בדיונים הסגורים ידעו: שמעון לביא ייכשל; יש נקודה טובה / מרדכי הלפרין

נתחיל מהסוף. ניצב שמעון לביא חשש מביקורת, לא באמת לקחת אחריות ולא התכוון לשם שמיים. 444 ימים עברו מאז התרחש האסון המחריד בהר מירון ועד שמפקד מחוז צפון במשטרה הכריז שהוא מתפטר מהתפקיד ומהמשטרה בכלל. בקבוצות ווצאפ פנימיות של מפקדי משטרה כתבו כי הוא "איש ומפקד ערכי, ראוי למפכ"לות יותר מכל אחד משרשרת הפיקוד. עצוב ומכעיס". יכול להיות שהם צודקים אבל אני מקווה שלא. מאוד מקווה שבשביל להיות מפכ"ל המשטרה אתה לא צריך לזרוק בוץ על אחרים.

האמת שזה מכעיס, מאוד מכעיס. אבל לא בגלל שהוא התפטר – אלא שרק הוא זה שהתפטר. לפני ההילולא האחרונה של הרשב"י כתבתי על כך שבוועדת החקירה הממלכתית לאסון מירון מתכוונים להוציא נגדו מסקנות שליליות. במחוז צפון במשטרה היו מי שקפצו עלי ב"שקר, מה פתאום". ההתפטרות של לביא עכשיו לא מגיעה בגלל צדקנות ולקיחת אחריות – אלא בגלל חשש מהעתיד. לביא יודע שאוטוטו צפויה הוועדה לפרסם את מסקנותיה על האחראיים לאסון, ושהוא יקבל שם מקלחת צוננים.

הפעם הראשונה שיצא לי לשמוע על לביא ברצינות, הייתה מספר שעות אחרי האסון. "אני אחראי ולוקח אחריות", אמר לכלי התקשורת שהתקבצו באזור הר מירון, וזה היה נשמע מרשים. הנה, מפקד משטרה לוקח אחריות ומודה שמדובר בכישלון שלו. חשבתי שמכאן העניינים יתנהלו אחרת ובתוך ימים ספורים הוא יקח את המפתחות ויילך הביתה. זה כמובן לא קרה. מה כן? הוא בחר להיאחז בתפקיד, ולא סתם אלא להיות אחראי על הילולא נוספת.

במידה וההילולא האחרונה הייתה מוצלחת אז ניחא, היה אפשר להחליק. אבל כולנו יודעים כיצד זה הסתיים, עם אלפי אנשים, נשים ותינוקות שנתקעו שעות בחניונים ללא אוכל ושתייה או שירותים נורמליים, ללא שמשיות או מקום תקני להיות בו. יצא לי להשתתף באינספור דיונים מקדימים להילולא, דיונים בהם ישבו יחדיו כלל גורמי המקצוע וביניהם כמובן גם ניצב לביא. את המתווה הבסיסי לל"ג בעומר תשפ"א יזמו בוועדת החקירה. מי שהיה צריך ליישם אותו בפועל היה לביא, ובדיונים השונים המשטרה הציגה את יישום המתווה שצריך להיות לשיטתה. כל דיון, באמת שכל דיון, גורמי המקצוע השונים אמרו ללביא: "תקשיב, זה לא הגיוני, המתווה בכלל לא ישים". החורים במתווה היו רבים, כמו שפשוט אי אפשר להבטיח שאנשים יירדו מההר בכל ארבע שעות או להציב מחסומי נחש באזור הציון שאנשים יעברו כמו פרות בדיר. אבל לביא? התעקש.

לא עניין אותו שום אזהרה, שום נורה אדומה ושום תחנונים מצד הגורמים השונים. "זה פשוט בלתי ישים", אמרו לו, אבל לביא? התעקש. הדיון הכי אמוציונלי שיצא לי להשתתף בו, היה בבניין המועצה האזורית מרום הגליל כשבועיים בלבד לפני ההילולא. בדיון היה צריך כבר הכול להיות מוכן, אבל בפועל זה היה נראה כמו קייטנה. כשהיועצת המשפטית של המועצה הציגה מספר בעיות משפטיות בהכנות, תלה זאת הניצב בכך שלא הצליחו לחוקק במליאת הכנסת את המתווה, אלא נאלצו להסתפק בתקנות של משרד הדתות. כשנציגי כבאות והצלה הציגו לו מספר מכשולים פיזיים על ההר עצמו, הפנה אותם לביא לחברי המרכז הארצי למקומות הקדושים. כאשר חברי כנסת מהוועדה לביטחון פנים ומהוועדה לשירותי דת סיירו אותו במירון ונדהמו לראות שכל אזור הציון נראה כמו שדה קרב, עם שטחים חצי שבורים וערימות של פסולת, תלה זאת הממ"ז בחוסר זמן.

לכל דבר היו לו תירוצים מוכנים מראש, עם הסברים מנומקים מדוע הוא לא באמת אחראי/אשם/קשור. מאז שהודיע על לקיחת אחריות אחרי האסון – לביא לא נקף באמת אצבע בעניין. בהחלט אפשר להבין אותו מאחר והוא נכנס לתפקיד מפקד מחוז צפון במשטרה רק תקופה קצרה לפני האסון עצמו. אולי לא באמת היה לו מספיק זמן להתארגן, אבל להילולא הבאה הוא כבר היה צריך להגיע בתור אורח מן הצד, צופה ותו לא. עם זאת אני חייב לציין שכמובן לא רק לביא אשם בסיפור, אלא קצינים רבים שלא התפטרו עד כה, וכנ"ל גם אנשי המרכז הארצי למקומות הקדושים.

לסיום, אציין אולי דבר אחד כן לטובת לביא. החלטה אחת שהוא קיבל בזמן אמת והביאה ככל הנראה להצלת חיי אדם רבים. הכוונה שלי היא לרגע בו הוא הורה לכוחות המשטרה שתחת פיקודו לסגת אחורה מכל אזור הציון, במהלך הפריצה למתחם בל"ג בעומר תשפ"ב. אחרי שכל המחסומים הועפו לכל כיוון על ידי אנשים נורמטיביים מהשורה שזעמו בחוסר אונים על כך שאחרי שעות רבות של נסיעה ארוכה ומתישה מהבית למירון – אפילו להגיע לציון לא נתנו להם. לביא הבין בזמן אמת שהמהומה יכולה להתפתח לאסון מירון 2 רח"ל, והורה לכוחותיו פשוט להיעלם מהאזור. בתוך מספר דקות כבר הוצבו סדרנים מהמגזר החרדי במקום, ותזוזת הקהל באזור זרמה.

נקמה היא אסורה מן התורה. "לא תנקום" הוא פסוק ידוע בתורה, אבל במקרה של לביא ממש לא מדובר בנקמה. הנה, ציינתי גם דבר טוב על המפקד שמנע פגיעה בחיי אדם – אך ההתפטרות שלו מגיעה מאוחר מדי, וגם לא מספיקה. לא די שלביא יתפטר אלא כל מי שידו הייתה קשורה לאסון. וכאמור לא מדובר בנקמה אלא ברצון למנוע אסון נוסף. בתפילה שחברי ועדת החקירה ידאגו שכל מי שהיה אחראי ישלם את הדין, ובכך נגיע להילולות הבאות בעז"ה כאשר הכול יהיה על הצד הטוב ביותר.