האם ישראל מציינת השנה שנת בצורת? רשמית, התשובה שלילית – אך לדברי כמה בכירים המעורבים בנושא, השיקול הוא בעיקר כלכלי, על מנת שהמדינה לא תצטרך לפצות את הנפגעים כלכלית – אך אנו בשנה שחונה במיוחד.
רבנים רבים, בהם בד”ץ העדה החרדית, כבר פרסמו קריאה להוסיף את תפילת ‘ועננו’ בשמונה עשרה, ובבד”ץ העדה החרדית בירושלים כתבו כי התבקשו על ידי החקלאים, שומרי תורה ומצוות הזקוקים לגשמי ברכה – לעורר רחמי שמיים לברכת ה’ ולגשמי ברכה רצופים שירוו את הארץ.
“על כן”, כותבים במכתב, “קובעים הגאונים הצדיקים הביד”ץ שיש להתחיל לומר בברכת שומע תפילה בתפילת שמונה עשרה ביחיד ובציבור את התפילה לגשמים – ‘ועננו בורא עולם'”.
הנתונים המדאיגים
השירות המטאורולוגי פרסם בימים האחרונים סקירה על כמויות הגשם המצטברות מתחילת העונה, שלפי הדיווח הן “נמוכות במידה משמעותית מהממוצע לתקופה המקבילה”.
לפי הסקירה, שפורסמה לאחר שחלפה כמחצית מעונת הגשם, “הדבר בולט במיוחד בצפון-מזרח הארץ – שם מגיעות הכמויות המצטברות לפחות ממחצית מהממוצע לתקופה המקבילה – ובמקומות מסוימים אף לכשליש בלבד”.
הם מבהירים כי היו בעבר שנים דומות, למשל באיזורי הגליל ועמק החולה – בהם נרשמו ב-80 השנים האחרונות כארבע עד שבע שנים בהן כמויות הגשם היו בסדר גודל דומה ואף קטנות יותר לתקופה.
ד”ר עמוס פורת מהשירות המטאורולוגי הסביר כי “יש סיכוי שיהיה שיפור של המצב הקיים, אך ישנה אפשרות שנסיים את עונת הגשמים בצורה ממש לא טובה. כמו שזה שנראה, אנחנו צועדים בבטחה לקראת שנה מעוטת גשמים. אני לא משתמש במילה ‘בצורת’, כי זה משהו שהמדינה מחליטה ויש לזה משמעויות כלכליות, אבל אנחנו יודעים על מה אנחנו מדברים”.
האם יש סיכוי לשיפור משמעותי בגשמים?
אנו, יהודים מאמינים בני מאמינים יודעים כי התשובה חיובית, אך בשירות המטאורולוגי עונים כי לפי הנתונים שלהם, כפי שאפשר לצפות, השנים בהם המצב היה דומה לזה הנוכחי הסתיימו רובן ככולן כיבשות, אולם בדרך כלל חל שיפור מסוים במחצית השנייה של החורף. עם זאת עונות הגשם 1998/99 ו-1950/51 הסתיימו בבצורת משמעותית. “נותר לנו רק לקוות לטוב”, הוסיפו.
המצב הבעייתי של מפלס הכינרת
מפלס הכינרת, המפלס שמעיד על מצב הרוח הלאומי, נמצא בכי רע. מתחילת ינואר ירד המפלס ב-2 ס”מ – המדידה הנמוכה ביותר בחודש זה משנת 64′. ובכל זאת מפלס הכינרת עלה בסוף השבוע האחרון בחצי ס'”מ.
נכון להיום, על פי נתוני רשות המים, חסרים 1.74 מטרים לקו האדום העליון של מפלס הכנרת, והמפלס גבוה ב- 2.46 מטרים מהקו האדום התחתון.
לשם השוואה, אשתקד עלה המפלס מתחילת ינואר ועד מועד זה ב-13 ס”מ, ובשבוע המקביל אשתקד לזה הנוכחי (15-22/1) עלה המפלס ב-6 ס”מ. כמו כן, נמסר כי מתחילת עונת המשקעים, ה-1 באוקטובר, ירד מפלס הכנרת ב- 54 ס”מ.
ברשות המים אומרים כי “זו פתיחת השנה הגרועה ביותר בחמישים השנים האחרונות. רוב הסיכויים שהשנה תהיה נמוכה משמעותית מהממוצע”.
פיראס תלחמי, מנהל תחום כינרת ברשות המים אומר: “אני לא זוכר בעשרות השנים האחרונות אירוע כזה שמתחילת החורף ועד היום המפלס עלה רק בסנטימטר וחצי”. לדבריו, “זה חסר תקדים”.
בשבוע שעבר, אמר צחי וקסמן, חזאי חברת מטאו-טק, בשיחה עם אתר מקור ראשון ששנה זו יכולה להיות אחת משלוש השנים היבשות ביותר מאז תחילת המדידות וכי “כרגע אנחנו דוהרים למצב הזה בקצב מסחרר. קשה למצוא לזה אח ורע בהיסטוריה אצלנו, זאת אחת מנקודות הזמן הגרועות ביותר מבחינת כמויות הגשם. בגליל, בגולן וביהודה ושומרון המצב הכי רע עם 30-50 אחוזים ממה שצריך לרדת עד עכשיו. ‘בצורת’ מוגדרת כפחות מ-80 אחוזים של גשם, אז למעשה מצבנו עכשיו גרוע יותר. הרבה שנים לא היה דבר כזה”.
