"מ אתה יודע הרבה סודות. יש דברים שלא ידעתי". כשאנחנו מבקשים ממנו בכל זאת לספר על איזה סוד שכן ידע בזמן אמת, הוא מזכיר את פרוץ מלחמת לבנון הראשונה. אז שר הביטחון היה אריק שרון, מי שלימים יהיה רה"מ, וראש הממשלה היה מנחם בגין.
שרון החליט להטעות ולשקר לבגין בכל הקשור למיקום כוחות צה"ל בלבנון. שר הביטחון העדיף לספר לרה"מ שהכוחות שכבר נכנסו ללבנון הם במרחק של 40 ק"מ מהגבול עם ישראל, מרחק שנקבע מראש שעד שם יגיע צה"ל, כשבפועל הכוחות כבר הגיעו עד הבירה ביירות. "בזמן אמת ידעתי שאריק מרמה את מנחם (בגין). אתה לא יודע מה לעשות, אתה צלם ומה תגיד? 'אריק מרמה אותך'?".
"ההבדל בין צלמים לאנשים אחרים שיש בידיהם מידע – זה שלצלמים יש תיעוד פיזי של המידע", הוא מוסיף. מילנר חוזר לרגעים הבלתי נשכחים בהם בגין אמר 'איני יכול עוד' והתפטר מתפקיד ראש הממשלה. "אני זוכר שבעקבות מלחמת לבנון הוא התפטר, זה בעיקר כי ידע שמרמים אותו", לדבריו. "לפני שהתפטר יצא לי לנסוע עם בגין לביקור ההיסטורי במצרים, היינו מול הפרמידות. בגין אמר לנו 'תראו, את זה אבות אבותינו בנו'. נזכרנו בפיתום ורעמסס".
בימינו כבר התרגלנו לחתימה על הסכמי שלום בין ישראל למדינות ערב. הסכם השלום שנחשב לפורץ דרך, היה הסכם השלום בין ישראל לירדן עליהם חתמו רה"מ יצחק רבין וחוסיין מלך ירדן. טקס החתימה נערך במסוף הערבה בגבול ישראל-ירדן, ונשיא ארצות הברית ביל קלינטון חתם כעד. מילנר היה שם באותם רגעים היסטוריים, וגם תיעד והנציח במצלמה שלו. "היה לי קשר מאוד מיוחד עם רבין".
"הקשר בינינו התחיל כשהייתי צלם צבאי ורבין היה רמטכ"ל. הוא היה חובב צילום, תיקנתי אותו כשהיו לו טעויות". אל אף הקשר המיוחד בין השניים, ברגעים האחרונים של רבין לפני שנרצח בכיכר מלכי ישראל בתל אביב בסיום עצרת פוליטית – מילנר לא היה שם. לדבריו, "באותו יום חגגו לי יומולדת אז הייתי בבית. למחרת הרצח אני מגיע למשרד, והמזכירה צועקת לי מרחוק 'יש לי משהו בשבילך'. לא הבנתי במה מדובר".
"המזכירה של רבין, שעות אחרי שנרצח, נתנה לי מכתב שרבין חתם עליו כמה דקות לפני שהלך לעצרת בתל אביב. הוא חתם על כמה מסמכים שונים, ואחד המכתבים עליו הוא חתם היה עם ברכות ליומולדת שלי", סיפר. ראש הממשלה האחרון שמילנר ליווה, היה יו"ר הליכוד בנימין נתניהו. "עם נתניהו הייתי בכמה אירועים גדולים, ביניהם לחיצת היד המפורסמת עם עראפת והחזרה של גלעד שליט הביתה".
מילנר היה זה שצילם את אחת התמונות המפורסמות של נתניהו בהן הוא נראה לוחץ את ידו של ראש הרשות הפלסטינית יאסר עראפת במעבר ארז. התמונה עוררה גלים מאחר ונתניהו השמיע תמיד אמירות נגד רב המרצחים, ולכן התמונה שנבחרה לפרסום מלחיצת היד שלהם – הייתה עם רקע אפור מעט, ולחיצת יד בלי מדי הרבה חיוכים.
