דרמה: בית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג הוציא צווי מעצר נגד נתניהו וגלנט

אנטישמיות מודרנית: למרות הניסיונות הרבים של ישראל במהלך החודשים האחרונים, בית הדין הפלילי בהאג הגיש היום (חמישי) צווי מעצר נגד ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר הביטחון לשעבר יואב גלנט. באופן הזוי, צו מעצר הוצא גם נגד מפקד הזרוע הצבאית של חמאס מוחמד דף, למרות שחוסל בחודש יולי.

המשמעות הדרמטית של צווי המעצר באופן מיידי היא שנתניהו וגלנט לא יוכלו לבקר מעתה ואילך ב-120 מדינות שחתומות על אמנת רומא ממנה יונק בית הדין. השאלה הגדולה היא האם מדינות שנחשבות ידידותיות לישראל, כמו גרמניה וצרפת, יחליטו לציית לצווים.

בהודעת בית המשפט נימקו כי הוצאת הצווים היא "בגין פשעים נגד האנושות ופשעי מלחמה שבוצעו לפחות מ-8 באוקטובר 2023 ועד ל-20 במאי 2024, היום בו הגישה הפרקליטות את הבקשות לצווי מעצר". צווי המעצר שהוצאו מסווגים כרגע כ"סודיים", על מנת "להגן על עדים ולשמור על ניהול החקירות". לדברי בית הדין, פרסום המידע הנוכחי היא כיוון ש"התנהגות דומה לזו המדוברת בצו המעצר נמשכת".

בית הדין האשים וכתב כי גלנט ונתניהו "נושאים באחריות פלילית לפשעים הבאים כמבצעים שותפים לביצוע המעשים במשותף עם אחרים – פשע מלחמה של רעב כשיטת לוחמה; ופשעים נגד האנושות של רצח, רדיפה ומעשים לא-אנושיים אחרים. נתניהו גלנט נושאים כל אחד באחריות פלילית כממונים אזרחיים לפשע המלחמה של הכוונת תקיפה מכוונת נגד האוכלוסייה האזרחית".

בספטמבר הגישה ישראל התנגדות רשמית לסמכות השיפוט של בית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג ולחוקיות של בקשת התובע להוצאת צווי מעצר נגד נתניהו וגלנט. מדובר בצעד חריג ביותר שכן ישראל אינה מכירה באופן רשמי בסמכויות בית הדין הפלילי בהאג. זאת, בניגוד לבית הדין הבינלאומי בהאג שבו ישראל חברה ואף שלחה שופט ועורך דין מטעמה.

ג'ון ת'ון, מנהיג הרוב הרפובליקני בסנאט שצפוי להיכנס לתפקידו בינואר תחת ממשל טראמפ התייחס בשבוע שעבר לאפשרות הטלת צווים אלו ואמר: "אם ה-ICC (בית המשפט הבינלאומי בהאג) והתובע שלו לא יבטלו פעולותיהם המקוממות והבלתי חוקיות לממש צווי מעצר נגד בכירים ישראליים (נתניהו וגלנט), הסנאט צריך להעביר מיד חקיקת סנקציות, כפי שהבית כבר עשה על בסיס דו-מפלגתי".