וקסמן המשיך ואמר כי “אם תימשך הבצורת, והמודלים מראים שהמחסור בגשם ילווה אותנו גם בחודשים הקרובים, אז אין מקום לאופטימיות. גם אם יהיו גשמים בהמשך החורף עדיין לא נצא מהבצורת שנקלענו לתוכה. אם בסוף ינואר המצב כל כך גרוע – קשה להחזיר את המצב לממוצע. אני כמעט בטוח שבארכיון האקלימי של מדינת ישראל לא קיים מצב שבסוף ינואר נמצאים עם 30 אחוזי גשם ובסוף העונה הגיעו ל-100 אחוזים. צריך שיקרה פה נס”.
הפרוייקט שיציל את מפלס הכינרת?
בחודש האחרון, השיקו חברת המים הלאומית מקורות ורשות המים את פרויקט תשתיות המים הגדול מסוגו בצפון הארץ, שכולל מערכת הולכת מים חדשה שתזרים מי ים מותפלים מהים התיכון ועד לאגם הכנרת. מדובר באחד מפרוייקטי התשתיות הגדולים שבוצעו בתחום בשנים האחרונות, עם השקעה שנאמדת בכמיליארד שקל, ועם יכולת לשמור על מפלס הכנרת גם בשנים בהן כמות המשקעים הטבעית נמוכה מהממוצע.
תיעוד המוביל ההפוך • צילום: מקורות
הרעיון להזרים מי ים מותפלים צפונה, בכיוון ההפוך של תוואי המוביל הארצי, נולד לפני כמספר שנים ובעקבות רצף שנות בצורת (2013-2018) בהן כמות המשקעים הייתה נמוכה מהממוצע ומפלס הכנרת ירד בהתמדה ועד שהגיע ל”קו השחור”, כלומר הרף ממנו הפסיקו לשאוב מים לטובת צרכי המשק (קרוב למינוס 215 מטר מתחת לגובה פני הים).
חברת מקורות, יחד עם רשות המים, הובילו פתרון מערכתי שיוכל לענות על כמה אתגרים. הראשון הוא יכולת שמירה על מפלס הכנרת, מקור מים טבעי שמשמש גם כמאגר מים לאומי לשעת חירום, כמו גם מקור אספקת מים לאורך השנה לצרכי המשק השונים, לרבות חקלאות. האתגר השני היה גיאו-פוליטי: גם במהלך שנות הבצורת ישראל המשיכה לספק מים מהכנרת לממלכת ירדן, זאת מכוח הסכמי השלום שנחתמו בעבר בין שתי המדינות. לאחרונה הוכפלה אספקת המים לממלכת ירדן לכמאה מיליון קוב\שנה, מה שמחדד את הצורך בשמירה על מפלס הכנרת בשגרה ובחירום.
פתרון התשתית שנמצא כמתאים לאתגרים הללו היה הזרמת עודפי מי ים מותפלים צפונה, ועד לכמות מקסימאלית שנתית של כ-120 מיליון קוב\שנה. לאחר החלטת הממשלה לקדם את המיזם מקורות העבירה את הביצוע המורכב לחברת הביצוע שלה לפרויקטים מורכבים שח”מ.
השלב הראשון הפרויקט כולל הולכה של כ-30 ק”מ מאזור תחנת אשכול ועד לפאתי נחל צלמון. בחלק השני של הפרויקט, שיושלם בשנים הקרובות, יוקמו באזור ראש העין 4 תחנות שאיבה ובריכות, שיחד יאפשרו הולכת עודפי מים ממתקני התפלה חדשים, קידוחים ומקורות נוספים צפונה, וזאת גם דרך צינור המוביל הארצי הקיים.
הפרויקט יצא לדרך כאמור לפני כארבע שנים, והתנהל תחת לוחות זמנים מאתגרים עם שיתופי פעולה סטטוטוריים וסביבתיים מול מספר רב מאוד של גורמים. מעבר למורכבות ההנדסית, מקורות ורשות המים התמודדו עם סוגיית הזרמה קבועה של מים מותפלים לתוך מאגר מים טבעי, פרויקט שהפך את המיזם לאחד הייחודים בעולם מסוגו. במסגרת הפרויקט רשות המים ומקורות נעתרו גם לאתגר של שיקום הטבע, כך שבמקטע האחרון של הקו, מנחל צלמון ועד לכנרת, המים יוזרמו לערוץ הנחל במטרה לשחזר את הזרימה שנרשמה בו בשנים עברו.
בשלב הראשון תתבצע הזרמה ראשונית לבחינת המערכות, כאשר ההחלטה האם להזרים עוד מים לכנרת כפופה לבחינת מצב המשקעים, צרכי משק המים והחלטות ממשלה עתידיות בדבר הזרמת מים נוספים לממלכת ירדן. על פי המסתמן ונכון לדצמבר 2022, בשנת 2023 לא נדרשת הפעלה קבועה של המערכת החדשה.
האם בקרוב יהיה צורך? נתפלל לגשמי ברכה – ונקווה לתשובה שלילית.
להתפלל להתפלל. שמעתי ברדיו חקלאי שאמר ששדו החיטה בצפון יבשים יבשים(ופסח מתקרב. מצות…)
הכל בגלל נתניהו שגנב את השילטון גם בגלל ההפיכה המישפטית של יריב לווין לא יורד גשם בהחלט העם טעה וצריך להחליף אותו כבר לפני ארבעים שנה כבר אמרו את זה שני אנשים חכמים אחד אמר נחליף את העם והשני אמר נשנה אותו דמוקרטיה או לא כבר אז נתניהו ולבין היו סכנה לדמוקטריה בהחלט בגין ירה בתותח הקדוש ורבין ובן גוריון אמרו לא יורים על יהודים