נראה כי התמונות שנחקקו בזיכרון אותם צילם מילנר – רבות הן. משה מונה רשימה חלקית, ביניהם התמונה של ילדי ראש הממשלה הצעיר דאז נתניהו, יאיר ואבנר, משחקים ומשתובבים עם כריות על הרצפה בחדר הסגלגל בבית הלבן בוושינגטון, כשמי שצוחק איתם היה נשיא ארצות הברית ביל קלינטון. "הייתי הרבה עם ביבי", הוא טוען. מילנר מספר כי מי שהיה הכי חשוב לו שייצא 'טוב' בתמונה היה רק רה"מ.
"כל השאר פחות עניינו אותי. כשהייתי מוציא תמונה נתניהו תמיד היה שמח, כי ידעתי להוציא את מה שטוב לו. אם זה היה תמונה חשובה ביבי ידע להיות בררן ולעבור על כל התמונות לפני שהן מוצאות לתקשורת". מילנר מספר כי "דווקא אצל בגין, הוא היה הכי פחות בררן בתמונות. לא ממש היה אכפת לו מה יצא ואיך הוא נראה שם. גם אולמרט, שרון, פרס ורבין לא היו בודקים בכלל את התמונות – רק ביבי".
בגין משקיף על הפירמידה בגיזה
בשיחה עם 'חדשות JDN' חוזר הצלם הותיק אל מאחורי הקלעים של עסקת שליט, הרגע בו הוחזר החייל החטוף משבי חמאס בעד 1,027 מחבלים כלואים. מילנר הגיע עם רה"מ דאז נתניהו, שר הביטחון אהוד ברק והרמטכ"ל בני גנץ לבסיס חיל האוויר תל נוף, שם נחת שליט לטקס קבלת פנים רשמי. התמונה שנחקקה אף היא בזיכרון משם זה הרגע בו שליט מצדיע עם מדי צה"ל לנתניהו – שמחזיר לו בהצדעה אף הוא.
"הגענו לשם צלם וידיאו ואני, בתור הצלמים של לשכת העיתונות הממשלתית". מילנר מדלג איתנו חזרה אחורה. "רגע הפגישה של ביבי עם יאסר עראפת זכורה לי היטב – כי כמה חודשים לפני בליכוד כינו את רבין בוגד ועכשיו נתניהו נפגש עם הארכי-טרוריסט. זאת הייתה צביעות", הוא טוען. הסתירה הזאת בין מה שביבי אמר על 'בגידה' לבין מעשיו בפועל ופגישתו עם ערפאת, הציקה למילנר.
ראש הממשלה אולמרט, יו"ר הרשות הפלסטינית מחמוד עבאס וצוות המשא-ומתן בגשם – בירושלים
עם זאת, הצלם המנוסה ידע שאסור לו להתערב יותר מדי ולשאול. "את ביבי לא הייתי שואל שאלות, את אולמרט היה אפשר לשאול. לאף צלם לע"מ לא היה קשר קרוב עם ביבי, נתניהו היה קשוח יותר מכולם". גם את האפיזודה החולפת וראש הממשלה הקצר ביותר אהוד ברק, ליווה משה. "ברק היה מאוד חכם, ולא הגביל אותי בצילומים. נסעתי איתו עם מסוקים ולמקומות רבים, גם בזמן האינתיפאדה, אבל אף פעם לא דיברנו. זה בגלל העבר הצבאי שלו".
נראה כי פרשיות השחיתות היו כאן בישראל מאז ומעולם. בזמן שמשפט נתניהו מככב בכותרות – מילנר זוכר היטב את הפרסום שהוביל את יצחק רבין לפרוש מתפקידו כראש הממשלה, וכך שמעון פרס נהיה רה"מ זמני עד שנהיה מהפך ובגין קיבל את השלטון. הסיבה שבגללה רבין התפטר היא בעקבות חשיפה עיתונאית כי אשתו לאה החזיקה בחשבון עם דולרים בארה"ב דבר שהיה מנוגד לחוק.
רגע של מחלוקת בין ראש הממשלה אהוד ברק ונשיא מצרים חוסני מובארכ – באלכסנדריה שבמצרים
"רבין אמר לי שהוא לוקח על עצמו אחריות, על אף שלאה עשתה את העבירה, והתפטר. לא ראיתי עוד ראשי ממשלה שלוקחים כה אחריות ומתפטרים. התוועדתי מדי פעם לפרשיות שחיתות תוך כדי שהם נעשו, אבל לא הייתי מספיק נבון כדי לחבר אחת ועוד אחת ולהבין מה נעשה פה", מודה מילנר. גם על סיפור "האי היוני" בו נתן איש העסקים דודי אפל שוחד לראש הממשלה אריאל שרון דרך העסקת בנו גלעד בסכומים גבוהים, מילנר לא מדלג.
