במסגרת תגובתו לעתירה נגד שר המשפטים יריב לוין, מקדיש בא כוחו, עו״ד יורם שפטל, חלק נרחב למתקפה חריפה על העמותה שהגישה את העתירה, בטענה כי אין מדובר בגוף אזרחי ניטרלי אלא בארגון פוליטי הפועל ממניעים אידיאולוגיים וממומן בידי גורמים זרים.
חלק ניכר מהתגובה שהגיש עו"ד יורם שפטל, בא כוחו של שר המשפטים יריב לוין, לעתירת עמותת "זולת – לשוויון וזכויות אדם", מוקדש למתקפה חזיתית על זהות העמותה ומקורות מימונה. שפטל טוען כי אין מדובר בגוף אזרחי ניטרלי, אלא בארגון פוליטי הפועל ממניעים אידיאולוגיים ובשירות אינטרסים זרים.
"מצג שווא כוזב"
לטענת שפטל, העמותה מציגה את עצמה כמכון מחקר העוסק בקידום שוויון וזכויות אדם, אך "עסקינן במצג שווא כוזב המציג תמונה מסולפת בעליל". לדבריו, בפועל מדובר בגוף פוליטי שהוקם ביוזמת הפוליטיקאית זהבה גלאון, ושמטרותיו האמיתיות כוללות "סיום הכיבוש" – עמדה שהעמותה נמנעה מלהציג בפני בית המשפט. "לפיכך, את אשר אינה יכולה לעשות כיום בכנסת, מנסה היא באמצעות עתירות כגון דא לעשות בבית משפט נכבד זה", ציין שפטל.
מימון אירופאי בהיקף של מאות אלפי שקלים
הנתון המרכזי שעליו נשענת הטענה הוא מימון זר מסיבי. על פי נתוני רשם העמותות שמצוטטים בתגובה, בשנים תשפ"ג-תשפ"ה העביר האיחוד האירופי לעמותה סך של כ-870,000 שקל. קרן היינריך בל הגרמנית תרמה כ-125,000 שקל נוספים, ומרכז אולוף פלמה השוודי הוסיף כ-3,300 שקל.
שפטל מציין כי העמותה אף קיבלה מהאיחוד האירופי כ-28,000 שקל לצורך "הגנה על חופש המחאה", תמורת התחייבות להגיש דו"ח על פעולותיה. "הנה כי כן, מתברר כי האיחוד האירופי מממן הפגנות נגד הממשלה הנבחרת בישראל, וזאת בזמן מלחמת קיום", כתב שפטל, וסיים: "החובה להגיש דו"ח היא הנותנת עד כמה הוא שולט לחלוטין בעותרת".
"סוכנת זרה" לכל דבר
שפטל מרחיב את הטענה לממד עקרוני יותר: "העותרת משמשת למעשה כצינור למעצמות זרות ועוינות להתערב ואף להשפיע על המתרחש בליבת החיים הפוליטיים במדינת ישראל". לדבריו, בארצות הברית הייתה העמותה מוגדרת על פי חוק כ"סוכנת זרה" ונתונה למעקב מתמיד של ה-FBI.
כלפי האיחוד האירופי עצמו מכוון שפטל האשמה ישירה: לטענתו, מדינות האיחוד הן שהטילו אמברגו נשק על ישראל במהלך המלחמה, ואיימו להקפיא את הסכם הסחר עם ישראל. "תרחיש אימים הפוגע אנושות וללא תקנה בריבונותה של מדינת ישראל וביכולתה לקבל החלטות בענייניה הפנימיים הרגישים ביותר", ציין שפטל, וביקש מבית המשפט לדחות את העתירה על הסף.
"על יסוד כל האמור לעיל, לא זו בלבד שאין מקום ליתן צו על תנאי כלשהו נגד המשיב 3, אלא שחובה היא לדחות את העתירה על הסף ולחייב את העותרת – כלומר למעשה את האיחוד האירופי – בהוצאות לדוגמא, בגין התערבותו הבוטה והבלתי חוקית בליבת ענייני הפנים הפוליטיים-מדיניים של מדינת ישראל וזאת באמצעות צינור, בדמות העותרת".
