צילום: דוברות המשטרה
לא האמנתי עד שלא ראיתי בעיניים. חמישה בתי כנסת ברצף ובאותו רחוב, במרחק של מספר בניינים אחד מהשני, כשכל השכונה מסביב היא עם אוכלוסייה מוסלמית נטו. בתי הכנסת נראים עתיקים מבחוץ, אבל שוקקי פעילות בשבתות וחגים. שנה וחצי אחרי שומר חומות, אנחנו חולפים על פני בית הכנסת "דוסא" שהוצת בזמן הפרעות, והוא סגור על מנעול וגדר קיינעס קטנה. "רק בימי חול הוא סגור, בשבתות וחגים ישנם עשרות מתפללים", ממהרים להבהיר לי. ולגבי האבטחה על בתי הכנסת, במשטרה מפתיעים שלא תגברו מאז ההצתות. "כיום מתנהלים בשגרה, חוץ מבחגים שמציבים כוחות בנקודות חיכוך בסמוך לבתי הכנסת".
"הפוטנציאל להתפוצצות היא גדולה, אבל בינתיים חיים בשלום", מצביע מפקד משטרת לוד על בניין בלב שכונת רמת אשכול, ממנו מבצבצים דגלי ישראל על מספר חלונות. אחרי המפגש בתוך התחנה, יצאנו לסיור בעיר המעורבת בזמן שסנ"צ ששי שלמה ממחיש תוך כדי נהיגה את רמת הנפיצות בלוד. "יש כאן יהודים-ערבים, יהודים-ערבים. ממש ככה".
אני מבקש מהמפקד לקחת אותנו לסיור במקומות הנפיצים, מאיפה שהגיעו התמונות הבוערות בזמן הפרעות. העיר עצמה היא על שטח יחסית לא קטן, אבל מרכז העצבים והמתיחות היא בשלושת הרחובות שליד בניין העירייה. הבניין עצמו מרשים, רחב ודגל ענק מתנופף מעליו, רק שמטרים ספורים משם ישנם מספר רחובות מוזנחים במראה, שבזמן הפרעות היו 'פעילים' במיוחד.
כדי לנסות ולהמחיש עד כמה הכול נפיץ, אנחנו נוסעים מרחק של רחוב בלבד מהעירייה – כשמופיע מולנו מסגד ענק. מסתבר שהשייח המסית שנעצר וכבר שוחרר, יוסוף אלבאז, נהג להטיף מכאן למוסלמים לצאת ולבצע לינצ'ים בשכניהם היהודים. המוסלמים במסגד לא היו צריכים להיות בעלי דמיון מפותח כדי להבין את מי השייח' דורש שינסו לרצוח. ייתכן שאף בזמן הנאומים המסיתים של אלבאז במסגד, הסתובבו יהודים בחוץ.
הסיור בלוד עם סנ"צ ששי שלמה. צילום: דוברות משטרת ישראל
"זה נקרא משולש הדתות", מסביר שלמה, "יש פה מסגד, יש פה כנסייה, ובצד ימין יש בית כנסת". כל שלושת המבנים נמצאים למעשה גב אל גב, כאשר מחבר ביניהם מגרש חנייה. "ההסתה בשומר חומות התבטאה קודם כל פה", מצביע שלמה על עמודי התאורה במגרש החנייה שמחוץ למבני שלושת הדתות. "ההמון המוסת התחיל לתלוש דגלי ישראל, מהאזור הזה התחילו הפרעות – שהמשיכו אחר כך לתוך השכונה עצמה".
אם תשאלו את העוברים ושבים ברחובות ליד על החשש שלהם מהעימות הבא, סביר להניח שהתשובה תהיה שהחיים כתיקונם. הקצין הנוסף שהתלווה אלינו לנסיעה אף מצביע על בניין סמוך שמעוטר באחת הקומות בדגלי ישראל, "וקומה אחת למעלה גרים ערבים". אלא שבפועל, למוסלמים המוסתים ב'שומר החומות' לא לקח יותר מדקות, לצאת בזמן אמת מהמסגד ולנפץ את חלונות בניין העירייה, "סמל שלטון", שבמשטרה יודעים לספר ששם נופצו החלונות הראשונים בפתח גל הפרעות.
כמו שציינו בחלק הראשון של הכתבה, הפרעות היו רק סימפטום להתראות מוקדמות. המבקר היטיב להגדיר זאת בדו"ח שבמשטרה לא היו ממהרים בעבר לסווג בקטגוריית "לאומני", תלונות של יהודים על הצקות של התושבים הערבים. בשטרה כמובן טוענים שהם לא מכירים כזה דבר, ושאין לאף שוטר את הסמכות להחליט כיצד תסווג תלונה, האם על רקע טרור או על רקע גניבה רגילה לדוגמה.