"אני שמעתי שהבן של שרון מוכר בכל מיני דרכים בתים, באיזה אי ביוון", משחזר מילנר את המקרה. לשחיתות היה שותף גם ראש עיריית ירושלים דאז אהוד אולמרט, ומילנר שמע על עסקה שלא הריחה טוב בין השלושה. "שמעתי על הפרשה בלשכה (הכוונה ללשכת ראש הממשלה), אבל לא ייחסתי לזה חשיבות גדולה. מספיק היה למשפחת שרון הרבה אדמות בנגב, יכלו לבנות מזה כמה ערים על החווה שלהם. בדיעבד התברר שזה הסיפור שקירב את שרון להגשת כתב אישום נגדו. אחרי שהוא חלה כבר לא יכלו לתבוע אותו".
מילנר עם מנחם בגין
מילנר עבד עם לא פחות מתשעה ראשי ממשלה – מגולדה מאיר, יצחק רבין, מנחם בגין, יצחק שמיר, שמעון פרס, בנימין נתניהו, אהוד ברק, אריאל שרון, אהוד אולמרט ושוב בנימין נתניהו. כשביקשנו ממנו לדרג את ראשי הממשלה – מבחינתו מי שהיה הכי אהוב זה דווקא רבין. "הייתי ילד, באתי מלוד, ופתאום בגיל 18 עבדתי איתו כשהוא היה רמטכ"ל". מילנר מותח גם ביקורת על הצלמים של היום: "אני ידעתי לצלם ולפתח, היום צלמים לא צריכים לעשות כלום. הכול דיגיטלי".
מבחינת נגישות לראשי הממשלה אותם הוא צילם, מסתבר שלמילנר היה נגישות גבוהה. "הייתי יכול להגיע לבתים שלהם מתי שרק רציתי. צילמתי פעם את בגין כשהוא עם פיג'מה". מבחינת הכי פחות אהוב, הוא בוחר דווקא בברק. "לא היה לי איתו שום קשר, במשך שנתיים של הכהונה שלו הוא היה מנותק מכולם. למשל אולמרט ביקר אותי בבית החולים כשנפצעתי".
מילנר עם יצחק רבין בזמן שכיהן כרמטכ"ל
לומר לצלמים לבחור את התמונה שהם הכי אהבו, אז התשובה שתתקבל זה 'הכול אהבתי'. התעקשנו אז הוא ענה: "אתה מבקש מאבא לבחור תמונה.. אבל מה שאני הכי אהוב זה את התמונה מקמפ דיוויד – בגין וסאדאת לוחצים ידיים. שם היה לנו את הסכם השלום הראשון עם מדינת ערב, וזה השפיע גם על שאר הסכמי השלום עם מדינות ערב. אם עשינו שלום עם האויב הכי גדול שלנו אז, אפשר לעשות שלום עם כולם".
בצל המתיחות הביטחונית, מילנר זועם ומותח ביקורת על הממשלה הנוכחית: "אני גר ליד חדרה, איפה שרצחו שני לוחמי מג"ב בפיגוע של דאע"ש. אנשים מפחדים לצאת לרחובות, זה בדיוק כמו שהיה באינתיפאדה! לא הגיוני שככה יהיה המצב בישראל". לסיום אנחנו מבקשים לדעת האם הדעות הפוליטיות שלו השפיעו על נושא הצילום לצד מנהיגי המדינה.
"לא, ממש לא", הוא משיב בנחרצות. "אני מגיע מלוד, אבא שלי היה במפא"י שנחשבת למפלגת שמאל אבל אני בדעותיי מאוד ימני. הכי מתאים לדעות שלי היה בגין, אבל צילמתי גם את רבין במצרים. דעותי הפוליטיות לא השפיעו. עם פרס היו לי יחסים מצוינים, נסעתי איתו בכל העולם – אבל היינו עם שתי דעות שונות". בתור צלם של לשכת העיתונות הממשלתית, מילנר כאמור רואה סודות מדינה רבים – אך אסור לו לומר דבר. התעניינו האם זה דבר קשה, אבל גם בזה הוא נחרץ. "אף פעם לא הדלפתי לאיזה עיתונאי", הוא חותם את דבריו.
ראשי הממשלה פרס, אולמרט, אשכול, גנץ ורבין משקיפים
צילומים: משה מילנר, לע"מ
