שירות הביטחון הכללי סירב להעניק סיוע למשטרת ישראל ולהצטרף באופן פעיל לחקירת ניסיון הרצח של ראש מועצת ג'דיידה-מכר וסגנו.
הסירוב הנוכחי נרשם על אף פניות ישירות ודחופות מצד קצינים בכירים במשטרת ישראל, אשר ביקשו כי אנשי השירות ישתלבו בחקירה ויתרמו מהכלים המודיעיניים שברשותם לצורך איתור החשודים במעשה שעורר תדהמה בצפון.
על פי חוק שב"כ, לארגון קיימת סמכות משפטית ברורה להתערב ולחקור אירועים מסוג זה, שכן פגיעה פיזית בנבחרי ציבור מוגדרת באופן מובהק כפגיעה ישירה בסמלי שלטון ובמשילות.
למרות זאת, גורמים במערכת אכיפת החוק מזהירים כי בחודשים האחרונים מסתמן שינוי מדיניות מוחלט מצד ראשי הארגון, המסרבים לקחת אחריות או להקצות משאבים לטיפול במקרים דומים בחברה הערבית.
זוהי הפעם השנייה בטווח זמן קצר שבה השב"כ דוחה את בקשות העזרה של המשטרה. לפני כחודשיים בלבד, סירב השירות באותו האופן להצטרף לחקירת אירוע ירי חמור שבו נפגע ראש מועצת עראבה.
ההחלטות החוזרות ונשנות הללו מעוררות מורת רוח רבה ותסכול עמוק בקרב בכירים במשטרת ישראל, הטוענים כי מדובר בנסיגה מוחלטת מהמדיניות שהייתה נהוגה ומצמצום דרמטי של חבילות האבטחה והתמיכה בנבחרי הציבור המאוימים.
עד לפני חודשים ספורים נטל על עצמו השב"כ חקירות רבות של פגיעה בסמלי משילות במגזר, שהובילו לתוצאות ממשיות ולפענוח מהיר של מקרי האלימות.
בין היתר, השירות היה מעורב בינואר 2022 בחקירת הירי לעבר נקודת משטרה בנגב, ובאפריל באותה השנה פענח את הנחת מטען החבלה בלשכת משרד הבריאות בנצרת.
כמו כן, במהלך שנת 2023 השתלב השב"כ בחקירות רצח וניסיונות רצח של מועמדים לראשות הרשויות באבו סנאן ובנצרת, תוך הצהרה רשמית כי המעורבות נועדה להגן על סמלי השלטון.
בשירות הביטחון הכללי בחרו שלא למסור תגובה עניינית לשינוי המדיניות המדובר או לטענות המשטרה. כאשר פנו גורמי התקשורת לדוברות הארגון כדי לברר את מידת המעורבות בתיק הירי האחרון, נמסר בתחילה כי לא יוכלו להתייחס לפרטים.
כאשר נשאלו אנשי הדוברות מדוע הם שומרים על שתיקה בשעה שבעבר נהגו לפרסם את מעורבותם באירועים דומים, השיבו בארגון בקצרנות: תמיד יש פעם ראשונה.