בשכונת רמת אשכול גם ממוקם השוק שזכור היטב ושלא לטובה, מהסרטונים שהראו כיצד כל דוכני היהודים עולים באש לאחר שהוצתו על ידי שכניהם. ועכשיו? מכינה קדם צבאית, שלכאורה הכי מכעיסה את התושבים הערבים, קיימת אל מול בניין מגורים ממנו יוצאים צעירים ערבים מהדירות בהם הם מתגוררים. ושלא תטעו, גם את זה ניסו המחבלים להצית בזמן הפרעות.
"סתם סיפורים, אין טרור מהצד היהודי"
בשלב זה אני מבקש לחזור ולשאול את הסנ"צ מספר שאלות, ואנחנו נכנסים לתוך מתחם המכינה. מטבע הדברים אתה משוחח עם מנהיגי הקהילה היהודית על גווניה השונים בעיר. מה עם המוסלמים "כפי שאמרתי, אני בקשר שוטף עם השייחים השונים. בפגישות שלנו, אם קורה משהו, הם יכולים לומר לי 'תשמע, יש התנהגויות מסוימות שמפריעים לנו'".
אתה חושב שזה הפוך, שיש בעיר גם טרור מהצד היהודי? "טרור? אני לא ראיתי", הוא נחרץ ולגבי הגרעין התורני שנטען שהם 'תוקעים אצבע בעין' למוסלמים בעיר? הרי המכינה שאנחנו נמצאים בה היא בדיוק אחת מהדוגמאות האלו "הדלת פה תמיד פתוחה, כל ערבי שיש לו תלונה על הצקה מצד יהודי יכול לפנות אלינו או בהודעה מקוונת. רק שפשוט אין לנו תלונות כאלו מהצד המוסלמי על אלימות לאומנית כנגדם מהצד היהודי". המפקד חוזר לדבריו מקודם, כשהוא מציין לראיה שבפגישותיו עם השייחים הם לא מעלים לו תלונות על אלימות מצד היהודים.
אז הערבים מתלוננים סתם? אין למשל קצת אמת בטענה שלהם שהגרעין התורני התסיס את הרוחות בשומר חומות? "שומר חומות לא התחיל בלוד אלא בחוץ, זה גרם להגעת עשרות בני מיעוטים לאזור, תלשו דגלים ויידו אבנים – ומשם זה התפתח לפרעות נרחבות", הוא משיב, בזמן שחשוב לו להדגיש: "היהודים בסך הכול יצאו להגן על עצמם".
הקצין השני מוסיף: "הטענה של המוסלמים היא אחרת – שעצם הגעת יהודים ללוד היא 'מתסיסה' אותם, שיהודי שמגיע לגור בבית שהתגורר בו ערבי לפני כן, זה כחלק מתוכנית מסודרת של הגרעין התורני לדחוק החוצה את הערבים. זה לא מעניינה של המשטרה להתעסק בשאלה למה דוד כהן הגיע לגור בבית של אחמד ג'בארין. כמו שערבי יכול לגור בתל אביב ככה יהודי בלוד. האידאולוגים הערבים טוענים שיש מטרה לייהד את לוד, זאת טענה שטובה כדי לחמם ולהדליק, לספר סיפורים".
כשניסית לשאול את המפקד התחנה בעצמו מה דעתו בעניין, הוא מסרב להשיב שאלה מפורטת אך כן אומר: "לפני שנפגשנו ישב אצלי חבר מועצה ערבי, מדבר איתם לפחות פעם או פעמיים ביום, בין בטלפון ובין בהודעות ווצאפ. אם היה עולה משהו (טרור יהודי) הם היו יודעים להגיד לי שיש פה הצקות של יהודים, שים לב שהם מדברים דווקא על הגרעין ולא על האוכלוסייה היהודית בכללותה בעיר. אז כרגע זה לא מסתדר לי הטענות האלו עם העובדות".
במקום בו נעמדנו, המכינה, נמצאת באזור שבער בזמן הפרעות. המרחקים בין האוכלוסיות כבר הזכרנו אפסיים, אפילו סנטימטרים בודדים בין דלת לדלת, כאשר כוחות המשטרה נאלצו מהר מאוד להיכנס לתוך הרחובות כדי לנסות והשליט סדר. בפועל זה לא הצליח, כשמשפחות יהודים כמעט עלו באש בהצתות מכוונות, ובהמשך אף נהרג מוסא חסונה מירי של יהודי שהתגונן.
"נכון להיום אנחנו מדברים על אירועים מאוד מינוריים שמטופלים מיד", טוען המפקד, בזמן שהוא מצביע על חניכי המכינה שיוצאים להליכה בזמן שהם חולפים על בני גילם מהאוכלוסייה הערבית. המכינה עצמה מרושתת מצלמות אבטחה בתוספת של גדר ברזל גבוהה, כשלדברי ששי "גם בעבר, כחלק מהונדליזם, ניסו לתלוש דגלי ישראל. תפסנו במיידית את כל אלו שניסו לתלוש דגלים".
