ראש המוסד, דדי ברנע, נאם היום בכנס של המכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS) והתייחס למבצע "הביפרים", אשר הפך לאחד הצעדים המשמעותיים של ישראל במלחמה בצפון. ברנע סתר את עמדתו של שר הביטחון לשעבר, יואב גלנט, שטען כי ישראל החמיצה הזדמנות אסטרטגית בכך שלא יצאה למתקפה בצפון כבר ב-11 באוקטובר 2023.
"המבצע מסמל את נקודת המפנה במלחמה"
ברנע ציין כי מבצע "הביפרים" היה הכרחי והגיע בעיתוי הנכון. לדבריו, "במועד בו הופעל המבצע, פוצצו פי 10 יותר מכשירי ביפר מאשר היו בידינו בתחילת המלחמה, וכן פי שניים יותר מכשירי קשר", מה שמעיד על התרחבות משמעותית ביכולות המבצעיות לאורך הזמן.
ראש המוסד הדגיש כי המבצע היה תולדה של חשיבה יצירתית ומתוחכמת של אנשי המוסד, שנדרשו למצוא פתרון לפגיעה במחבלי חיזבאללה בדרך שלא התאפשרה במבצעי העבר. "הרעיון לביפרים עלה כאשר התברר כי מבצע מכשירי הקשר, שהופעל כבר בעשור הקודם תחת תמיר פרדו ויוסי כהן, לא היה יעיל בכל תרחיש לחימה", אמר ברנע.
"רה"מ קיבל בסופו של דבר את ההחלטה בניגוד מוחלט לעמדה הרווחת בדיון, והנה אנחנו כאן מקבלים את הפרס", חשף על חילוקי הדעות בקבינט ובמערכת הביטחונית.
עוד חשף ברנע כי המשלוח הראשון של 500 ביפרים ללבנון הגיע רק שבועות ספורים לפני מתקפת הטרור ב-7 באוקטובר, מה שמחזק את הטענה כי לא ניתן היה להפעיל את המבצע מוקדם יותר, כפי שסבר גלנט.
הוויכוח עם גלנט: מתי היה נכון לפעול?
בעוד גלנט טוען כי החמצה ביטחונית משמעותית התרחשה כאשר ישראל לא יצאה למתקפה בצפון כבר ב-11 באוקטובר, ברנע השיב כי דווקא ההמתנה והפעלת "מבצע הביפרים" במועד הנבחר היו עדיפות. "המבצע מסמל את נקודת המפנה במלחמה בצפון ואת הפתיחה לעשרת הימים במהלכם התהפכו היוצרות מול אויבינו", אמר.
העימות בין ראש המוסד לשר הביטחון לשעבר מדגיש את חילוקי הדעות בצמרת הביטחונית באשר לתזמון הפעולות הצבאיות, ומעלה שאלות בנוגע להחלטות האסטרטגיות של ישראל במלחמה בצפון.
