נולד בפרמישלאן בשנת תק"מ לאביו אהרון לייב, שהיה בנו של רבי מאיר הגדול מפרמישלאן תלמיד הבעש"ט. בעודנו צעיר לימים הפנתה התנהגותו תשומת-לב הרבים, היה מסור מאוד למצוות הצדקה, ורוב זמנו הקדיש לדאגה לעניים.
בעצת רבי לוי יצחק מברדיטשוב שידכו אביו עם בת הצדיק הנסתר רבי איתמר הכהן הגדול. משנת תקע"ג, בה נפטר אביו שהיה צדיק מפורסם, מילא את מקומו. היה תלמיד מובהק לרבי מרדכי מקרמיניץ.
רבי מאיר נודע כאיש פלא ו"גלוי עיניים". הוא ראה הכל, והירבה לגלות מה שראה. בשל כך עורר על עצמו קפידת צדיקי דורו, ובראשם רבי אורי מסטרליסק. פשטותו וענוותנו היו כה גדולות, שרבים לא הבינו את דרכו. אך הגדולים שהכירוהו מקרוב ידעו שהוא בעל רוח הקודש וגדול בתורה. על מעריציו נמנו הגאונים רבי יוסף שאול נתנזון ורבי שלמה קלינה. רבי חיים מצנז היה בין הבאים לבקרו בפרמישלאן.
תכונתו היסודית: אהבת ישראל ולימוד סנגוריה אף על פושעי ישראל. שמו יצא לתהילה כבעל ישועות. אלפים נסעו אליו לקבל ברכה מפיו. היו קרוב להמוני העם, התהלך בקרבו והתאים את תורותיו ושיחותיו לפשוטי עם. רגיל היה לפרש פסוקים ומאמרי חו"ל בדרך עממית ואפילו בלשון הגויים.
דבריו, וחלק מסיפורי-האגדה עליו שמספרם מגיע למאות, כונסו בספרים "אור המאיר" ו"מרגניתא דרבי מאיר".
נפטר ביום כ"ט אייר תר"י והשאיר בן יחיד רבי צבי וחמש בנות, שכולן נשאו לצדיקים נודעים.