אגב "פעולה נחושה" כנגד כל תולש דגלים, מודה הסנ"צ כי מקרים רבים שסווגו בתחילה כאירועים על רקע לאומני וקיבלו טיפול מיידי, התבררו בסוף כסתם אירועים רגילים ורק האזרח היהודי שהתלונן חשב שמדובר באירוע טרור. "אתן לך דוגמא, לפני חודשיים ניפצו פה בשכונה למישהי את החנות. היא טענה בפני השוטרים שמדובר בפעילות טרור, וכשחקרנו לעומק הגענו לבחור בן 70 שהוא זה שניפץ את חלונות הראווה. מה התברר? שהקשיש, שאמנם היה ערבי, התרגז שהיא תפסה לו חנייה במרכז המסחרי, וזרק אבן על החנות שלה בזמן שהוא כלל לא ידע שהיא יהודייה. זה משליך גם לאחרי שומר חומות שכל אירוע ישר חושבים שהוא לאומני, שביצענו מעצרים לפושעים בשגרה, והתושבים היו משוכנעים שעצרנו מחבלים ביחד עם המג"ב".
שלמה בראיון למגזין סוכות ב'JDN'. צילום: דוברות משטרת ישראל
הסכנה ממשית: הצתת סוכות על יושביהם
את הסיור המיוחד קיימנו עוד לפני חג סוכות, אך במשטרה מתייחסים לחג בכובד ראש בעיקר בשל בניית הסוכות שמייצרת הזדמנויות רבות לערבים להתנכל לשכניהם הדתיים. כמובן ישנם יהודים שבונים את הסוכות במרפסות או גגות הבנינים, אך בלוד ישנם רבים שבונים גם ברחובות. הסנ"צ אמנם לא מפקד זמן רב על העיר לוד, אך מעיד כיצד בשנה שעברה ראה מקרים רבים של התנכלויות כדוגמת הפיכת סוכות. במערכת הביטחון מספרים, אוף דה רקורד, על פוטנציאל סכנה גדול בהרבה: הצתת סוכות על יושביהם היהודים. הסוכה דליקה במיוחד, הביצוע קל יחסית, והקורבנות בנפש יכולים להיות רבים. במשטרה נערכים גם לזה.
"מצד אחד אנחנו פורסים כוחות מג"ב ברחבי שכונת רמת אשכול", מספר שלמה. למשטרה אין כמובן יכולת להציב שוטרים 24/7 ברחובות – אז גם לזה יש פתרון. "אנחנו מרימים רחפנים באוויר, נותנים לנו תמונת מצב מלאה". לצד פריסת מג"ב ויס"מ, שלמה מעלה בחשש את האפשרות של פגיעה ביהודים שלדוגמה ישנים בלילה בסוכה. "אין לנו אפשרות למנוע כזה מקרה ב-100%", מודה שלמה, ואומר מה לדעתו כן מסייע: "העניין של ההרתעה. במשך כל החג מראים נוכחות גבוהה עם כוחות משטרתיים".
המפקד מוסיף: "צריך להבין שיש שיתוף פעולה מעולה בינינו לבין האזרחים, בדגש על אנשי הגרעין התורני. כל אירוע שקורה אני יודע עליו. כמובן שמתקשרים ל-100, אבל אני רואה כל מקרה ומטפל בו באופן אישי. מה שקורה שהחלטנו להפנות את תשומת הלב לדברים הקטנים שמציקים כמו הורדת דגלים, ניפוץ שמשות וניפוץ מראות. אלו הדברים הקטנים שהיו מאוד חשובים לאזרחים ומאוד חשובים לנו, ובאמת הצלחנו לצמצם את זה למקרים בודדים בחודש. זה בסוף משפיע על הכול, התושבים מרגישים הרבה יותר בטוחים".
בניגוד להיגיון אולי, בלוד מספרים על תופעה מעניינת. במקום שיחוו גל נטישות של משפחות יהודיות מהמקום – ישנם יותר ויותר משפחות חדשות שמגיעות להתגורר במקום, כאשר מרביתן זוגות צעירים. אין הסבר רשמי לתופעה, ייתכן בגלל מחירי הדיור הזולים יותר אבל חלקם מגיעים "כדי לחזק" את הנוכחות היהודית בעיר. אחד מהם היה חבר הכנסת שמחה רוטמן שעבר לעיר בתקופה שאחרי הפרעות במטרה לחזק את חברי הגרעין התורני.
