במעמד נשגב שנערך באולם 'מרום' בני ברק, הגיעו מרנן ורבנן שרידי תלמידי מרן החזו"א זצ"ל רה"י הגר"ד לנדו הגר"מ גריינימן והגר"י בויאר להשתתף בסיום הש"ס שנלמד בשקידה מרובה ע"י אברכי הכוללים ובחורי הישיבות לעילוי נשמתו של הגאון הצדיק רבי יצחק דוד גריינימן זצ"ל בנו בכורו של מרן הגר"ח זצ"ל.
את המעמד פתח בנו הגאון ר' ישעיהו גריינימן ראש כולל עמל התורה, שהודה לעשרות הלומדים שעמלו לסיים מסכתות שלימות בתוך פחות משלושים יום, ע"מ לעשות עילוי נשמה אדיר לנפטר הגדול.
עם כניסת מרנן ורבנן למעמד, נשא דברים קצרים הגאון רבי איתמר גרבוז שליט"א, שדיבר אודות גדלותו של הנפטר הגדול, ועל הקשר רב השנים שהיה לו עם חמיו שיבדלחט"א מרן רה"י הגרי"ג אדלשטיין שליט"א. כמו"כ הרחיב על הזכות של הנפטר הגאון זצ"ל שזכה להותיר זרע ברך ה' בנין רבנן וחתנין רבנן.
לאחר מכן נשא דברים נרגשים מחותנו של הגרי"ד זצ"ל הגאון רבי שמחה שמואל זקס מר"י סלבודקא, שתיאר את דמותו של הגרי"ד שזכה לחיות בצנעה ובשקט כל ימיו כעבד לפני המלך, ועל מידת הביטחון שדבק בה בכל מאודו, וכשסיפר להגרי"ד זצ"ל על מרן הגרי"ז זצוק"ל שדאג להחזיק את האברכים שלמדו בכולל בביתו, והיה לו קופה בבית שאנשים היו תורמים לשם וזה היה מממן את הכולל, ופעם אחת הגיע ראש חודש, ואחד מבניו של הרב מבריסק זצ"ל התחתן, והיה כמה מתנות מהחתונה, ואמר הרב מבריסק לבנו שאם מחר – בראש חודש – הכסף שנמצא בקופה לא יספיק לאברכים, אזי רצונו לקחת מהמתנות ששלחו לחתונה, עבור האברכים, למחרת בבוקר פתח הרב מבריסק פתח את הקופסה והיה חסר סכום מדוקדק ופעוט, וכשרצה בנו החתן ללכת להביא ממתנות החתונה את ההשלמה של הסכום שחסר, אמר לו מרן הגרי"ז שימתין לצהריים כי אולי עד אז יהיה את הסכום וממילא החלוקה מתקיימת בצהריים, ולמעשה עד הצהריים הגיע לשם אדם עלום והביא בדיוק את הסכום שהיה חסר, והיהודי הזה שהביא את הכסף העריך מאד את הגה"צ רח"א טורצ'ין זצ"ל והיה דבק בתפילותיו, אבל לא יכל לתת לרח"א עצמו את הכסף אז העדיף לתת לאיפה שרח"א לומד, וזה היה בבית הגרי"ז זצ"ל, וכשסיפר את המעשה לנפטר הגרי"ד זצ"ל, זלגו עיניו דמעות, והפליג לדבר במידת הביטחון בעקבות מעשה זה.
אחריו נשא דברים חתנו של הגרי"ד זצ"ל הגאון רבי אוריאל פרוכטר ר"מ בישיבת תפארת ישראל, על כך שכח הרבים עצום מכוח היחיד וכשרבים מסיימים ש"ס הזכויות גדולות עד למאד, כמו שאמרו אינו דומה מועטים העושים את התורה למרובים העושים את התורה.
בסיום המעמד דיבר בנו הר"ר שלמה שליט"א, שתיאר את דמותו של אביו הגדול זצ"ל, אשר עליו נאמר באהבתה תשגה תמיד, וציין נקודות על "אהבת הלימוד" שלו, "שראינו שהתורה היה משוש חייו, יש אחד שבאמת מבין שרצון ד' זה ללמוד כל רגע והוא לומד כל רגע, וזה מושלם, אבל אצל אבא זללה"ה זה פשוט היה החיים ובלי זה אין חיים, והצורה איך שאבא למד זה היה באהבה אין סופית, אם זה היה הצורה איך שהוא למד ואם זה היה הצורה איך שהוא לימד, אני זוכר שבתור ילדים מאד קטנים כשאבא היה מלמד אותנו איך לכתוב, זה היה חוזר על עצמו עשרות פעמים לא פעם אחת, אתה צריך לכתוב באופן שגם מי שלא למד את המשנה אם הוא יקרא את הפנקס שלך הוא יבין את הפשט והוא יבין מה שכתוב, זאת אומרת בבהירות אין סופית ובחיבור כל כך טבעי לגמרא ולסוגיא וככה זה היה תמיד".
