תשתפכנה אבני קודש בראש כל חוצות: משלחת החירום שיצאה בראשות כ"ק מרן האדמו"ר מסאדיגורה שליט"א להצלת הקלויז קדישא של הס"ק מרוזין זיע"א נחרדה לנוכח המראות הקשים אליהם נחשפה עם הגיעם למקום החילול. המקום הקדוש, שהיה במשך קרוב למאתיים שנה מעיין נובע ופועם של שיטת החסידות בתורת המלוכה, המקום שרבבות יהודים כספה נפשם אליו וממנו יצאה אור תורת החסידות לעולם כולו, בית מדרש שבו עמדו והתפללו דורות של קדושי עליון, צדיקים וחסידים, ניצב כעת כקליפה חרוכה. אל נוכח מראה החילול ריחפה התחושה הנוראה כי קויים בנו הכתוב באו פריצים וחיללוהו – דרכי ציון אבלות.
המבנה העתיק, ששוחזר בעמל רב בהנהגת כ"ק מרן האדמו"ר שליט"א בעבודת מומחים שנמשכה כמעט עשור, עמד עתה כאוסף של שרידים מנותצים; שכבות עבות של פיח, ורצפה מכוסה שרידי ספרי קודש שרופים. בית מדרש שהיה ידוע בשל יופיו יוצא הדופן ושבאווירו כמו ריחפה האווירה המקורית מלאת הוד קדומים של תקופת מרן הס"ק מרוז'ין זיע"א – הפך למראה שאי אפשר להתעלם ממנו: “עיני נגרה ולא תדמה מאין הפוגות", כפי שקרא כ"ק האדמו"ר שליט"א לנוכח ההרס העצום שגרם הפוגרום המזעזע שיצרו האנטישמים במקום.
את מלאכת הקודש של ליקוט שרידי האפר של ספרי הקודש להבאתם לקבורה נטלו על עצמם האדמו"ר שליט"א עצמו יחד ראשי המשלחת שהתכופפו ארצה ובמו ידיהם ליקטו ואספו בחרדת קודש את השרידים הקדושים. בכל חופן אפר נמצאו שרידים של ספרים, של שמות קדושים, של דפים שהיו מקור לאור וכעת כבתה אורם. בעינים דומעות אספו המשתתפים שריד לשריד, כאשר נדמה היה כי ידי הזדים הגיעו לכל פינה, ק-ל הביטה דל כבודנו בגויים.
לאחר ליקוט האפר יצאו כולם אל ציונו הקדוש של מרן הס"ק מרוז'ין זיע"א. שם, בחרדת קודש ובהתרגשות עצומה, ערך כ"ק האדמו"ר שליט"א מעמד בקשת מחילה על שלא עלה בידינו למנוע את חילול הקודש, עין לא נותרה יבשה לשמע דברי הכיבושין של כ"ק האדמו"ר בשיח קודשו במקום, כאשר עורר על שנאת עשיו ליעקב עוד מקדמת דנא ועד היום הזה ומסיני ירדה שנאה לאומות העולם, שנאת גויי אירופה אולי לבשה פנים חדשות אבל בפנימיות לבבם הם שונאים ישראל כאבותיהם, ואם היה ביכולתם הרי שח”ו עד היום הזה נהרגים ונטבחים על קדושת ה’, וניקיתי דמם לא ניקיתי.
לאחר מעמד בקשת המחילה יצאו הנוכחים אל מסע ההלוויה ומעמד הקבורה לשרידי הקודש. בתחושה של אבל ויגון עצום, שאלי שרופה באש – כלשון מהר"ם מרוטנבורג בפיוטו "אֵיכָה נְתוּנָה בְּאֵשׁ אוֹכְלָה תְּאֻכַּל בְּאֵשׁ בָּשָׂר וְלֹא נִכְווּ זָרִים בְּגַחֲלָיִךְ". האפר שנאסף הועבר בזהירות, נארז ונקבר בכבוד הראוי לספרי קודש, כאשר דמעות זולגות מעיני הנוכחים לנוכח ביזיון התורה הקדושה בידי רשעים ארורים.
עם סיום המסע הכריז כ"ק אדמו"ר שליט"א על הקמת קרן חירום להצלת הקלויז קדישא, והתקבלה החלטה להתחיל מיידית בתכנון לשיקום יסודי של המקום, ולהשיב את בית המדרש למעמדו המקורי. אם שונאי ישראל ביקשו לשרוף באש השנאה את הקלויז קדישא ולנתק את רצף המסורת, הרי שאנו נשיב באש אהבה יחד נשקם ונבנה לה' אלוקי ישראל, עד שישוב המקום לעמוד על תפארתו כבתחילה.
אש המחלוקת שרפה את בית המדרש…