השיר "ושבו בנים":
במשך שנתיים עם ישראל התפלל וחיכה לחזרתם, והבימאית מיכל כץ מ'כץ הפקות' לקחה על עצמה משימה מיוחדת: לתעד את החזרה הכפולה והמיוחדת של החטופים, חזרה פיזית לחיק משפחותיהם ועם ישראל כולו, וחזרה רוחנית, התקרבות מופלאה של רבים מהם ליהדות, והסיפורים המצמררים על גילוי של האור דווקא מתוך החושך הגדול.
זה לא היה קל, רוב החטופים חיפשו חזרה שקטה לחיים, להתאקלם מחדש ולהירפא מהתלאות שעברו, רבים מהם גם העדיפו להימנע מהמיקרופון, ובכל זאת היא הצליחה להביא את סיפוריהם המופלאים של שלומי זיו, שנחטף מרעים וגם ניצל בעבר ממארב בציר המתפללים בחברון, של קית סיגל, קיבוצניק מכפר עזה שנחטף וחזר עם סיפור מפעים, של אורי חנן, ניצול הטבח ברעים שאיבד את חברו תוך כדי מנוסה ושם – בשעות של הפחד, התחיל להתחזק, ושל אביה של אגם ברגר, על החוסן הנפשי הבלתי נתפס.
את כל זה כינסה כץ לסרט מופלא 'ושבו בנים', כששיר הסיום שלו בהפקת 'כץ הפקות' הוא גולת הכותרת. שיר שמדבר על המרחק מבורא עולם, ואז על הקרבה, ועל הגאולה, שבה נבין הכל ונזעק כולנו "שמע ישראל ה' אחד"!
לחן, עיבוד ושירה: שלומי מאיר