במשטרה משקיפים על התופעה מקרוב, אך כמובן מבלי להתערב. מנסים להישאר נטרליים. "אין לי מידע על כל משפחה יהודית שמגיעה לגור בעיר", מודה סנ"צ שלמה, שמוסיף כי "אני כן יודע על כל משפחה יהודית שמגיעה לשכונת רמת אשכול". תוך כדי נסיעה חלפנו על שורת בתי כנסת נוספים שהושחתו בפרעות. המפקד מצביע ואומר "הנה עוד בית כנסת שנשרף", וממהר לתקן: "לא נשרף אלא הוצת. אסור לנו לשכוח מה באמת קרה". כפי שהזכרנו לעיל, מדהים לראות איך בתי הכנסת ממוקמים בלב שכונה מוסלמית לחלוטין – מיקום שלא מפריע למאות המתפללים לגדוש את ההיכלות בשבתות וחגים.
העובדה הזאת כן מביאה איתה ניסיונות של יהודים לגור בסמיכות לבתי הכנסת. גם אם לא יודו לי בקול, מתחת לפני השטח המטרה ברורה: לשנות את המאזן הדמוגרפי באזורי התפר ולדחוק את הערבים כמה שיותר החוצה. המפקד מצביע על בית לא קטן, מעוטר דגלי ישראל, שמוקף כולו בשכנים ערבים. "זה בלב הערבים. אני בקשר איתם, אם קורה משהו הם ישר מעדכנים אותי". דבר נוסף שאי אפשר לפספס הוא הכמות הגבוהה של מצלמות אבטחה שפרוסות בכל אזור הבית. חלק של המשפחה עצמה שהתקינה, וחלק העירייה. "זאת שגרה", טוען שלמה.
נזקי הפרעות בלוד. צילום: פלאש 90
מה הקשר שלכם עם הדרג הבכיר במשטרה אני שואל, ושלמה משיב: "קשר הדוק. עם מפקד המרחב ומפקד המחוז, במשטרה הבינו את החשיבות. הסד"כ "סדרי כוח אדם) זינקו מ-140 שוטרים ל-180 שוטרים, כולל יחידת אופנוענים ויס"מ". אז הביקורת הציבורית נגדכם עזרה או שהבנתם לבד? "הביקורת הציבורית לא באמת גילתה לנו משהו", משיב קצין אחר. "כשאנחנו מגיעים למפכ"ל ומבקשים תוספת כוח אדם, צריכים להסביר למה בדיוק מגיעה הבקשה הזאת ומה המשמעות שלה. למשל מביאים עדויות של תושבים שהניידת לא הגיעה אליהם, ואם כבר אז באיחור רב".
במהלך הסיור הלא קצר שלנו ברחבי העיר, אי אפשר לפספס את ניידת המש"ק שמסתובבת ברחובות. היא מבצעת סיורים מהבוקר ועד הלילה כדי להראות נוכחות משטרתית, ושאזרחים יוכלו לגשת ולהעביר מידע. כאן חושף הסנ"צ שהתושבים הערבים לא רק שמגיעים למסור מידע מודיעני על התארגנויות אסורות בתוך הקהילה שלהם – אלא אף ישנה עלייה בכמות הדיווחים. "לא כולם רוצים סכסוכים ביומיום עם יריות ובלאגנים. השבוע הייתי בבית של משפחה ערבית 'די נורמטיבית'. הם סיפרו לי שבגלל אירועי הירי, הילדים מגמגמים באופן כבד".
את הראיון אנחנו מסיימים במקום שבו הכול הפך לאלים פי כמה. הכיכר בו נורה למוות מוסא חסונה, כאשר הערבים הפכו את הפנים שלו לסמל של "אלימות הכיבוש" מאחר ולטענתם הוא היה מפגין תמים – ומנגד היהודים מסבירים, בתוספת ראיות, שאותו חסונה היה למעשה מחבל שהתכוון ליידות לעברם בקבוק תבערה. במהלך הראיון סגן ניצב ששי שלמה חזר שוב ושוב על המנטרה שלו שהטרור הוא דווקא מהצד הערבי, וההאשמות על היהודים הן מגוחכות. "זה תמיד הפוך", הוא מתייחס לטענות הערבים, ומסכם הכול.
הכל יפה וטובה ויחצנות מעולה עד שקורה משהו ואז הם לא יכולים להגיב
הוא נורה כעבור שעות רובת שהם התחנננו למשטרה בטלפון אך היא לא הגעה וכבר כמעט פרצו לבתיהם. ו…אגב- גם ביפו יהודים הגיעו לגור כי בתי כנסת התחילו להתרוקן. האוכלוסייה היהודית הותיקה שמחה בבואם כי זה חיזוק בשבילם. הם בכו שכבר בתי כנסת ותיקים אי ןבהם מנינים. אבל ,ב"ה- כיום כן
נכון