למעלה מאלף איש הגיעו למוגאדור שבמרוקו לכבוד ההילולא הגדולה של הרה"ק רבי חיים פינטו זיע"א, כשבראש הנסיעה עומד האדמו"ר בנש"ק הגה"צ רבי דוד חנניה פינטו שליט"א נשיא ממלכת התורה "אורות חיים ומשה".
ההמונים הגיעו בטיסות ישירות מישראל, קנדה, ארה"ב, צרפת ארגנטינה ואנגליה להילולא הגדולה, על מנת לשפוך צקון ותפילה בציון הקדוש.
לקראת ערב ביום חמישי לאחר תפילת מנחה וערבית ברוב עם, נערכו להילולא ולסיום כתיבת האותיות האחרונות בספר תורה. לכבוד ההילולא חולקו למשתתפים חוברת ערוכה בטוב טעם "שמחת חיים" המכילה את כל התוכנית, מאמרים, דברי תורה, סליחות, תפילה לשלומה של מלכות ועוד. המעמד התקיים באולם הכנסת אורחים החדש שנבנה ע"י האדמו"ר שליט"א לזכרו של ר' מרדכי כנפו ז"ל שהיה המשמש בקודש ויד ימינו של הרה"ק רבי חיים פינטו זצ"ל (השני) באסווירא וביחד קרוב ליובל שנים שהיה עוזר לאדמו"ר שליט"א לקיים את ההילולא הגדולה להרה"ק רבי חיים פינטו זיע"א הראשון וב"ה מאז, אלפים רבים מכל העולם פוקדים את הציון ביום ההילולא ובשאר ימות השנה.
גם ספר התורה שנכנס בערב קדוש זה, נכתב לזכרם ולעילוי נשמתם של הרוגי מירון זצ"ל שנספו באסון הגדול בליל הילולא דרשב"י לג' בעומר ויוכנס לבית המדרש החדש שנבנה לאחרונה ע"י האדמו"ר הגה"צ רבי דוד חנניה פינטו שליט"א במרוקו.
במעמד ההילולא הופיעו נציגים בכירים מהממשלה המרוקנית ושליח אישי של מלך מרוקו מוחמד יר"ה שהגיעו בלווית שוטרים מרוקנים בלבושם ההדור וישבו בשולחן הכבוד וכן המושל האזורי כשהם מלווים בעוד אנשי ממשל בכירים.
יצויין כי ממשלת מרוקו והמשרד לעניני בטחון המדינה עם נציגי הממלכה המרוקנית התכוננה היטב לקראת ההילולא. באופן חריג לשם שינוי ניתנה הוראה מיוחדת לאפשר את נחיתת המטוסים בשדה התעופה בסמוך למוגאדור. שלטי ענק עם דגלי מרוקו לצד ישראל קידמו את פני ההמונים במוגאדור ובהם נכתב בשפה הערבית "ברוכים הבאים לכל באי הילולת הצדיק רבי חיים פינטו". בנוסף יצויין עוד, ששדה תעופה זה כמעט ואינו פעיל לטיסות אזרחיות אך מפני הכבוד והערכה לאדמו"ר הגה"צ רבי דוד פינטו, ניתנה הוראה מיוחדת מהשלטונות שנתנו אישור לנחיתות והמראות משדה תעופה זה, מה שהקל מאוד על הבאים הרבים. כמו"כ יהודים אחרים באו מקזבלנקה להשתתף ולשמוע דברי תורה וחיזוק מהגר"ד פינטו בימים אלו.
ביום שישי בבוקר התקיים אמירת סליחות ברוב עם ותפילת שחרית במעמד האדמו"ר שליט"א, כשבינתיים נערכו לסעודת שחרית ענקית להמונים באולם הכנסת אורחים הענק שנבנה בסמוך לציון הק'.
לאחר מכן מאות צבאו על החדר בציון הק' של האדמו"ר רבי דוד פינטו שליט"א על מנת לקבל את ברכתו ל"ברכת השנים" לשנה הבעל"ט.
לקראת מעלי דשבתא, הגיע רגע של התרגשות כאשר הציבור הרחב נקרא להגיע לפקוד את הבית הקדוש של בעל ההילולא זיע"א ששמור עד היום ושייך למשפחת רבני המשפחה, לשם נכנסו רבים שהתפללו במקום וישבו על כסאו השמור של בעל ההילולא זיע"א. גם בית הכנסת שבו התפלל ויחד יחודים, נמצא קומה מעליו קיים ושמור עד היום.
במהלך ליל שבת ולמחרתו הגר"ד פינטו מסר שיעורי תורה ודברי התעוררות, לאחר תפילת ערבית של מוצ"ש ערך את ההבדלה ברוב עם באוהל ענק שהוקם במיוחד לאורחים הרבים.
השיא הגדול היה בסעודת ההילולא ומלוה מלכה במעמד האדמו"ר שליט"א, השולחנות שהיו ערוכים מכל טוב בכיבוד עשיר, היו מעוטרים כולם בדגלי מרוקו. השמחה הרקיעה שחקים בשירה מיוחדת לכבוד בעל ההילולא. במהלך הסעודה הציבור כולו עמד על רגליו בעת שהגר"ד פינטו ערך את ברכת "הנותן תשועה למלכים" המסורתית כמידי שנה לכבוד מלך מרוקו, הרב פינטו פתח בהתרגשות בהבעת תודה לשלטונות שעושים הכל למען בטחונם של המתפללים היהודיים ובאי ההילולה והזכיר בערגה את תקופת ימי ילדותו במוגאדור בבחינת 'זכרתי לך חסד נעורייך', בסיום דבריו שוב בירך את מלך מרוקו מוחמד השישי וכן את אחיו ובנו הקטן מולאי חסן שיאריכו על ממלכתם מתוך שלום ברכה והצלחה בכל מעשי ידיהם.
בסיום הערב בשעת לילה מאוחרת התקיים תפילת סליחות המונית. לפני התיבה עבר הגר"ד פינטו כשקולו נשמע למרחקים באמירת 'שמע ישראל' ו'ה' הוא האלוקים' וכן באמירת 'אמן' באבינו שבשמים, כשהקהל עונה אחריו מלווה בהד הבוקע את בתיהם של בתי הערבים הדרים בסמוך לבית העלמין, כשחלק מהם נראו מביטים מבין החלונות והמרפסות הפונים לבית העלמין בהפתעה לשמע קולות אלו שלא מתאימים בדיוק לרוח המקום ועוד בשעות שכאלו.
רק לאחר חצות הלילה החל זרם ההמונים לבית העלמין, כדי להתפלל באוהל הציון הק' שנפתח לקהל הרחב שם העתירו לישועת הכלל והפרט. במעמד זה רבים נצלו את הרגעים לקבל את ברכתו של האדמו"ר הגר"ד פינטו ועברו בהמוניהם בזה אחר זה.יצויין כי דברי האדמו"ר הגר"ד פינטו והתפילות של ההמונים שודרו במילואם בתקשורת הממלכתית המרוקנית מה שוודאי הביא לקידוש שם שמים.
ביום ראשון ושני כבר המוני הבאים עשו את דרכם חזרה לביתם ברחבי תבל, כשהם מלאי סיפוק של התעלות רוחנית מהתפילות במקומות הקדושים לקראת הימים הנוראים ודברי החיזוק וההתעוררות במשך אותם ימים.
